גדלתי בנס ציונה, ובשמה הערבי "ואדי חנין". מאחורי ביתי חיו ערבים רבים וחיינו יחד עד היום שירו אל תוך ביתי וברחו לאחר תגובת אבי וחבריו. אני מאלה המאמינים שניתן לחיות יחד בפיסת האלוהים הקטנה, אך לפחות עד שתעלם השנאה נצטרך בינינו חומה. השנאה לא תעלם - לא בדורי וגם לא בדור ילדיי. אולי אולי אצל נכדיי.
הרצון של הפלסטינים להקים מדינה מוכר וכנראה שזו תוקם ותהיה לנו עובדה מול פנינו. אני רואה שתי זירות לסוף ספטמבר והלאה. הראשונה בערים הפלסטיניות ואופן התנהגות האנשים והשנייה בעולם כולו. הרחוב הפלסטיני יתנהג בשמחה. אלימות גדולה לא תהיה, על פי ראייתי. השקט ברחוב הפלסטיני והרווחה החברתית ימשיכו לעמוד אל מול עיניהם והם לא היו רוצים להפסיד את אשר השיגו.
העצמאות האמיתית שלהם כבר בידיהם. הטענה שאנחנו מגבילים אותם היא סיסמא ותו לא. המנהיגות שלהם היא המנווטת את חייהם. את חירותם הם השיגו מזמן. הוויכוח בינינו לבינם הוא על גבולות ועתיד ההתנחלויות. הגבולות ישתנו ולא יחזרו ל 1967 ואת זה הם מבינים היטב. המציאות בשטח תכתיב את מיקום הגבול. יתכן ויקבלו פיצוי כזה או אחר - עובדה שחלחלה גם למנהיגינו.
אשר לעתיד ההתנחלויות - הוא הויכוח הגדול שעומד לפתחנו. לממשלת ישראל לא תהיה יכולת להורידם והפתרון יהיה כביכול מעין "סטאטוס קוו". מקבלים בהכנעה את המצב כפי שהוא ולומדים לחיות איתו, פרט למקומות קטנים שאולי הזזתם אפשרית מבחינה מדינית.
הדאגה האמיתית למדינה צריכה להיות מהתנהגות העולם הנאור כביכול. הוא יעלה מולנו ל"עמדת אש" ויחפש כל דרך להצליף בנו. הפלסטינים הצליחו להפוך את עצמם ל"אנדר דוג" ולכן אנחנו בבעיה. המאמץ שלנו צריך שיתמקד מול העולם. העולם יכיר במדינה פלסטינית על אפינו וחמתנו. הבעיה שלנו שתגובת השרשרת חייבת להיעצר וכל הסנקציות כלפינו, שהן חמורות, חייבות שלא להגיע אל פתחנו.
על כך צריכה להיות מלא תשומת לבנו. אנחנו לאחרונה עסוקים בתוך עצמנו כאילו נגמרו לנו כל הצרות ואין לי ספק שבעיית ההישרדות שלנו תעלה ותציף אותנו. נצטרך להמשיך להיאבק על יכולתנו לחיות כאן וייתכן שתוצאות המהפכה החברתית אשר בתוכנו תהיינה פחות טובות מבחינה כלכלית מרמת הציפיות שלנו.
אז מה עלינו לעשות; איש לא יוכל לאחד את כל הזרמים שבתוכנו, אך המציאות תאחד אותנו ברצון להדוף את אלה שינסו לפגוע בנו. הפלסטינים למדו והפנימו שאנחנו פה וזאת עובדה ובמשך הזמן ינסו להשיג הישגים מקומיים שלא יפגעו בעתידנו.
שנה טובה לכולנו.
לקראת 20 בספטמבר - סיקור מיוחד:
ערב הפנייה לאו"ם: הראיס מוטרד גם מהחמאס
שאול מופז: "אין מקום לחלשים במזרח התיכון"
גבריאלה שלו: "ההכרזה רק תעמיק את הסחף נגד ישראל"
דב חנין: כשלהם תהיה עצמאות, גם לנו תהיה
שאול גולדשטיין: "ההכרזה בונה מערכת ציפיות בלתי הגיונית"
דן חלוץ: "הכרזה על מדינה - רק ההתחלה"