ימים ספורים לפני ההכרה החד צדדית במדינה פלסטינית באו"ם, מסבירה שגרירת ישראל באו"ם לשעבר, הפרופסור גבריאלה שלו, על המשמעויות וההשפעות שעשויות להיות להכרה במדינה פלסטינית בעצרת הכללית של האומות המאוחדות. בריאיון שהעניקה לחדשות 2 באינטרנט הסבירה שלו כיצד ניתן היה למנוע את הצעד הזה, וציינה כיצד לדעתה תיראה מפת המזרח התיכון ביום שאחרי.
מהי המשמעות של הצעד הצפוי בספטמבר?
"המשמעות של הכרה חד צדדית במדינה פלסטינית היא בעיקר דקלרטיבית, לא נוצר כאן שום מצב חדש", אומרת שלו ומציינת כי "כבר בשנת 1988 הכריז יאסר ערפאת על מדינה פלסטינית וכפי שאנו יודעים לא השתנה שום דבר מבחינת המצב בשטח. אני חושבת שלהכרה חד צדדית במדינה פלסטינית באו"ם תהיה משמעות דיפלומטית, גם כמכשול בעיני להתקדמות בדיאלוג בינינו לבין הפלסטינים וגם לצערי זה יגביר את העוינות ואת החשדנות משני הצדדים".
כיצד את מעריכה שהכרה במדינה פלסטינית באו"ם תשפיע על ישראל מבחינת יחסי חוץ, מבחינה מדינית ומבחינה ביטחונית?
"גם מצבנו היום הוא לא מצב אידיאלי בלשון המעטה, אנחנו מבודדים בזירה הבינלאומית ואני ראיתי את ההשתקפות של הבידוד והבדידות הזו כשגרירה באו"ם. אני חושבת שההכרזה החד צדדית תהיה עוד צעד בדה לגיטימציה של מדינת ישראל ובבידוד שלה בעולם. כך שמבחינה דיפלומטית זה בוודאי רק יעמיק את הדה לגיטימציה של הסחף נגד ישראל", לטענתה.
שלו מתייחסת לנושא הביטחוני ומציינת כי מבחינה ביטחונית היא לא האדם המוסמך לדבר על כך. לדבריה: "ישנה היערכות ביטחונית לקראת אפשרות שצעירים פלסטינים שיחושו תסכול לנוכח העובדה שלא ישתנה שום דבר בעקבות ההכרה, עשויים לנקוט בצעדים מסוימים כמו צעדה אל עבר הגבול, או חס וחלילה אינתיפאדה שלישית".
"מבחינה מדינית אני לצערי חושבת שהמהלך הזה רק ירחיק את הסיכוי להתקדמות משמעותית בתהליך של הדיאלוג הדו צדדי בינינו ובין הפלסטינים לקראת הגשמת החזון של שתי מדינות לשני עמים", היא מסבירה ומדגישה כי "גם המצב היום כמו שהוא הוא לא טוב, אין צעד שבו נוקטת ישראל ושלא מוביל לעשרות מכתבים שנשלחים למזכ"ל האו"ם ולנשיא התורן של מועצת הביטחון, הדורשים את גינוי ישראל במועצת הביטחון ובעצרת הכללית. בנוסף, אחת לרבעון מתקיים כינוס של מועצת הביטחון שבו מגנים את מדינת ישראל, מזכירים את ההתנהלות בעזה ואת התנחלויות, כך שאני לא חושבת שמבחינת האו"ם יכול להיות מצב יותר גרוע, מבחינת מעמדנו ומבחינת סה"כ הגינויים נגד ישראל".
האם ניתן יהיה למנוע את הצעד מבחינת ישראל?
שלו מסבירה כי במהלך השלוש השנים האחרונות היא ציינה מספר פעמים כי ניתן היה למנוע את הצעד באמצעות חידוש השיחות בינינו ובין הפלסטינים. עם זאת היא מציינת כי "לא כל האשם מוטל על כתפינו, הפלסטינים מגלים הרבה עקשנות וסרבנות בעניין. במשך שנה שלמה הם עלו על עץ גבוה , ניתן אף לומר שגם האמריקנים העלו אותם לשם, והדרישה שלהם לא לדבר כל עוד נמשכת הבנייה בהתנחלויות, תקעה מקלות בגלגלי המשא ומתן ולצערי".
שלו מדגישה כי "הדבר היחיד שהיה יכול לעצור את הסחף הזה היה חידוש של השיחות הישירות בינינו וביניהם. אפילו ארה"ב התייאשה בשלב מסוים מחידוש השיחות, כשג'ורג' מיטשל שהיה השליח של הנשיא אובמה למזרח התיכון חזר לוושינגטון".
לטענת שלו, בשלב הזה כמעט אפסו הסיכויים למנוע את המהלך החד צדדי של הפלסטינים באו"ם. לדבריה: "הדרך היחידה היום אולי למנוע הינה בחידוש מהיר של השיחות, כי בזמן שמדברים לא רצים לאו"ם ובזמן שמדברים לא יורים דיפלומטית ולא יורים פיזית".
מהו התוקף של ההכרה במדינה פלסטינית באו"ם?
שלו מאמינה כי הצעד הצפוי ב-20 לספטמבר רק יעמיק את הבידול שלנו באו"ם. לטענתה "הפלסטינים כנראה לא ילכו למועצת הביטחון, שכן כבר בשלב העצרת הכללית הם צפויים לזכות ברוב של למעלה משני שליש מהמדינות שיכירו בצעד החד צדדי".
שלו סבורה שבמידה והפלסטינים יגיעו למועצת הביטחון, ארה"ב תטיל וטו על כל החלטה אנטי ישראלית. לדבריה: "יש אנשים בשמאל אשר מפרשים את ההצהרה האמריקנית לאו דווקא כהטלת וטו על קבלה כחברה לאו"ם, ואחרים אף ניסו לשכנע את האמריקנים שההכרה במדינה פלסטינית היא לא לרעת ישראל. לדעתי אובמה התכוון להטלת וטו נגד הכרה ברשות".
"באופן כללי, האמריקנים מפעילים על הרשות לחץ כלכלי ואיום בהפסקת הסיוע אם הם אכן יפנו למועצת הביטחון", מסבירה שלו ומדגישה כי "האמריקנים לא רוצים להגיע למצב שהיה בפברואר השנה, שבו הם עמדו לבד מול 14 החברות האחרות במועצת הביטחון. כל השנים השתדלנו לא להביא למצב שארה"ב תצטרך להטיל וטו, ונקווה שזה לא יגיע גם הפעם".
האם את באופן אישי חושבת שהכרה במדינה פלסטינית באו"ם היא דבר רע לישראל?
"הצעד הזה מרחיק את האפשרות של הידברות בין הצדדים ומגביר את העוינות הדדית והחשדנות. אולי הפלסטינים מציגים את זה כצעד חיובי, אבל בעיני לשני הצדדים זה לא טוב", אומרת שלו ומזכירה כי "מצבם הכלכלי של הפלסטינים ושיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, ככל שמדובר ביהודה ושומרון ובשטחי הרשות הפלסטינית הוא מצב טוב. אם אנו משווים למצב בעזה, ניתן לראות באופן ברור שלרשות הפלסטינית יש עניין בשיתוף פעולה עם ישראל".
"שמעתי כבר כמה קולות של מנהיגים ואנשים שאומרים שגם אנחנו יכולים לנקוט בצעד חד צדדי, מה שאומר שהצעד לא תורם להגשמת החזון של שתי מדינות לשני עמים במזרח התיכון. ועניין זה לא משרת אינטרסים של אף אחד מהצדדים", היא מסכמת.
אם תוכר מדינה פלסטינית באו"ם, מה ישראל יכולה לעשות בנדון?
"צריך לחכות ולראות, עד היום לא ראינו את נוסח ההצעה ואת הטיוטה הסופית. אני מאמינה שהפלסטינים שומרים את הקלפים קרוב לחזה", מסבירה שלו ומציינת כי "כפי שאמר בעבר ראש הממשלה נתניהו, ייתכן שאנו נכיר בסופו של דבר במדינה פלסטינית, אך זאת כפוף לתנאי הידברות ושיתוף פעולה בנושאים הבוערים כגון סוגיית הגבולות, הפליטים ובתוך זה זכות השיבה, ירושלים וההתנחלויות".
"שמעתי לאחרונה קריאות מכיוון ירדן אשר לפיהן באמצעות הכרזה שכזאת בעצם הפלסטינים מוותרים על זכות השיבה. בעצם הבקשה להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 67, הם שוללים מהפזורה הפלסטינית את הזכות שהם טוענים לה למולדת הפלסטינית", אומרת שלו ומביעה תקווה "שעד ה-20 לספטמבר הפלסטינים יבינו שהמהלך הוא לא לטובת השלום באזור".
מניסיונך, כיצד את מעריכה שהצעד ישפיע על הנעשה במזרח התיכון בכלל?
"צריך להזכיר שכמעט בכל המדינות מסביבנו מתחוללים גלים של הדף, ואנו נתקלים במראות מאוד קשים באזורנו, יש הקוראים לזה 'אביב העמים', אבל אני לא בטוחה שזה הכינוי הנכון" אומרת שלו ומציינת את המצב באירן ואת "היחסים המאוד סבוכים והחשובים שלנו עם טורקיה".
לסיום הריאיון, אומרת שלו כי "כל הדברים האלה מאוד חשובים ואני סבורה שתהיה איזושהי היערכות חדשה, לא באופן מיידי, אבל אני בהחלט חושבת שהכרזה כזאת יכולה להשפיע גם על ההתרחשויות במזרח התיכון. כמובן, שאת הדברים אני אומרת בתור מישהי שמשקיפה שנה מהצד בדאגה על מה שקורה באזורנו".
פרופסור שלו הינה נשיאת המועצה האקדמית של הקריה האקדמית אונו
לקראת 20 בספטמבר - סיקור מיוחד:
ערב הפנייה לאו"ם: הראיס מוטרד גם מהחמאס
שאול מופז: "אין מקום לחלשים במזרח התיכון"
דב חנין: כשלהם תהיה עצמאות, גם לנו תהיה
שאול גולדשטיין: "ההכרזה בונה מערכת ציפיות בלתי הגיונית"
דן חלוץ: "הכרזה על מדינה - רק ההתחלה"
אודי סגל: מי יוריד את הפלסטינים מהעץ?