בשבוע שעבר, אחרי כמעט שנה של הצהרות - עברה הרשות הפלסטינית למעשים, ושלחה פנייה רשמית ראשונה לאו"ם בבקשה להכיר בהקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית. הייתי זו ההשקה הרשמית הראשונה של "קמפיין ההכרה במדינה הפלסטינית באו"ם".
בצעד ראשון הוחלט לשלוח מכתב למזכ"ל האו"ם באן קי מון, בו הוא נקרא "להשקיע את כל המאמצים האפשריים למען הגשמתן של הדרישות הצודקות הפלסטיניות". על פי המכתב, הקמפיין הפלסטיני יהיה שקט, וייפתח באו"ם ב-21 בספטמבר, עם פתיחת מושב העצרת הכללית של האו"ם. אבו מאזן עצמו יהיה נוכח במושב יומיים לאחר מכן.
במכתב קראו הפלסטינים בין השאר: "אנו קוראים לתמיכה מוסרית בזכותו שלהעם הפלסטיני למדינה. משפחות של עשרות אלפים מקורבנותיו של הכיבוש הישראלי, בהם גם חללים שנרצחו, נכלאו או נפצעו ועוד אינסוף בני אדם שגורשו מבתיהם או איבדו את בתיהם ואת הרכוש שלהם, מקווים שתעשה את כל המאמצים האפשריים לקראת השגת הדרישות הצודקות של הפלסטינים".
אך היה זה רק צעד פלסטיני ראשון בקמפיין שהושק. מה צפוי לנו בהמשכו? להלן התשובות לשאלות המרכזיות הקשורות אליו:
מדוע הרשות הפלסטינית החליטה לפנות לאו"ם?
בחודש אוקטובר 2010 דיווח לראשונה העיתון "ניו יורק טיימס" על היוזמה המתגבשת ברשות הפלסטינית בעניין פנייה לגופים בינלאומיים במטרה לזכות בהכרה במדינה עצמאית בשטחי הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים.
באותו הזמן, על פי הדיווח, התנהל הדיון ביוזמה הראשונית בפורומים רשמיים ולא רשמיים, ועיקרו היה פנייה לאו"ם, לבית הדין הבינלאומי ולמדינות החתומות על אמנת ז'נווה על מנת לזכות בהכרה.
תחילה דווח כי יו"ר הרשות אבו מאזן החליט לפנות למהלך החד-צדדי, מאחר שנואש בקיפאון במשא ומתן מול ישראל, בכישלונות במגעים לאורך השנים ובהמשך הבנייה בהתנחלויות. ואולם, מאז מדגישים ברשות כי הפנייה לאו"ם אינה מהווה מהלך חד-צדדי, ולא צריכה לבוא במקום משא ומתן.
"המהלך לא ימנע את החזרה לשולחן המשא ומתן עם הישראלים, מאחר שיש הרבה סוגיות אותן לא ניתן לפתור במועצת הביטחון - אלא רק במו"מ ישיר", הדגיש אבו מאזן במהלך כינוס שגרירי פלסטין בחודש יולי השנה.
מתי צפויה להיעשות הפנייה לאו"ם?
עם ראשית הדיווחים על כוונת הרשות הפלסטינית לפנות לאו"ם, עלו מספר מועדים - רובם היו דווקא במהלך חודש יולי. ואולם, באוגוסט הודיע שר החוץ של הרשות, ריאד אל-מאלכי, כי אבו מאזן יגיש באופן אישי את הבקשה להכרה במדינה פלסטינית למזכ"ל האו"ם באן קי מון, ב-20 בספטמבר, שבוע לאחר פתיחת המושב ה-66 של העצרת הכללית של האו"ם.
בחודשים האחרונים עלו מספר דיווחים לפיהם שוקלת הרשות לדחות את הפנייה לאו"ם מחשש לסנקציות כלכליות אמריקניות, בשל התנגדות ארצות הברית למהלך. עם זאת, ההחלטה הסופית שהתקבלה היא לפנות לאו"ם בסופו של דבר.
בכירי הרשות - ובהם סאאב עריקאת ואבו מאזן עצמו, הדגישו השבוע כי ההחלטה לפנות לאו"ם היא סופית. על מנת להמחיש זאת, הודיע דובר לשכת הנשיאות הפלסטינית, נביל אבו רודיינה, כי שום פנייה לפתיחה במשא ומתן ישיר מלשכת ראש הממשלה נתניהו לא תידון לפני ההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם.
כמה חברות בעצרת הכללית של האו"ם?
ההצעה הפלסטינית תוגש בפני העצרת הכללית של האו"ם, בה חברות 193 מדינות.
האם השגת התמיכה בעצרת הכללית משמעה הכרה בפועל בהקמת מדינה פלסטינית?
לא. העצרת הכללית של האו"ם יכולה לאשר את ההכרה במדינה פלסטינית בגבולות 1967 - רק כמשקיפה, שחברותה "מוגבלת" וסמלית יותר. הוותיקן, למשל, היא מדינה בעלת מעמד של משקיפה באו"ם. על מנת לזכות בהכרה של "חברה מן המניין", צריכה הרשות הפלסטינית לזכות בהכרה במועצת הביטחון של האו"ם.
בביקורו האחרון בלבנון, דחה יו"ר הרשות אבו מאזן את הדיווחים לפיהם הוא מתכוון "לעקוף" את מועצת הביטחון. "אנחנו רוצים להיות חברים מלאים באו"ם", אמר. היתרון, אגב, בפנייה ישירה לעצרת הכללית של האו"ם, הוא שאת העצרת ניתן לכנס בהתראה קצרה של 24 שעות ובה גם צפויים הפלסטינים לזכות ברוב בהצבעה.
מה העמדה הישראלית באשר ליוזמה הפלסטינית?
בישראל מתנגדים ליוזמה הפלסטינית ורואים בה פעולה חד-צדדית שמתעלמת מהמשא ומתן. זאת ועוד, חוששים בישראל כי פנייה פלסטינית לאו"ם תוביל לאלימות ותעודד אותה, אך עם זאת, לדברי שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, "החלטה של העצרת הכללית לא תשנה דבר בשטח בלי הסכמת ישראל".
שר החוץ אביגדור ליברמן הבהיר במספר פורומים בהם התבטא במהלך השנה כי ישראל לא תהיה מוכנה להשלים עם הכרזה פלסטינית חד-צדדית ואף כינה אותה "חציית קו אדום" בדיונים שונים. בישראל חוששים גם כי נסיגה בשלב הזה משטחי יהודה ושומרון תביא להשתלטות מהירה של החמאס על האזור.
עם זאת, ממשיך לטעון ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ניתן להגיע להסכם עם הפלסטינים - אך זה ייעשה רק באמצעות משא ומתן ישיר. נתניהו הודיע ב"נאום בר אילן" כי הוא מכיר בקיומה של מדינה פלסטינית, מפורזת, לצד ישראל. לאחרונה אף דווח כי נתניהו מוכן להיכנס למו"מ עם הפלסטינים על גבולות 67' - ככל הנראה בעקבות לחץ של הממשל האמריקני. בנוסף, דורשים בישראל במסגרת המשא ומתן הכרה פלסטינית בצביונה היהודי של המדינה.
מה אומרים האמריקנים על היוזמה הפלסטינית?
ארה"ב מתנגדת למהלך ומנסה בחודשים האחרונים להשפיע על ראשי הרשות שלא לבצע אותו. הסיבה היא תמיכת האמריקנים במשא ומתן ישיר, והאינטרס העליון לשמור על הברית האסטרטגית עם ישראל. בין השאר, פורסם לאחרונה כי בקונגרס האמריקני מכינים תכניות מגירה, במסגרתן יופסק הסיוע הכלכלי לרשות אם היא תפנה לאו"ם, וכן שורה של סנקציות כלכליות נוספות.
עם זאת, בנאומו המדיני האחרון, הצהיר הנשיא אובמה כי יש להקים מדינה פלסטינית בגבולות 67', וכי יש לפעול על מנת להקים מדינה שכזו - שתהיה מפורזת לצדה של ישראל. בנאומו ההיסטורי, שעסק בין היתר ב"אביב הערבי" ובטלטלה שעובר המזרח התיכון, הדגיש אובמה כי מדינה פלסטינית תוכל לקום רק במסגרת משא ומתן בין ישראל לפלסטינים.
העמדה האמריקנית חושפת את ארה"ב לביקורת מצד מדינות האזור, ואף לאפשרות של משבר ביחסים עם בנות ברית אחרות שלה - ובראשן סעודיה. הסעודים זועמים על המדיניות האמריקנית התומכת במהפכנים במדינות האזור, ועל נטישת המנהיגים - מובארק, קדאפי ודומיהם. לאחרונה העבירה סעודיה מסרים תקפים לממשל אובמה גם בעניין ההכרה במדינה פלסטינית, בהם הודיעו כי סעודיה תפעל להכרה באו"ם.
לקראת 20 בספטמבר - סיקור מיוחד: