הרבה לפני שמישהו חשב לצלם את "כנופיית ברמינגהם" ("פיקי בליינדרז"), העוסקת במשפחת פשע בריטית בשנות העשרים של המאה הקודמת, וקצת אחרי ש"הסופרנוס" - סדרת האם של עולמות המאפיה - ירדה משידור, עלתה ב-HBO "אימפריית הפשע", שהפרק הראשון שלה נפתח בערב שבו עבר חוק היובש הידוע לשמצה בארצות הברית.
סטיב בושמי מגלם את נאקי תומפסון, פוליטיקאי מושחת בן מושחתים ששולט בטיילת של אטלנטיק סיטי, שנחשבת לציר מסחר מרכזי לערים כמו שיקגו או פילדלפיה. כיאה פוליטיקאי טוב (שאך ורק טובתו האישית לנגד עיניו), הוא רואה בתקופה הזו הזדמנות עסקית מעולה להיות עם היד על השיבר, תרתי משמע, של ברז האלכוהול הלא חוקי לתוך ארצות הברית. יחד עם אחיו איליי, שריף המחוז, הם מנהלים את העיר, לפעמים יותר ולפעמים פחות, מספקים מבט מקרוב על התקופה האפלה של ארה"ב בשנות העשרים, ובעיקר מדגימים מעולה את הביטוי "פרצה בחוק".
"אימפריית הפשע" כמובן לא עוסקת אך ורק בכסף, אלכוהול ומאפיונרים אלא גם בנושאים כמו זכויות נשים, הקהילה האפרו-אמריקאית (הרבה לפני שיכלה לחלום על ההגדרה הפוליקלי-קורקטית הזאת) והפוסט-טראומה של גברים אמריקאים שחזרו ממלחמת העולם הראשונה. בין היתר היא גם מפגישה אותנו עם דמויות היסטוריות אמיתיות כמו אל קאפון, לאקי לוצ'יאנו, מאיר לנסקי וכל החבורה.
יוצרי הסדרה לא המציאו משהו חדש, אלא פשוט הלבישו את האלמנטים שעבדו טוב ב"הסופרנוס" על תקופה יפה, אפלה ומוזרה מאוד בהיסטוריית האנושות. אם כל זה לא מספיק: את הסדרה מפיק טרנס וינטר שהיה אחד מהכותבים של "הסופרנוס", ומרטין סוקרסזה בכבודו ובעצמו שנמנה בין המפיקים גם ביים כמה פרקים ופיקח מקרוב על חמש העונות.