הארכיאולוג יורם חיימי, שמאז שנת 2007 עובד ללא לאות לחשיפת מחנה המוות סוביבור בפולין, תיאר בהתרגשות לחדשות 2 Online את התגלית ההיסטורית שחשפה את מיקומם של תאי הגזים שבהם נרצחו מאות אלפי יהודים: "שמונה שנים חיכינו ליום הזה, זה השיא".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
חיימי מתאר את החפירות, שנתקלו בקשיים בשנים האחרונות, כשהפולנים בנו פסל גדול מאוד במקום בשנות ה-90. כעת מפנה צוות החפירות את השרידים כדי למצוא, אולי, ממצאים נוספים של המבנה הגדול. "בכל הצד המערבי אנחנו מוצאים הרבה חפצים קטנים, עגילים, טבעות, שיניים. כנראה חפצים שאנשים החזיקו בתאי הגזים ברגעיהם האחרונים. אנחנו מאושרים שהצלחנו כי כיוונו למקום הזה, ורק השנה נתנו לחפור בו. זאת חפירה הצלה, לפי דעתנו המקום ישומר ויוצג לקהל".
"זה המקום היחיד שבו מצאנו עדות לתאי הגזים, יש לנו ממצאים של המבנה בו היו ארבעה תאי גזים של 7X5 מטרים, מדובר בחדרים גדולים במיוחד", מספר חיימי, "חשפנו פרוזדור ואנחנו כעת חופרים את החלק של המערבי ואנו מצפים למצוא עוד ממצאים במקום".
75 שנה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה נמצא בחפירה ארכיאולוגית מיקומם המדויק של תאי הגזים במחנה ההשמדה סוביבור. לצד תאי הגזים נמצאה טבעת נישואין ועליה כיתוב בעברית: 'הרי את מקודשת לי'.
תאי הגזים במקום פעלו עד 1943, ובמחנה המוות נרצחו כ-250 אלף יהודים. "גילוי מיקומם המדויק של תאי הגזים במחנה סוביבור הנו ממצא חשוב ביותר בחקר השואה", אמר ד"ר דוד זילברקלנג, חוקר בכיר במכון הבין לאומי לחקר השואה ועורך המחקרים ביד ושם. "חשוב להבין כי לא נשאר אף שריד מהיהודים שעבדו באזור תאי הגזים, לכן הממצאים הללו הם כל מה שנשאר מהנרצחים, למעשה נפתח כאן חלון קטן אל סבלם היום-יומי".
החפירה הארכיאולוגית במחנה ההשמדה החלה בשנת 2007 על ידי חיימי ושותפו הפולני וויטק מזורק. במסגרת החפירות לאורך השנים נמצאו בסוביבור אלפי פריטים אישיים בהם: טבעות, תליונים עגילים, תכשיטים, בקבוקי בושם, בקבוקי תרופות, כלי אוכל ועוד.
השבוע התגלתה גם באר המים ששימשה את האסירים במחנה מספר 1, בו התרחש המרד. בבאר נמצאו חפצים אישיים רבים של יהודים, כיוון שבעת חיסול המחנה הגרמנים מילאו אותה בחפצים.
מחנה ההשמדה סוביבור ממוקם קרוב לכפר ולתחנת הרכבת של סוביבור, בחלק המזרחי של מחוז לובלין בפולין. המחנה הוקם באפריל 1942, יחד עם מחנות ההשמדה טרבלינקה ובלז'ץ, והיה חלק ממבצע ריינהרד.
לאחר מרד האסירים במחנה, ב- 14 באוקטובר 1943, שנודע כמרד היחיד שצלח במלחמת העולם השנייה, החליטו הגרמנים לפרק את המחנה והוא נותר חשוף וללא סימנים אופייניים להיותו מחנה השמדה. על מנת להציע אינפורמציה על המחנה השתמשו החוקרים עד כה בעדויות ניצולים בלבד, עדויות המספקות בדרך כלל מידע מוגבל על חלק מן המחנה ומשום כך שיחזור המחנה במלואו לא היה אפשרי.