היסטוריה: 75 שנה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה נמצא בחפירה אריכיאולוגית מיקומם המדוייק של תאי הגזים במחנה ההשמדה סוביבור. לצד תאי הגזים נמצאה טבעת נישואין ועליה כיתוב בעברית: 'הרי את מקודשת לי'.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
תאי הגזים במקום פעלו עד 1943 ובמחנה המוות נרצחו כ-250 אלף יהודים. "גילוי מיקומם המדויק של תאי הגזים במחנה סוביבור הנו ממצא חשוב ביותר בחקר השואה", אמר ד"ר דוד זילברקלנג, חוקר בכיר במכון הבין לאומי לחקר השואה ועורך המחקרים ביד ושם. "חשוב להבין כי לא נשאר אף שריד מהיהודים שעבדו באזור תאי הגזים, לכן הממצאים הללו הם כל מה שנשאר מהנרצחים, למעשה נפתח כאן חלון קטן אל סבלם היום-יומי".
עוד ציין החוקר כי "זו הפעם הראשונה שבה נוכל לדעת טוב יותר מה היה תהליך הרצח במחנה ומה עבר על היהודים עד שנרצחו. בנוסף, איתור גודלם המדויק של תאי הגזים יאפשר לנו להבין מה היתה הקיבולת שלהם ומשם נוכל לגזור הערכה מדויקת יותר של מספר הנרצחים במחנה סוביבור". לדברי, ד"ר זילברקלנג מדובר בממצאים המשלימים את מה שידעו מהניצולים שברחו מהמחנה במהלך המרד הנודע בסוביבור.
"הופתענו מגודל המבנה והשתמרות הקירות"
החפירה הארכיאולוגית במחנה ההשמדה החלה בשנת 2007 על ידי האריכאולוגים יורם חיימי ושותפו הפולני וויטק מזורק. במסגרת החפירות לאורך השנים נמצאו בסוביבור אלפי פריטים אישיים בהם: טבעות, תליונים עגילים, תכשיטים, בקבוקי בושם, בקבוקי תרופות, כלי אוכל ועוד.
"לאחר 8 שנים של חפירות בסוביבור, זה הישג גדול עבורי ועבור צוות החוקרים, סוף סוף הגענו למטרתנו - איתור מיקומם המדויק של תאי הגזים", סיפר הארכיאולוג יורם חיימי. "הופתענו מגודל המבנה וממצב ההשתמרות של הקירות של תאי הגזים. הרגע המרגש ביותר היה שמצאנו ליד תאי הגזים את טבעת הנישואין עם הכיתוב בעברית 'הרי את מקודשת לי'".
השבוע התגלתה גם באר המים ששימשה את האסירים במחנה מספר 1, בו התרחש המרד. בבאר נמצאו חפצים אישיים רבים של יהודים, כיוון שבעת חיסול המחנה הגרמנים מילאו אותה בחפצים מהמחנה.
ניצול שואה שהיה בסוביבור: "הוא אמר לי העשן - אלה החברים שלך"
מחנה ההשמדה סוביבור ממוקם קרוב לכפר ולתחנת הרכבת של סוביבור, בחלק המזרחי של מחוז לובלין בפולין. המחנה הוקם באפריל 1942, יחד עם מחנות ההשמדה טרבלינקה ובלז'ץ, והיה חלק ממבצע ריינהרד.
לאחר מרד האסירים במחנה, ב- 14 באוקטובר 1943, שנודע כמרד היחיד שצלח במלחמת העולם השנייה, החליטו הגרמנים לפרק את המחנה והוא נותר חשוף וללא סימנים אופייניים להיותו מחנה השמדה. על מנת להציע אינפורמציה על המחנה השתמשו החוקרים עד כה בעדויות ניצולים בלבד, עדויות אלו מספקות בדרך כלל מידע מוגבל על חלק מן המחנה ומשום כך שיחזור המחנה במלואו לא היה אפשרי.
בשנה שעברה סיפר ניצול שואה שהצליח לברוח מסוביבור בריאיון לחדשות 2 על המציאות שששררה במחנה. "כשהגענו כל משלוח הרוסים למחנה העמידו אותנו בשורה ושאלו מי בעל מקצוע ויכול לעבוד במחנה. הארטילריה מהצבא האדום לא יכלה לעזור לי שם אבל בכל זאת משהו בתוכי גרם לי להגיד שיש לי מקצוע. הרגתי שאם אני לא אגיד שום דבר יקרה משהו רע", סיפר סמיון רוזנפלד.
"ככה שלחו אותי לנגריה במחנה ופשוט התחלתי לעבוד למרות שלא ידעתי כלום. היום אני יודע שזה שאמרתי שיש לי מקצוע הציל את החיים שלי. כמה שבועות אחרי שהגענו לסוביבור שאלתי את אחד מהקצינים הגרמנים בנגריה איפה כל החברים מהצבא שהגיעו איתי ממינסק למחנה. הוא הצביע על הארובה של הקרמטוריום ואמר 'אתה רואה את העשן שם? אלה החברים שלך'", נזכר רוזנפלד בתקופה הנוראה.