יניב אליה היה חייל "ג'ובניק" צעיר בימים המדממים של פרוץ האינתיפאדה השנייה ואירועי אוקטובר 2000, אי שם בתחילת המילניום. נסיעה תמימה לאסוף חבר חייל בבסיס באזור טול כרם, שינתה את חייו. בדרך החוצה, השניים איבדו את דרכם, נקלעו לכביש חד-סיטרי פקוק ונעצרו על ידי שוטרים פלסטינים שחשדו בהם. "תוך דקות התקבצו סביבנו כ-400 תושבים ערבים", מספר אליה. "הם היכו אותנו, שברו שמשות, חטפו לנו את הנשק, ירו באוויר וגנבו לנו את המפתחות מהסוויצ', שנזרקו בין ההמון. לא זזנו מרוב פחד".

האירוע שכמעט והידרדר ללינץ', הסתיים רק כעבור 4 שעות, כשיניב וחברו עידן חולצו ע"י צה"ל והשוטרים הפלסטינים לעמדת תיאום וקישור. אליה ההמום שלא הבין בזמן אמת את מה שעבר עליו, חזר כבר למחרת לשירות. "המשכתי בהתחלה את החיים כרגיל", הוא מעיד. "אחרי חצי שנה התחילו להופיע לי חלומות מסויטים בהם אני מרגיש שחונקים אותי וזה השפיע גם על התפקוד היומיומי".

20 שנה בלי אבחנה של פוסט טראומה

הסיוטים נמשכו גם לאחר השחרור מהצבא. הוא הבחין שחבר נוסף שהיה איתו בטול כרם לא חווה אותם כמותו. "לא קישרתי בין האירוע שעברנו לתסמינים הנפשיים". אליה, שפנה באותה עת לפסיכיאטר בקופת חולים ותיאר את הקושי הנפשי שהוא עובר (ולא את ניסיון הלינץ') קיבל מרשם לתרופות נוגדות חרדה. החשד שהוא סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD הכוללת תסמיני דיכאון, חרדה, פלאשבקים וסיוטים, התעורר רק כעבור קרוב לשני עשורים. "19 שנים חייתי עם כדורים. הגעתי לחובות, פשיטת רגל וסף גירושים. יום אחד עשיתי חיפוש בגוגל על פוסט טראומה והכל התחבר לי. הבנתי שהכל התחיל מאותו אירוע".

בשנים האחרונות אליה אובחן כפוסט טראומתי, קיבל רישיון לקנאביס רפואי והוכר כנכה צה"ל. לאחרונה הפסיק לדבריו גם את השימוש בכדורים נוגדי החרדה והוא משתמש רק בקנאביס. "הפוסט טראומה פוגעת בכל מרקם החיים ושמחת החיים. הקנאביס הציל לי את החיים למרות שיש לי תלות בו", הוא מתאר.

ניצולת פסטיבל נובה: "לא יודעת איך הייתי נרדמת לפני"

ישנן מחלקות בנוגע לשימוש בקנאביס סביב סוגיות של פוסטראומה וחרדה. חלקן נדונה כאן בכתבות קודמות. אליה מצדו, החלט לחלוק את התובנות והניסיון שצבר בתחום, ולשתף עם אחרים בקבוצת קנאביס מובילה בפייסבוק שהקים. אחת מחברות הקבוצה היא דורית טאו, משתמשת ותיקה בקנאביס רפואי בהתוויה של פיברומיאלגיה שהפכה בעצמה לנפגעת פעולת איבה כשניצלה מטבח פסטיבל נובה לפני כחודש.

"ניסיתי לברוח משטח הפסטיבל עם אנשים נוספים", היא מספרת. "ירו על הרכב שלנו מכמה כיוונים והחלטתי לנטוש את המכונית ולנוס רגלית. ראיתי בדרך צעירים עם התקפי חרדה, לא נושמים ולא יודעים מה לעשות עם עצמם. היה מאוד קשה להרגיע אותם. הייתי 6 שעות בשדות ובריצות מטורפות תחת אש חיה וירי מרגמות. ראיתי טנק שנופל בשבי ולא הבנתי למה אין אף אחד שמגיע ואיפה הצבא שלי", היא מתארת את האירועים המצמררים מאותו יום שחור. "הקנאביס הרגיע לי הרבה התקפי חרדה שהיו לי בהתחלה ועזר לי לישון ולהירגע ממחשבות ורעשים ששמעתי שם".

משרד הבריאות: רוב תסמיני הטראומה הם בני חלוף

למרות העדויות של טאו ואליה, משרד הבריאות פרסם בשבועות האחרונים אזהרה משימוש בקנאביס בקרב נפגעי וניצולי ה-7 באוקטובר. על פי האזהרה, רוב האוכלוסייה תחווה תסמיני טראומה בני חלוף ולא תפתח פוסט טראומה כרונית עבורה קיימת התוויה לקנאביס רפואי בתנאים מסוימים. לדברי משרד הבריאות, קנאביס אף לא הוכח כיעיל לטיפול בתגובה החריפה שלאחר טראומה ואף עשוי להזיק.

זאת ועוד, עם פרוץ המלחמה, משרד הבריאות חידד את אזהרותיו גם בנוגע לשימוש בקנאביס להפגת חרדות. "מדינת ישראל מתמודדת עם אירוע רב נפגעים גופני, נפשי ולאומי מהגדולים שידענו. רבים מאיתנו סובלים ממצוקה. כולנו נדרשים לתהליך כואב ומורכב בדרך להשלמה עם אובדן, וחייבים להיעזר במעגלי התמיכה שסביבנו. ראשית בכוחותינו הפנימיים, לאחר מכן במשפחה וחברים, ולבסוף, במידת הצורך, גם באנשי מקצוע. התערבות שיחתית קצרה יכולה לעיתים להועיל, אך לפעמים צריך להעזר בפסיכותרפיה ממוקדת טראומה. שימוש בתרופות יכול לסייע לפעמים לתסמינים. יחד עם זאת, במיוחד בשלב האקוטי, חשוב להיזהר משימוש מיותר בתרופות ללא התייעצות עם רופא, ויש להימנע משימוש באלכוהול או קנאביס שעלולים להזיק".

פרופ' איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה הסביר כי ״כחלק מתגובה נורמלית בשבועות הראשונים לאחר טראומה אנו עדים לתסמינים שונים המהווים תגובה למצב החריג, וברוב המצבים התסמינים הם בני חלוף. עיקר הטיפול במצבים האלה הוא גיוס כוחות הנפש ותמיכה של הסביבה הקרובה, באופן הגורם לתסמינים לדעוך בהדרגה. ככל שישנם תסמינים שפוגעים בתפקוד, ניתן להתייעץ עם אנשי מקצוע. אנו מדגישים כי שימוש בקנביס לא הוכח כיעיל לטיפול בשלב החריף לאחר הטראומה ואף עלול להזיק ועל כן אינו מומלץ. טיפול בקנביס מתאים רק במצבים הכרוניים ורק לאחר כישלון חלקי או מלא של טיפולים בשיחה או טיפולים תרופתיים מבוססי מחקר".

"להקל על השורדים"

חשוב לדעת שנפגעי פעולת איבה שכן יקבלו רישיון לקנאביס רפואי בשל הנכות שלהם יהיו זכאים למימון הקנאביס והציוד הנלווה לו. מבחינת טאו, ולדעתה הבלתי מקצועית, האירועים החריגים של מתקפת השבת השחורה הם חדשים עבור כולם וכך יש להתייחס אליהם:  

"אני חושבת שצריך לעזור להרגיע את אותם ילדים שהיו במסיבה ולהקל עליהם. כמה שהמערכת מאוד רוצה לעזור בהמון רגישות לנפגעים, אני חייבת לציין שאני לא חושבת שהייתי עוברת את החודש הזה בלי הקנאביס. האירוע הזה הביא לחיי גם כאבים פיזיים חדשים ושינויים בפיברומיאלגיה. אני בת 46 ויש לי בן והרגשה של המשכיות. אני לא יודעת איך האנשים שהיו איתי שם מתמודדים בלי ותק בחיים ובלי קנאביס רפואי. אף אחד לא היה ערוך למקרה שקרה לנו שם. לא המדינה ולא אנחנו, ניצולי נובה. הטיפול הוא פיילוט עבור כולנו. צריך לעזור גם לטראומטיים לדעתי".

אליה מסכם בהתאם להשקפת עולמו: "יש גורמים שרואים את הקנאביס כקו טיפול אחרון. אני רואה אותו כקו טיפול ראשון או שני".

*המידע מובא באדיבות "שיח מדיקל גרופ", חברה לקנאביס רפואי, ומתייחס לצריכת קנאביס חוקית בלבד.

התוכן אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או תחליף לקבלת ייעוץ רפואי. קנאביס הינו סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים, על כל המשתמע מכך. מאקו/ N12 אינו מעודד או ממליץ לצרוך כל חומר שהוא ולא יהיה אחראי על כל שימוש מסוג זה.