יותר ויותר מחקרים בשנים האחרונות עוסקים בציר מעי-מוח - אחד התחומים המבטיחים ביותר כיום בעולם בריאות הנפש. להרכב החיידקים שנמצאים במעי שלנו (המיקרוביום), שמורכב ממאה טריליון חיידקים ואלפי זנים, יש השפעה על התפתחותן של מחלות נפש כמו דיכאון וחרדה. ובמילים אחרות, מתברר שמה שאנחנו אוכלים, הוא גם מה שאנחנו מרגישים. בעוד שמחקרים רבים עוסקים בהשפעה של מאכלים מסוימים כמו מלח ומזון מעובד על בריאותנו הנפשית (והפיזית), המחקר של בר אילן מתייחס להשפעת הטיפול האנטיביוטי על המיקרוביום.

"זבובי הפירות שטופלו במחקר באמצעות אנטיביוטיקה, אשר פגעה במגוון חיידקי המעיים שלהם, הפכו אלימים יותר. כשהתחלנו להחזיר להם לאט לאט חיידקי מעי, ראינו התנהגות יותר ויותר רגועה", אומר פרופ' עמרי קורן, חוקר וראש המעבדה לחקר המיקרוביום בפקולטה לרפואה באונ' בר אילן. 

ההשפעה השלילית של השימוש הנפוץ באנטיביוטיקה על חיידקי המעי מתבררת בשנים האחרונות במחקרים נוספים ברחבי העולם. בין היתר, נבדקה השפעתה על חיות מעבדה שינקו מאם שצרכה אנטיביוטיקה, והפגינו יותר לקיחת סיכונים. 

"חשוב להדגיש, אף אחד מאיתנו לא היה נמצא פה היום ללא אנטיביוטיקה", אומר פרופ' קורן. "היא הכרחית לחיינו. בעזרת המחקר, אנחנו מקווים שנוכל להתאים בעתיד טיפול תומך לאנטיביוטיקה באמצעות פרו-ביוטיקה מותאמת אישית".

הקשר בין המעי לשיפור מצב הרוח

להרכב החיידקים במעי הגס שלנו יש תפקיד בוויסות רגשות והתנהגויות דרך השפעתו על רמת ההורמונים ורמת הקולטנים העצביים בגופנו, גם כאלו הנוגעים לסטרס, דיכאון, תוקפנות ועוד.

האם המיקרוביום שלנו תלוי רק במה שאנחנו אוכלים? 

"למה שאנחנו אוכלים יש השפעה דרסטית על אוכלוסיית החיידקים שלנו אך ישנם עוד גורמים שמשפיעים על המיקרוביום שאינם קשורים לאכילה, כמו מחלות שפוגעות במערכת החיסון, גנטיקה, גיל ולענייננו, גם שימוש באנטיביוטיקה. אנחנו לא תמיד יכולים לשנות את התזונה שלנו כדי לחולל שינוי מספק. בעתיד נוכל כנראה לייצר ויסות חיצוני ולהעניק טיפול פרוביוטי מותאם אישית ליצירת מוליכים עצביים כמו גאבא או סרוטונין, במקום תרופות אנטי-דיכאוניות".

על פי פרופ' קורן, בעולם המדע מדברים היום לא רק על פרו-ביוטיקה - תוספי תזונה ומזונות המכילים חיידקים טובים, אלא גם על פרה-ביוטיקה ופוסט-ביוטיקה. "פרה-ביוטיקה משמעה לתת את המזון שמסייע לחיידקים שאנחנו רוצים להעשיר במעי. בעיקר סיבים תזונתיים שמעודדים גדילה של חיידקים טובים. פוסט-ביוטיקה הן מולקולות ומטבוליטים שהחיידק מפריש".

המשך המחקר של אונ' בר אילן יבחן פעילותם של חיידקים ספציפיים במעי וההשפעות המטיבות שלהם על דפוס ההתנהגות של חיות מעבדה.

"אני חסיד של פרויביוטיקה בהתאמה אישית, שתהיה בשנים הקרובות הרבה יותר אפקטיבית מפרו-ביוטיקה כללית ותיגע בכל תחום בריאותי מינקות ועד זקנה", מסכם פרופ' קורן. בינתיים, יותר מתמיד, כדי לסייע למיקרוביום שלנו, ההמלצה הכי יעילה היא לחיות חיים מאוזנים ולאכול מזון בריא.