מפעל החלל כולו נשען על ניסיון ויכולות, על בסיס של מדע וטכנולוגיה. התעשייה האווירית מקיימת קשרים הדוקים עם האקדמיה – בארץ ובעולם - שמצידה, שומרת על עדכון מחקרי ועוזרת לתעשיית החלל, הפועלת בתחומי הביטחון, התקשורת אבל גם בתחומי חקר החלל.
לכבוד שבוע החלל הישראלי בדקנו איך התעשייה האווירית, האמונה על כל היבטי חקר החלל, נתרמת ותורמת לאקדמיה, באופן שמפרה את כל הצדדים המעורבים בכך. שיתוף הפעולה בין התעשייה לאקדמיה, משלב את הידע המחקרי ואת הפרקטיקה הביצועית לפיתוח פרויקטים פורצי דרך, שישרתו בסופו של דבר את הציבור כולו.
החלל הוא קטר טכנולוגי עבור התעשייה האווירית, והקרבה לאקדמיה רצויה שם עד מאד, כדי שהמהנדסים והמדענים של התעשייה האווירית יהיו מעודכנים ומצד שני, כדי שהאקדמיה תהיה מעודכנת במימוש של פרויקטים. שיתופי הפעולה הללו, כך הם מעידים, מושכים לתעשייה האווירית כוח אדם צעיר וסקרן.
שיתופי פעולה חלליים
מבין סוגי הלוויינים והנחתות של התעשייה האווירית, לווייני מדע ומחקר, לרבות רכב ירח וננו לוויינים, הם חלק נכבד מתחום עיסוקה, החל מ-1998, אז שוגר לחלל הננו לוויין הראשון לחקר החלל.
זו שהסעירה את דעת הקהל הישראלי הייתה 'בראשית 1', שהייתה נחתת, שפותחה על ידי עמותת SpaceIL ונבנתה על ידי התעשייה האווירית, במטרה להיות הנחתת הישראלית הראשונה על הירח, והנחתת הקטנה ביותר שנחתה על הירח. היא נועדה לבצע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במחקר שהוביל מכון ויצמן. שיגורה ב-2019 היה רגע לאומי מרגש, אבל בראשית לא הייתה היחידה.
VENUS הוא שיתוף פעולה של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית, שנעשה לטובת פיתוח מיקרו-לוויין שייבצע חקר סביבתי באמצעות ניטור שדות וחלקות אדמה מהחלל. הוא משמש למטרות מחקרי סביבה, ניטור מצב קרקע, צמחייה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים מן החלל. חדשנותו בכך, שנוסה באמצעותו לראשונה מנוע לווייני המבוסס על מערכת הנעה חשמלית במקביל למצלמה היפר-ספקטראלית, הפועלת ב-12 תדרים ספקטראליים (VIS-NIR), ברמת חישה של 5m GSD וסקירת 110 אתרי מחקר מוגדרים בכל יומיים ובגבהים משתנים.
BGUsat – הוא ננו-לוויין, בגודל של קרטון חלב, שנושא עליו מצלמתSWIR (Short Wave Infrared), ראשונה מסוגה, ששוגר עבור משימה מדעית משותפת לתעשייה האווירית, סוכנות החלל הישראלית ואוניברסיטת בן גוריון שמטרתו לחקור את האטמוספירה לפרק זמן של שלושה חודשים ולשגר 300 תמונות. 5 שנים אחרי ו-6,000 תמונות שנשלחו, הננו-לוויין BGUsat ממשיך לפעול בחלל.
UltraSat הוא מיזם מדעי משותף עם סוכנויות החלל הישראלית, האירופית, הגרמנית ומכון וייצמן ובמרכזו לוויין אסטרונומי, שישוגר לחלל ב-2023, בעל יכולות תצפית רחבות במיוחד. הלוויין יספק לקהילה הבינלאומית התראות לגבי אירועים אסטרונומיים משמעותיים כמו פיצוצי סופרנובה, מיזוג של כוכבים זעירים והשפעת חורים שחורים על כוכבים. הלוויין צפוי לשנות את גזרת ההסתכלות שלו מחצי הכדור הצפוני לדרומי בכל שישה חודשים.
שיתופי הפעולה לא נעשים רק בצורת פרויקטים משוגרים. בשנה האחרונה, שיתוף פעולה בין התעשייה האווירית לטכניון, הציע לסטודנטים שמסיימים את התואר, לנהל את פרויקט הגמר שלהם בהנחיה של מהנדסי התעשייה האווירית. הסטודנטים מתנסים בחלק הפרקטי כבר במהלך התואר במסגרת פרויקט הסיום, ובכך מתאפשר להם לשלב את הידעה התיאורטי עם המעשי. כך קורה גם בתכניות האזרחיות, שמאפשרות עדכון מקסימלי בתחומי הפיתוח והמחקר. כתוצאה מכך, כוח אדם איכותי נשאר במערכת, שחווה תהליכים מורכבים לאורך זמן.
מעמיקים את שיתופי הפעולה
לאחרונה, ביוזמה של מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, מונתה ד"ר אביטל שריפט לסמנכ״ל לקידום טכנולוגיות בחברה. שריפט, שהייתה מהנדסת המערכת הראשונה של מכ"ם "אורן ירוק", שהוא מכ"ם הגילוי ובקרת האש במערכת הנשק "חץ", זכתה בפרס בטחון ישראל על חלקה בפיתוח המערכת, שימשה בשנים האחרונות כמנהלת מפעל הטילים ומונתה כדי להעמיק את הקשר, שהיה קיים מאז ומעולם, בין התעשייה האווירית והאקדמיה. "הכוונה שלי היא להרחיב את שיתופי פעולה לרמה המחקרית היותר עמוקה, ", היא אומרת.
"המיקוד שלי הוא על טכנולוגיות ברמת בשלות נמוכה – טכנולוגיות מפציעות. בתעשייה האווירית יש הרבה אנשים עם השכלה וניסיון בניהול טכנולוגיות ברמה האקדמית העמוקה ביותר ואני מעוניינת לשתף את הידע שלהם עם האקדמיה, עם הניסיון של ההיתכנות ההנדסית, לטובת הפרויקטים".
"את הטכנולוגיות המתקדמות שיבשילו, נראה בעתיד משולבות במערכות המתקדמות ביותר של מדינת ישראל בתחומי החלל האזרחי והביטחוני".