לוויינים וחלליות מסעירים את הדמיון של רבים מאיתנו אבל החיים, כך מסתבר, הרבה יותר פרקטיים וגם הרבה יותר מרתקים. משנות ה-80 הכריזה מדינת ישראל על עצמה כעצמאית בתחום החלל ובאמצעות התעשייה האווירית היא מממשת את החזון ומתפקדת כאחת המדינות היחידות שמקיימות עצמאות בתחומי החלל בעולם.
40 שנות ניסיון בטכנולוגיות חלל מתקדמות ועצמאות ניהול מחזורי חיים מלאים של פרויקטי חלל, הופכים את התעשייה האווירית - ומכך, את ישראל - למובילות במערכות חלל לביטחון לאומי, מדע, מחקר ויישומים מסחריים - משלב הגדרת הפרויקט, פיתוחו, בנייתו, שיגור, שימור וניהול שלו, עבור הלקוח, לאורך כל חיי הלוויין.
שלומי סודרי, מנהל מפעל החלל בתעשייה האווירית והאיש שרואה את התמונה הגדולה, עזר לנו במיפוי פעילויות החלל של התעשייה האווירית והפרויקטים השונים בה. הוא מחלק את תעשיית החלל בתעשייה האווירית לכמה משפחות:
לווייני תצפית ביטחוניים
הלווייניים הביטחוניים של ישראל הם המתקדמים מסוגם בעולם המאפשרים למדינת ישראל עליונות מודיעינית מהחלל; הם קלים באופן יחסי ובעלי ביצועים גבוהים ביחס למשקלם וללוויינים אחרים בעולם בקטגוריה זו. בנוסף, הודות למשקלם הנמוך הם בעלי יכולת תמרון גבוהה, תכונה המאפשרת ספיקת צילום גדולה. הלוויין האחרון שהתעשייה האווירית שיגרה הוא אופק 16 – ששוגר לחלל ביולי 2020, בעיצומם של שיאי מגפת הקורונה. לפרויקט זה ניתנה עדיפות גבוהה על ידי מערכת הביטחון ולכן, גם בסגרים, ניתנה לו עדיפות עליונה, ובתנאים לא פשוטים צוות המפעל השלים את שילובי הלוויין והשלים בהצלחה את השיגור בהתאם לתכנון. הלוויין נמסר למערכת הבטחון ושותף אסטרטגי למשימות הגנת המדינה.
לוויני תצפית אלקטרו-אופטיים: לווייני התצפית, הידועים גם כלווייני ריגול, משייטים בחלל בגובה של כ-400 ק"מ מכדור הארץ ומקיפים אותו באופן מחזורי כל שעה וחצי. הם מצוידים באמצעים אלקטרו-אופטיים ומבצעים פעולות תיעוד מהחלל, על פי הגדרות המשימות שניתנות להם.
לווייני תצפית מכ"מים: יתרונם של לווייני המכ"ם, שהם יכולים "לראות" ולתעד בכל תנאי מזג אוויר. המכ"ם הלוויני משדר גלים אלקטרומגנטיים, המאפשרים לחדור את מגבלות תנאי הראות כולל עננות, אובך כבד או סופות חול וכך הוא מספק תמונה ברזולוציה גבוהה ודיוק מירבי.
לוויני תקשורת
מכירים את שידורי הלוויין של YES? לווייני 'עמוס' הם אלה המשדרים את השידורים לכל מי שיש לו מחוץ לבית 'צלחת' או אנטנה. "ההבדל בין מסלולם של לווייני התקשורת ללווייני התצפית הוא, שאלה צריכים להיות בנקודה מסוימת בחלל, במרחק של 36 אלף ק"מ. על פי חוקי הפיזיקה, השהייה הקבועה בגובה הזה משאירים אותו בנקודה קבועה, המתואמת עם סיבוב כדור הארץ", אמר סודרי והסביר שלוויינים אלה נושאים על עצמם אנטנות ואלמנטים שונים של תקשורת.
לווייני התקשורת שוקלים כ-4 טון ומשוגרים על ידי משגרים של ספקים אזרחיים כמו Space X. "לפני כשנתיים התחלנו לתכנן ולפתח את הלוויין הלאומי הבא של מדינת ישראל. הלווין החדשני נקרא 'דרור 1' והוא יהיה בעל מערכת תקשורת שאליה ניתן לטעון אפליקציות מתחנת השליטה שנמצאת על הקרקע וכך להגדיר את תצורת הלווין והיישומים בו נשתמש", אמר סודרי.
סודרי סיפר, שבתעשייה האווירית מתכננים גם לווייני תקשורת קטנים יותר. "בשנים האחרונות התנענו פיתוח של לוויין תקשורת קטן שנקרא 'גאונון', שיכיל טכנולוגיות מהמתקדמות ביותר בתחום החלל ולווייני תקשורת. הלוויין מתוכנן לממדים קטנים יותר ובהתאם יהיה קל יותר, ולכן זול יותר לשיגור". הוא מספר שה-'גאונון' הוצג בפעם הראשונה בתערוכת החלל, שהתקיימה בדובאי לפני חודשים ספורים בה תעשייה אווירית השתתפה לראשונה בתצוגת מערכות חלל באיחוד האמירויות.
תחנות שליטה ובקרה
סודרי מספר שבתעשייה האווירית מפתחים גם את תחנות השליטה ובקרה של הלוויינים. "זה תחום שלא מפסיק להתפתח וכל הזמן מפתחים עוד יכולות בקרה וניתוח נתונים מתקדמות". מלבד פיתוח המערך הקרקעי, צוות המפעל תומך בכלל הלקוחות (הביטחוניים והאזרחיים) בתפעול השוטף של הלוויינים בחלל. מעבר לכך, תחנות הקרקע של לווייני התקשורת עמוס נמצאות בתעשייה האווירית ומופעלות על ידי צוות מהנדסי החברה, 24 שעות ביממה.
נחתות
זוכרים את 'בראשית1'? הייתה נחתת שתוכננה לנחיתה על הירח. "'בראשית 1' עשתה תהליך מרתק ועכשיו התחלנו את פיתוחה של 'בראשית '2, עליה יהיו 2 נחתות קטנות, שינחתו בשני מקומות שונים על הירח בעוד החללית עצמה תקיף את הירח במשך כמה שנים ותאפשר למידה מדעית עם תלמידים וסטודנטים", סיפר סודרי. מתי כל זה יקרה? הצפי הוא של כ-3 שנים מעכשיו.
"התוכניות האזרחיות מאפשרות לנו ולמדענים להיות הכי מעודכנים בתחומי הפיתוח והמחקר בהם אנחנו עוסקים", אמר סודרי, "זה מאפשר לנו לשמור אצלנו כוח אדם איכותי, שרואה תהליכים מרשימים ופורצי דרך טכנולוגית לאורך שנים.
"האקזיט שלנו", אמר בחיוך, "מתרחש כשהעובדים שלנו, שהיו שותפים שנים בפיתוח מגיעים לשלב השיגור לחלל, עדים לרגעים היסטוריים ממש, כמו שקרה לפני כשנה בשיגור אופק 16 ובימים האחרונים, בניסוי מוצלח, שנעשה במערכת הנשק "חץ" והמיירט "חץ 3", שמיועד ליירוט טילים בליסטיים בחלל. אנחנו עוסקים כאן במגה-פרויקטים, שמתממשים לכדי מערכות מתקדמות בעזרת כח אדם הכי איכותי בתחום וצוותים מכל מקצועות ההנדסה, שהחיבור ביניהם יוצר תוצאות מרתקות".