ב-1988 שוגר הלווין הראשון של ישראל לחלל, וכך החל מימושה של החלטה אסטרטגית של מדינת ישראל להיות בעלת עצמאות חללית. לשם כך בחרה המדינה בתעשייה האווירית כזרוע הביצועית של עצמאות חללית זו.

מעט מדינות בעולם מחזיקות בעצמאות חללית ובישראל, באמצעות התעשייה האווירית, קיימות יכולות מגוונות של בניית המשגרים, הלוויינים או החלליות, התחזוקה והפיתוח. התוצאה היא לוויינים רבים, המשמשים למטרות ביטחוניות ואזרחיות, שמשייטים בטווחים שונים בחלל והם מהמתקדמים מסוגם בעולם.

לכבוד שבוע החלל הישראלי, ביקשנו מאפי, מנהל המו"פ של מפעל החלל בתעשייה האווירית, לשרטט עבורנו את הטכנולוגיות העתידיות בתחום הלוויינים ואת עתיד החלל הישראלי.

עידן החלל החדש, החל בתחילת המילניום בכל העולם ומאופיין במזעור של לוויינים, פיתוח משגרים פרטיים והתאמה של מערכות שונות, שמוזילים משמעותית את עלויות השיגור. "אנחנו אחרי שנות התפתחות בעולם ה-New Space, כשהמגמה המובילה בו הוא הוזלה של עלויות הלוויינים ושיגורם", אומר אפי ומסביר שבעקבות ריבוי חברות בתחום החלל, שמפתחות משגרים, בבעלות פרטית  כמו SpaceX  של אילון מאסק, בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס ואחרים, הוזלו העלויות. "זה בעצם מאפשר לשגר לוויינים קטנים יותר ולוותר על חלק מהכפילויות המסורתית של הלוויינים הגדולים, והיקרים, ששוגרו בעבר, הוא אומר.

שבירת פרדיגמות מסורתיות

החלל הינו סביבה מאד עוינת ללוויינים, עם קרינה גבוהה, וטמפרטורות גבוהות, קיצוניות ומשתנות התלויות במסלול הלוויין או החללית. "בגישה המסורתית, כל לוויין שוגר עם ריבוי מערכות שונות, לגיבוי. עובדה זו ייקרה את הלוויין והכבידה עד מאד את משקלו וניפחו. היום, מספר אפי, הוזלת השיגורים מאפשרת שיגור לוויינים קטנים יותר, קלים יותר, שנושאים מערכת אויוניקה אחת בתוכם.

ריבוי הלוויינים באוויר מאפשר גם מתן שירות טוב יותר. עניין זה, שנקרא ReVisit, משמעותי ביותר. "ככל שמעלים יותר לוויינים לאוויר, הם עושים יותר ביקורים מעל נקודה נתונה וזה מגדיל את האטרקטיביות של השירות שניתן על ידי הלווין", מסביר אפי.

אלה לא השינויים היחידים שהופכים את תעשיית החלל הלוויינית לזולה יותר. "גם הציוד האלקטרוני שמרכיב את הלוויינים זול יותר", אומר אפי ומספר על שיתופי פעולה של התעשייה האווירית עם חברות חיצוניות, לטובת שיפורים אלה. "חברה אחת כזו היא Ramon.Space,  הישראלית, שמייצרת מעבדים  איכותיים וזולים יותר לחלל. המעבדים שלהם מאד איכותיים והשתמשנו במעבדי הלאון 3 שלהם ב-"בראשית 1" ונשתמש בהם גם ב-"בראשית 2" העתידית. כיום, הם מפתחים מעבד חדש וחזק אף יותר, שישמש אותנו גם בלוויינים העתידיים שלנו".

אפי מספר שתעשיות האלקטרוניקה הרלוונטיות מייצרות היום מעבדים, רכיבים מתכנתים וגם מצלמות, שצריכים לפעול באותה סביבת חלל עוינת, רבים מהם מגיעים מתעשיית הרכב ומתאימים גם לשימוש בחלל.

מרכז חדשנות בשיתוף סטארטאפים ישראלים

"לפני כשנתיים פתחנו מרכז חדשנות, שפועל כחממה, שמזמינה סטארטאפים לפתח מרעיונות שלהם ושלנו, פיתוחים משותפים, במרחב זמן של 3 חודשי עבודה", אומר אפי. במרכז החדשנות של התעשייה האווירית  מושם דגש על חדשנות פתוחה, חדשנות אורגנית וזיהוי מגמות וטכנולוגיות עתידיות.

במסגרת המרכז, פותחה מערכת חדשנית לתפעול, תחזוקה וניהול לווייני תצפית ותקשורת, שנקראת SatGuard ומיועדת להארכת חיי הלוויין במסלול. המערכת מבוססת על טכנולוגיות בינה מלאכותית AI, ביג דאטה ולמידת מכונה ומטרתה לזהות אנומליות והתנהגות לא שגרתית בפעילות הלוויין.

"המערכת מאפשרת לנו לעשות צעדים משמעותיים לחיזוי ומניעת תקלות בלוויינים פעילים ועתידיים. בפיתוחה שילבנו רשתות נוירונים וטכנולוגיות בינה מלאכותית ושיתפנו פעולה עם סטארטאפים בתחומים אלו. מסביר אפי את משמעותו של שיתוף הפעולה עם שחקנים שונים בעולמות החלל. "אנחנו מאמינים שבעתיד ללוויין עצמו תהיה היכולת לזהות את הבעיות העתידיות שלו כך שיוכל לחזות אנומליות עם החומרות החדשות והחזקות יותר, שאנו מפתחים כעת, באופן שיאפשר את התיקון או ימנע תקלה בחלל. תחום זיהוי האנומליות מאפשר לנו לתת עזרה למערכות אחרות, שלאו דווקא קשורות לחלל".

תעשייה אווירית (צילום: תעשייה אווירית)
"המערכת מאפשרת לנו לעשות צעדים משמעותיים לחיזוי ומניעת תקלות בלוויינים פעילים"|צילום: תעשייה אווירית

העתיד טמון במזעור טכנולוגיות ובזיהוי וגילוי אוטונומיים

כשאנחנו מבקשים מאפי להעריך מה צופן העתיד הוא מספר שאחד האתגרים אתם אנו מתמודדים הוא בתפעול לוויינים רבים בעת עננות שאינה מאפרת להביא תנוה מלאה. העננים עלולים להפריע בקבלת תמונה איכותית ומדויקת  בעיקר כשהוא נדרש לצלם מהחלל. "אנחנו מעוניינים שמערכות AI יוכלו להיכנס לפעולה בלוויין והמצלמות שאנחנו מפתחים, יוכלו לזהות מכשולים כאלה ולבחור אלטרנטיבות לצילום. אנחנו מאמינים שמערכות  בינה מלאכותית מתוחכמות יגדילו את היכולות והגמישות של ביצוע המשימות של כל לוויין, באופן רחב", הוא אומר.

תחום נוסף שנמצא במגמת פיתוח במפעל החלל של התעשייה האווירית הוא הפיכת החומרים שמרכיבים את הלוויינים והמכשור שעליהם לקלים יותר. "ככל שחולף הזמן, החומרים מהם בנויים הלוויינים הופכים לקלים יותר וזה אלמנט קריטי, בעיקר עבורנו", אומר אפי ומסביר שבישראל, להבדיל ממדינות אחרות בעולם, משגרים לוויינים מערבה ולא מזרחה, שהוא הכיוון של סיבוב כדור הארץ. הסיבות לכך הן מדיניות ובטיחותיות "לכן, משקל החומרים קריטי במיוחד בישראל ואנחנו מובילים בעולם בתחום הטכנולוגיות לייעול החומרים מהם מורכבים הלוויינים למשל,  אנטנות, פאנלים סולאריים, מנגנונים ועוד. הפיתוחים שלנו נעשים כאן בארץ, כחול לבן ומקדמים את התעשיה האווירית וכן את התעשיה המקומית כולה", הוא מוסיף לסיום.

 

רוצים לדעת עוד על שבוע החלל? לחצו כאן: