אין ספק שהחיסונים שיפרו את איכות החיים ואף האריכו את תוחלת החיים, אך לעיתים עלולים להגרם נזקים או פגיעות כתוצאה ממתן החיסון. משכך חוקקה הכנסת כבר בשנת 1989 חוק ביטוח נפגעי חיסון התש"ן-1989 אשר נועד לפצות נפגעי חיסון בגין הנזקים שנגרמו להם.
על פי החוק, מדינת ישראל מבטחת "כל מי שמקבל חיסון וכל אדם אחר הבא עימו במגע". כל מי שקיבל את אחד מהחיסונים המפורטים בתוספת לחוק ונפגע כתוצאה מהחיסון יהיה זכאי לפיצוי ככל ויוכח כי הפגיעה היא אכן כתוצאה מהחיסון וזאת בהתאם להוראות החוק ובהתאם לפוליסה.
בינואר 2021 לאחר שמדינת ישראל החלה לחסן בחיסון נגד נגיף הקורונה נכנס תיקון לחוק ולתקנות ביטוח נפגעי חיסון והוכנס גם חיסון נגד קורונה ובכך למעשה המדינה עומדת מאחורי החיסונים ונותנת בטחון לציבור ומבטחת את כל מי שהתחסן וחלילה נפגע.
לפנייה ישירה אל משרד עורכי דין בת- חן טייץ, לחץ/י כאן
אופן ההליך תביעה לוועדת מומחים
אנשים שנפגעו מהחיסון וסובלים מנכות או בני משפחה של נפטרים שנפטרו בשל החיסון, יוכלו להגיש תביעה לפי חוק נפגעי חיסון אשר תידון בפני ועדת מומחים. ועדת מומחים היא ועדה בת שלושה חברים שממנה שר הבריאות, יושב הראש שלה יהיה שופט שימנה שר הבריאות בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, ושני חבריה האחרים יהיו רופאים בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים למקרה הביטוח. במסגרת ניהול התביעה יצטרך התובע להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפגיעה שלו לבין החיסון ושהנזק שנגרם לו נובע ישירות ממתן החיסון ולא כתוצאה מסיבות אחרות. החוק מסמיך ועדת מומחים אשר תפקידה לקבוע אם יש קשר סיבתי בין הפגיעה לבין החיסון. ככל שהוועדה קבעה שיש קשר סיבתי בין החיסון לבין הפגיעה, הוועדה תקבע אחוזי נכות בהתאם לספר הליקויים של המוסד לביטוח לאומי. החלטת הוועדה חייבת להיות מנומקת. על ההחלטה של ועדת המומחים ניתן לערער רק לבית המשפט המחוזי.
חשוב לציין כי לרשות הנפגע עומדים שני מסלולי תביעה למיצוי הזכויות: האפשרות הראשונה היא להגיש תביעת נזיקין לבית המשפט. במקרה כזה הנפגע יצטרך להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה לבין החיסון ובנוסף יצטרך להוכיח רשלנות רפואית ולצרף חוות דעת רפואית תומכת.
האפשרות השנייה היא להגיש תביעה לקרן מכוח חוק פיצוי לנפגעי חיסון שכאמור באפשרות זו אין צורך להוכיח רשלנות, אין רלוונטיות לשאלת האשמה והשאלה המרכזית הנבחנת היא קיומו של קשר סיבתי.
תגמולי הביטוח בתביעה לקרן
לאחר שוועדת המומחים קבעה כי יש קשר סיבתי, אזי הנפגע או בני משפחתו יהיו זכאים לפיצוי מהקרן. הפיצוי המקסימלי הוא כ-922,000 שקלים. במקרה של נכות הפיצוי יהיה יחסי בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו ובאופן יחסי לשווי הפיצוי המקסימלי. ברירת תביעה- בהתאם לסעיף 7 לחוק מי שבחר לתבוע לפי חוק ביטוח נפגעי חיסון, לא יוכל לתבוע בבית המשפט תביעה נזיקית.
התיישנות התביעה
את התביעה יש להגיש בהקדם ובהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, התביעה מתיישנת בחלוף 3 שנים מהמקרה.
זכויות נוספות
בנוסף, נפגעי חיסון יכולים לממש זכויות אחרות שעשויות להיות מגיעות להם וזאת מכוח חוקים אחרים בין היתר: תביעה לנכות כללית, לשירותים מיוחדים וניידות - במידה והינם עומדים בתנאי החוק הנדרשים.
תביעה לאובדן כושר עבודה - שכירים ועצמאים זכאים לתבוע את קרן הפנסיה במקרה של אובדן כושר עבודה שעולה על 3 חודשים ועשויים להיות זכאים לתגמולים.
לצורך מימוש הזכויות הרפואיות שעשויות לעמוד לרשות נפגעי חיסון או בני משפחותיהם מומלץ להתייעץ עם עו"ד לשם בחינה מלאה של הזכויות ודרכי המימוש.
עורכת דין בת חן טייץ עוסקת במימוש זכויות רפואיות במוסד לביטוח לאומי, דיני נזיקין, תאונות עבודה ומשפט אזרחי ועסקי, הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.