"בהצגה הזו היינו כבר": חברי כנסת מהאופוזיציה זועמים על שרת התרבות מירי רגב לאחר שהיום (חמישי) נחשף בחדשות Online על כוונתה להגיש שוב עם פתיחת מושב החורף הקרוב את "נאמנות בתרבות", הצעת החוק השנויה במחלוקת שניסתה לקדם בעבר ללא הצלחה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
יו"ר האופוזיציה ציפי לבני (המחנה הציוני) תקפה את רגב ואמרה כי היא פועלת "קומיסר תרבות כמו במשטרים אפלים". לדבריה של לבני, "הדרישה לנאמנות באמנות - עוד צעד של סתימת פיות והפיכת התרבות לשופר מטעם המממשלה. ישראל חזקה מספיק בשביל חופש אמנות ותרבות".
גם יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, תקפה את הצעת החוק: "הולך ונהיה פחות ופחות ברור מה יש למירי רגב נגד התרבות הישראלית. תרבות מצליחה ופופולרית, שהישראלים אוהבים, ושרת התרבות מתקיפה פעם אחר פעם. במאמץ הממשלתי להרחיק את ישראל מהדמוקרטיות הליברליות ולקרב אותה למדינות שרודפות אמנים ומצנזרות, הפעם הקורבן היא התרבות שלנו. חלאס, עזבי אותנו".
ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) פנה ישירות לרגב בטוויטר וכתב לה: "השרה מירי רגב, בהצגה הזו היינו כבר. שרת תרבות ההשתקה מוסיפה עוד חוק ממוחזר לסלסלת החוקים האנטי דמוקרטיים של ממשלת ישראל".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנ"צ) השוותה את פועלה של רגב לזו של המשטרה החשאית בגרמניה המזרחית: "השרה רגב מנסה להפעיל שטאזי בתרבות הישראלית. האופן בו רגב מסייעת לריסוק הדמוקרטיה הישראלית שבה אנחנו מתהדרים, בצדק, מול העולם, הוא כרסום מוחלט וטוטלי של חופש הביטוי".
היא הוסיפה: "בעוד גישה זהירה למימון תכנים שעשויים לעודד אלימות היא הגיונית, באה השרה רגב ומסירה את המסכה מעל פרצופה - או שאתה איתנו או שאתה נגדנו, גם בתרבות. השרה רגב כמו יתר השרים מתחרים על המיקום בפריימריז, ולא מי יעשה עבודה יותר טובה עבור הציבור הישראלי. הליכוד שוכחים שיש כאן מדינה לשמור עליה אחרי הבחירות."
ממי ניתן יהיה לשלול תקציבים?
מוקדם יותר היום פורסם לראשונה בחדשות Online כי רגב תנסה להעביר במושב החורף הקרוב בכנסת את הצעת החוק, מיד אחרי החזרה מהפגרה, כשהפעם נראה שמשרד האוצר לא יעמוד בדרכה וצפוי לאשר את הצעת החוק.
על פי החוק שמנסה רגב לקדם, בסמכות השר הממונה על הנושא - כלומר רגב עצמה - לשלול תמיכה מגופים שיבצעו את אחד מחמשת המעשים האסורים שנקבעו: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.
בנוסח החוק צוין שהשר רשאי לשלול את התמיכה לאחר שערך שימוע לגוף המדובר, ובתנאי שהיועץ המשפטי במשרד האוצר אישר את הצעד. אישור המהלך מחייב התייעצות עם צוות מקצועי שימנה השר, שבו יהיו חברים נציג ממשרד המשפטים, נציג ממשרד האוצר ונציג המשרד הרלוונטי שמעוניין לשלול את התמיכה. "הצעת החוק באה לעגן בחוק מיוחד, את המצבים בהם תישלל תמיכה מגוף בתחום התרבות", נכתב בדברי ההסבר לחוק.
עוד נכתב בהצעה כי אם הפעילות האסורה מהווה יותר ממחצית הפעילות של הגוף הרלוונטי שזכאי לתמיכה ממשלתית, הרי ששר האוצר רשאי לשלול ממנו תקציבים. בעבר החוק נתקל בקשיים משפטיים ועדיין לא ברור מה תהיה חוות הדעת המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה.