'זה הכול בגנים' יודעים כבר כולם, ובכל זאת – במשך שנים רבות לא ידענו לומר מה בעצם נמצא שם בגנום שגורם לכך שחלקנו יכולים לאכול פחמימות בעוד שאחרים צריכים להיזהר מכל מאפה מפתה, שמא זה מיד יתבטא על המשקל. הדבר היחיד שאולי ידענו הוא שאם להורים שלנו נטייה להשמנה, גם אנחנו עשויים להתמודד עם נטייה זו. כך לפחות היה עד ה-מהפכה של המאה ה-21. "בתחילת שנות ה-2000 מופה בפעם הראשונה ספר הגנום המלא של אדם, מהאות הראשונה ועד האחרונה, ספר ההוראות של האדם", כך מספרת פרופ' רות בירק, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות, ראש מעבדת מחקר החוקרת בתחום תזונה גנטית באוניברסיטת אריאל.
גם הסיסמה 'אתה מי שאתה אוכל' היא לא חדשה מסעירה, וישנם כבר אין־ספור מחקרים המדגימים עד כמה התזונה משפיעה על הבריאות שלנו, כמעט בכל תחום. "אנחנו יודעים היום שתזונה משחקת תפקיד חשוב ורקע להתפתחות של כ־30% ממקרי הסרטן בעולם. אנחנו גם יודעים שתזונה משחקת תפקיד חשוב מאוד בפרופיל השומנים בדם, משפיעה על ההתפתחות התקינה ועל הגדילה של ילדים, על מניעה וטיפול בסוכרת, וכל אלו רק דוגמאות על קצה המזלג" מוסיפה פרופ' בירק.
מה בין העובדה הידועה ש'הכול בגנים' לכך שאנחנו אכן 'מה שאנחנו אוכלים'? זה גם מה שביקשו החוקרים לדעת כשהחל להתפתח לפני כ-20 שנה תחום חדש – נוטרו-ג'נטיקס או 'תזונה מותאמת אישית'. "תזונה מותאמת אישית היא מונח שבמקור מבטא את הקשר שבין תזונה לגנטיקה, מונח שנוצר לאחר שהתברר, בעקבות גילוי הגנום האנושי, שיש שונות בין בני האדם המתבטאת בתכונות שלהם, בסיכוי שלהם לפתח מחלות ובאינטראקציה שלהם למזון" מסבירה פרופ' בירק.
למעשה, לאחר שפוענח הגנום האנושי, ובעקבות פריצות דרך ביוטכנולוגיות שאפשרו ריצוף מהיר וזול יותר של הגנום האנושי, החלו להשוות בין הגנום של אנשים שונים. "היום אנו יודעים כי ספר הגנום של כל בני האדם זהה בכ־90% עד 99.9%, כלומר אם נסתכל על תוצאות רצוף גנטי של כל שני אנשים אקראיים, נמצא שונות בספר הגנום שנעה על פני טווח של 0.1% עד 10%. בטווח הזה נוצרת השונות שלנו, מה שמייחד אותנו, התכונות שלנו, הכישרונות שלנו אבל גם האינטראקציה שלנו עם התזונה. תזונה מותאמת אישית היא למעשה תחום שבוחן את השונות הזו שיש בכל אדם, ולפי השינויים האלו מתאימה לו תזונה".
לעוד כתבות בנושא רפואה מותאמת אישית גיליון 4, לחצו כאן:
- הגנום האנושי – המהפכה החשובה של רפואת המאה ה־21
- צפו בפאנל ועידת הבריאות של ישראל
- הכלים הדיגיטליים לבריאות של כולנו
עד כמה אנו רחוקים מיישום של תזונה מותאמת אישית לכל אדם?
"קיים היום הרבה מאוד ידע מבוסס ביחס למה שהיה ידוע לפני 20 שנה, והרבה ממה שאנחנו יודעים אנחנו כבר יכולים לפרש ולהשתמש בזה כך שיביא תועלת לאנשים. אבל בדיוק כמו ברפואה מותאמת אישית, זה תחום בהתהוות, ועדיין יש לנו מה ללמוד".
איזה דברים אפשר היום ליישם בתזונה מותאמת אישית?
"תזונה מותאמת אישית מתכללת את כל הידוע היום בקשר שבין תזונה לגנטיקה. לדוגמה –נמצא כי שינוי גנטי יחיד במקום מסוים בגנום מבדיל בין מבוגרים שקיימת אצלם אי־סבילות לעיכול לקטוז (Lactose Intolerance) לאנשים שאינם מתאפיינים בתכונה זו. לקטוז הוא דו-סוכר שכדי להגיע ממערכת העיכול לגוף צריך לעבור תהליך פירוק באמצעות אנזים מסוים המכונה 'לקטז', ואילו 'אי סבילות ללקטוז' נוצרת בשל חסר ברמה כזו או אחרת של האנזים הזה. אדם שסובל מאי סבילות לקטוז ויצרוך מוצר שקיים בו לקטוז, יגיב בתופעות פיזיולוגיות לא נעימות של מערכת העיכול, כמו גזים, צרבות, הקאות ושלשולים, התגובה גם כן יכולה להשתנות מאדם לאדם, מתופעות קלות ועד קשות. במחקר שעשינו בציבור הישראלי, מצאנו שאומנם יש שוני בין עדות שונות, אבל השינוי הגנטי הזה נמצא אצל כ־80% מהאוכלוסייה הישראלית, כלומר 80% שאינם יכולים למעשה לעכל לקטוז בצורה טובה בגיל מבוגר. דוגמה נוספת ממחקר שערכנו מצא ששינוי מסוים בגן הקשור ללחץ דם, קשור לעליה בלחץ הדם הדיאסטולי (הערך הנמוך של לחץ הדם), באנשים הנושאים את השינוי. מצאנו שכ־50% מהאוכלוסייה הישראלית נושאת שינוי זה. ניתן לספק לגוף ויטמינים מסוימים המשפרים את תוצאות השינוי הזה".
את המידע הזה, מסבירה פרופ' בירק, אפשר לתרגם לפתרונות של תזונה מותאמת אישית. "מי שקיים אצלו השינוי שמצביע על כך שאינו יכול לעכל לקטוז, רצוי שבתזונה שלו לא ייצרוך מזונות עשירים בלקטוז. אפשר לתת לזה מענה גם ברמת בריאות הציבור, כמו למשל מוצרי חלב דלי לקטוז או נטולי לקטוז שמופיעים בשנים האחרונות יותר ויותר על המדפים, ובצדק, שהרי הראינו כי אי סבילות ללקטוז קיימת אצל אחוז ניכר מהישראלים, אך גם ברמה האישית, אדם שימצא אצלו אותו שינוי גנטי יוכל לדעת איזה מוצרים עליו לצרוך ואיזה לא".
מה באשר לנטייה להשמנה? האם נמצאה לכך התשובה בגנום האנושי?
"לעומת אי סבילות ללקטוז, שבה המחקר מצא שינוי אחד, נטייה להשמנה, כמו גם תכונות אחרות, היא מורכבת יותר וכוללת גם רקע גנטי מורכב יותר וגם אינטראקציה עם הסביבה. וכידוע, הסביבה שלנו היא סביבה מאוד עשירה קלורית, כלומר סביבה שמאפשרת השמנה, ולכן האינטראקציה יותר מסובכת להבנה. אנחנו יודעים גם שלא מדובר בשינוי אחד במקום אחד בגנום אלא שהנטייה, מהקלה עד גדולה, לפתח השמנה על רקע גנטי, מורכבת מקומבינציה של שינויים גנטיים. אנחנו עוד לא מכירים את כל השינויים הגנטיים שתורמים לנטייה להשמנה, אבל כן יודעים על לא מעט מהם. ובעוד שלכולם אנו ממליצים, כמובן, לשמור על תזונה נכונה, אם נראה שלאדם יש נטייה מוגברת לפתח השמנה על פי הרקע הגנטי שלו, ברור שההמלצה תהיה להקפיד יותר על תזונה".
ואומנם עוד אין לנו את כל התשובות, אך נראה שאנו יודעים די הרבה, ופרופ' בירק מאמינה שיש להשתמש במה שאנו יודעים, כמובן תוך התייעצות באנשי מקצוע מתאימים, כדי שנוכל להשתמש במידע הזה לטובת הבריאות שלנו.
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינו להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לדצמבר 2021. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.
פרופ' בירק הינה יועצת לחברת פיתוח בדיקות גנטיות שאינה קשורה לרוש.