אחד מהתחומים שבהם הרפואה התפתחה באופן משמעותי בעשורים האחרונים הוא חקר הסרטן. למעשה, בכל שנה נוספים עוד ועוד פתרונות שמשנים לחלוטין את המסע של חולה סרטן מרגע גילוי המחלה ומעניקים לו הזדמנות טובה יותר לאיכות חיים ולתוחלת חיים ארוכה. אחד מהגורמים המכריעים ששינו את אותו מסע הוא הריצוף הגנומי (בדיקה שנעשית על גבי רקמת הגידול לצורך איתור שינויים גנטיים) שמעניק תובנה לגבי סט הכלים העומד לרשותנו לצורך הטיפול במחלה. כדי ללמוד על המסע של חולה סרטן בעידן שלאחר המהפכה שוחחנו עם ד"ר ענבר פינקל, אונקולוגית בכירה, על הדרך שהיא עוברת יחד עם המטופלים שלה.
מה קורה במפגש הראשון שלך עם חולה סרטן?
"החולה האונקולוגי מתחיל את המסע אצל רופא המשפחה או רופא מומחה וזה בוחן את תסמיניו ושולח אותו לביופסיה - משמע לנטילת רקמה לצורך האבחנה הפתולוגית", אומרת ד"ר פינקל. "כשהחולה מגיע אליי הוא מציג אבחנה ראשונית ותוצאה פתולוגית של אותה רקמה שנבחנה בביופסיה. לעיתים כבר הרופא הראשוני ישלח את החולים לבדיקת הדמיה סיסטמית, כלומר בדיקת הדמיה כמו CT או CT-PET שסורקת את כל הגוף, על מנת לקבוע אם המחלה מקומית או מפושטת (גרורתית), ולעיתים אני זו שאשלח אותו לביצוע ההדמיה".
מה ניתן לגלות בבדיקות האלו?
"הבדיקות מאפשרות לזהות את אתרי המחלה, האם המחלה מקומית או גרורתית וזאת לצורך הגדרת מטרת הטיפול. אם המחלה היא מקומית ונתיחה אפנה את המטופל לטיפול שמטרתו ריפוי. לעיתים, על פי הממצאים של הבדיקות ושלב המחלה, אחליט שיש צורך בטיפול מקדים המכונה טיפול טרום ניתוחי בכימותרפיה ו/או הקרנות; המטרה של הטיפולים הללו היא למקסם את התוצאה הכירורגית והאונקולוגית. בעת הניתוח יכרתו את רקמת הגידול ועל פי נתוני הכריתה ניתן יהיה לקבוע את השלב הפתולוגי של המחלה (לדוגמה האם היו בלוטות לימפה מקומיות מעורבות). על פי התשובה הפתולוגית הסופית ועל פי קריטריונים שמשתנים ממחלה למחלה, נקבעת האסטרטגיה הטיפולית - האם נדרש רק מעקב או שאולי החולה נזקק לטיפול משלים, שהוא טיפול מניעתי המכונה גם טיפול אדג'ובנטי שבדרך כלל כולל טיפול כימותרפי, ביולוגי, הורמונלי או קרינתי (תלוי בסוג המחלה) ונועד למנוע הישנות של המחלה", מסבירה ד"ר פינקל.
וכשאי אפשר לנתח?
"כשהסרטן הוא לא מקומי אלא גרורתי, כלומר המטופל נמצא בשלב IV של המחלה ופתרון כירורגי אינו עומד על הפרק אז הטיפול המוצע אינו נקודתי אלא סיסטמי (כימותרפי, ביולוגי וכדומה) שמטרתו לגרום לנסיגה של המחלה לאורך זמן. היום ישנם טיפולים סטנדרטיים שהוכחו כטיפולים יעילים", אומרת ד"ר פינקל.
המיקוד הטיפולי החדש: לא מקור הגידול אלא השינוי הגנטי
כאמור, הריצוף הגנומי הביא לסט כלים טיפוליים חדש. למעשה, בדיקה גנומית יכולה לתת תמונה של שינויים שחלו ברקמת הגידול הסרטני של המטופל הספציפי העומד בפניי. לעיתים השינוי הזה מהווה חלק מרצף השינויים שגרמו להתפתחות המחלה. חלק מהבדיקות בוחנות שינוי ספציפי בגן מסוים, אך היום ישנן בדיקות שיכולות לבחון מאות גנים בו-זמנית לנוכחות כלל השינויים המצויים בהם. הידע המצטבר על השינויים הללו הביא להתפתחות של תרופות חדשות המוכרות כ-'תרופות מותאמות אישית', שכן הן פועלות כנגד שינוי מסוים שגורם למחלה, ולרוב הן יהיו יעילות יותר ויגרמו לפחות תופעות לוואי מהטיפולים הכימותרפיים הקיימים.
איך מבצעים את האבחון הגנומי?
"האבחון מתבצע בשתי דרכים. דרך אחת היא לבחון דגימה מהרקמה שנלקחה בביופסיה בעת האבחנה הראשונה או בניתוח, שהיא למעשה הרקמה הפתולוגית. כשיש חשד לגרורה במקום אחר, נדגום רקמה מאותו אזור. כשאי אפשר יהיה לקחת דגימה מרקמת הגידול עצמה כי היא אינה נגישה או שכמות החומר שנלקחה אינה מספקת על מנת לבחון סט רחב וגדול של שינויים גנטיים, נפנה לדרך השנייה הנקראת 'ביופסיה נוזלית'. בשיטה זו לוקחים בדיקת דם שבה מאתרים את הדנ"א הגידולי שהופרש למחזור הדם, ובוחנים את השינויים הגנומיים שחלו בו", מסבירה ד"ר פינקל.
וכשנמצא שינוי גנומי - מה המשמעות מבחינתך?
"אבחון כזה יכול לפעמים לשנות את כל פרדיגמת הטיפול", מדגישה ד"ר פינקל. "אם נמצא שינוי גנומי עבורו ישנה תרופה, היא תאפשר להרחיב את אופק הטיפול האונקולוגי. היום ישנם טיפולים חדשים, חלקם מאושרי FDA ונמצאים בסל הבריאות, המותאמים לחולה. טיפולים אלו לא נקבעים על פי מקור הגידול אלא על פי השינוי הגנומי שנמצא ברקמת הגידול. כלומר, זה לא משנה אם למטופל יש גידול שמקורו במעי הגס, בבלוטת התריס, בגרון או באיבר אחר, אלא האם נמצא ברקמת הגידול שינוי גנומי מסוים אליו הטיפול יכול להתאים. למשל, לשני חולים שאובחנו עם סרטן הריאה ולשניהם תשובה פתולוגית זהה. עד לפני כמה שנים הטיפול בהם היה זהה, אבל היום ניתן למצוא שאצל כל אחד יש שינויים גנומיים אחרים והם זקוקים לטיפולים שונים, שיביאו לתועלת גבוהה יותר".
כמה חולים יכולים באמת ליהנות מהטיפולים הללו?
"זה מאוד משתנה בין סוגי הגידולים - יש שינויים גנומיים ששכיחים מאוד בגידול מסוים והרבה פחות בגידול אחר", מסבירה ד"ר פינקל, "למשל בגידול נדיר ממקור בלוטות הרוק (MASC), יש סיכוי טוב שאוכל להתאים לו טיפול מותאם אישית כי קיים שינוי גנומי אופייני שנמצא אצל 90 אחוז ממטופלים שאובחנו עם גידול מהסוג הזה וקיימת עבורו תרופה מותאמת אישית".
מתי עוד נשתמש בבדיקה גנומית?
"במחלה גרורתית עומד לרשותנו סל מוגבל של כלים", אומרת ד"ר פינקל. "לפעמים המחלה מתקדמת למרות הטיפול או מפתחת עמידות לטיפול, וכשאין לנו עוד קווי טיפול אנחנו לא אחת עומדים בפני שוקת שבורה, כי גם אם החולה עצמו נמצא במצב תפקודי טוב, אין לנו איך לעצור את המחלה. לפעמים בדיקה גנומית יכולה להוסיף לנו עוד מידע על הגידול ואולי לפתוח צוהר לאפשרויות טיפוליות נוספות. פעמים רבות כשלמטופל יש מחלה חוזרת אני ארצה לדעת אם חלו שינויים גנומיים חדשים שיכולים לתת לי אינדיקציה לטיפול המותאם לפי השינוי".
מה את ממליצה לחולים שזה עתה אובחנו?
"למעשה, מבינים כיום יותר את המחלה ואת השינויים הגנומיים החלים בה, התפתחות זו מובילה להתקדמות הסטנדרט הטיפולי המאפשר אופק אונקולוגי טיפולי רחב יותר", אומרת ד"ר פינקל.
למידע נוסף אודות בדיקות גנומיות של פאונדיישן מדיסין פנו לרופא המטפל או לחצו כאן>
בחסות חברת רוש, נציגת פאונדיישן מדיסין בישראל.