אם הילד שלכם סובל מהשמנה – דעו שזה לא עניין נדיר. "כשליש מהילדים בישראל בגילים 9 - 19 סובלים מעודף משקל או מהשמנה", מציינת פרופ' מריאנה רחמיאל, מנהלת המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ילדים ונוער, במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).

ורד יפה - חאיק, דיאטנית קלינית ופסיכודרמטיסטית מהמרכז לטיפול משפחתי בעודף משקל, במרכז הרפואי שמיר, מוסיפה כי לפי דו"ח שנתי שפרסמה המועצה לשלום הילד בשבוע שעבר, חלה עלייה של כ-16 אחוז בשיעורי עודף המשקל וההשמנה בקרב ילדים בכיתות א'. "בשנת 2021 סבלו מעודף משקל והשמנה כ-43 אחוז מהתלמידים בחינוך הערבי בכיתות ז'; כ-32 אחוז מהילדים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי וכ-25 אחוז מהילדים בחינוך החרדי".

יותר סיכונים בריאותיים

באופן טבעי, לבעיית ההשמנה ישנן השלכות משמעותיות על בריאותם של הילדים. פרופ' רחמיאל מציינת כי מחקרים מראים שכ-90 אחוז מהילדים הסובלים מהשמנה הופכים לאנשים בעלי עודף משקל, ונמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות וסיבוכים נלווים גם בבגרותם. לכן, טיפול מוקדם ומניעה של השמנה קיצונית הם הכרחיים לדבריה.

אז מה בעצם גורם לילדים להשמין בניגוד לילדים אחרים שאינם סובלים מהבעיה? ובכן, פרופ' רחמיאל מסבירה שהשמנה מושפעת מגורמים פיזיולוגיים, רגשיים, סביבתיים והתנהגותיים. "עודף המשקל נובע משילוב של הרבה מרכיבים, כולל נטייה גנטית של הגוף לאגירת אנרגיה ולטיפוח רקמת השומן, ומצבים רגשיים שונים כמו למשל: סטרס, דכדוך, דכאון, נטייה להתמכרות, אירועים טראומטיים וקשיים בוויסות הרגשי. שילוב של אלו ורבים אחרים עלול לבוא לידי ביטוי באכילת יתר ובהשמנה".

לדבריה, לגורמים הסביבתיים השפעה גדולה מאוד על עודף המשקל בקרב ילדים. "קל מאוד להתרגל לאכול יותר מדי 'ג'אנק פוד', כשהוא מוצע מגיל ינקות כמעט בכל מסגרת ובכל מקום. גם מידת הפעילות הגופנית אשר נמצאת בירידה מתמדת במהלך העשורים האחרונים, היא עניין שמסביר את שכיחות תופעת ההשמנה ההולכת ומתעצמת עם השנים".

הטיפול בהשמנה

פרופ' רחמיאל מדגישה כי חשוב שהטיפול במחלת ההשמנה יתבצע כבר בהתהוותה ובשלביה המוקדמים. בין היתר, נדרש שילוב של פעילות גופנית, שינוי תזונתי ותמיכה התנהגותית ורגשית. לעיתים הטיפול ידרוש אף תוספת תרופתית בטיפול פומי או בזריקות. "בהקשר זה יש לציין כי שילוב של תרופה מקבוצת ה GLP1 שאושרה לאחרונה בישראל לבני 12 ומעלה, בנוסף לטיפול ההתנהגותי ותזונתי נמצאה כמועילה. במצבי קיצון אף תידרש התערבות ניתוחית".

יפה חאיק מוסיפה כי להורים יש חשיבות גדולה בהצלחת תהליך הטיפול. "ההורים אחראיים על האוכל בבית ועל הדוגמה האישית שהם מספקים לילדים. לתפיסות העולם שלהם בנושא התזונה יש השפעה עצומה על הילד, והן יכולות למתן או להחמיר את תופעת ההשמנה במהלך הילדות וההתבגרות". לדבריה, הדרכת ההורים עשויה לתרום רבות לעצירת מגמת ההשמנה ולאיזון המשקל של הילדים.

ילד שמן (צילום: shutterstock_Diego Cervo)
אל תהססו לגשת לייעוץ אצל דיאטנית|צילום: shutterstock_Diego Cervo

כללי הזהב להתמודדות נכונה עם השמנת ילדים ונוער

אז אחרי שהבנתם מהי משמעות ההשפעה ההורית, הגיע הזמן לעבור לשלב הפרקטי. יפה חאיק ופרופ' רחמיאל מפרטות מספר טיפים שיעזרו לכם לנהל טוב ונכון יותר את האכילה בבית ומונות את הטעויות מהן חשוב להימנע.

תאהבו ללא תנאים: המטרה הראשונה שלנו כהורים היא לגרום לילדנו לאהוב את עצמם בכל משקל, גובה או מראה". הבעת אי שביעות מהילדים אפילו בצורה בלתי מילולית תורגש אצלם, ותשליך על הרצון שלהם להמשיך בתהליך.

לעולם אל תאשימו את הילד: חשוב להבין שהאשמת הילד בעודף תאבון או בהשמנה רק עשויה להגביר את תחושת התסכול אצלו. זכרו כי זו אינה אשמתו והימנעו ממשפטים כמו "כמה אתה אוכל" או "תפסיק לזלול כבר".

אל תחפשו פתרונות קסם: פגישה אחת עם דיאטנית או טיפול תרופתי קצר לא יחוללו קסמים. חשוב להביא בחשבון שמדובר בתהליך ארוך ומבוקר שדורש מעקב. לעיתים הוא יכלול מספר אסטרטגיות, לכן נדרשת סבלנות עד לתוצאות המיוחלות.

הימנעו ממאבקי כוח: ריבוי של שיחות ומאבקי כוחות סביב נושא האכילה, לרוב רק יובילו לאכילה מוגברת או לאכילה בסתר, וכך עלול להיווצר איבוד שליטה על תהליך הירידה במשקל.

בשום אופן אל תאשימו אותו בהטרדות והצקות שהוא עובר: שננו את זה היטב: אמירות כמו "אם תרזה החברים בכיתה יפסיקו להציק לך" - מזיקות. כשמציקים לילדים, מכל סיבה שהיא, האשמים היחידים הם הבריונים. אסור להעביר לו מסר שאם מציקים לו הוא צריך להשתנות, מכיוון שזוהי האשמת הקורבן. חשוב להיזהר מהעברת מסרים שההשמנה היא הסיבה לכל הדברים הלא טובים שקורים בחיים.

אל תציעו לו פרסים: מוטיבציה חיצונית היא מניע חלש. לרוב הוא פשוט לא יצליח לאורך זמן וישאיר את הילדים ואת ההורים מתוסכלים. חשוב שהילד יבין כי הירידה במשקל נעשית עבורו ולמען בריאותו, ולא כדי לזכות בפרסים. הפרס האמיתי הוא השמירה על הבריאות שלו.

אל תצפו ממנו לדחות סיפוקים: תחשבו על הפעם האחרונה שבה התאפקתם ולא אכלתם קינוח מגרה או חטפתם קצת מהארוחה של הילדים לעצמכם? קשה, נכון? עכשיו תחשבו על הילד שלכם. כאשר הפיתויים ניצבים לנגד עיניו, תחושת חוסר המסוגלות שלו רק תלך ותגבר. חשוב להבין שיכולת דחיית הסיפוקים נרכשת ומתפתחת עם הגיל. האכזבה מכך שהוא "נכשל", בכל פעם לא תעזור לו להתאפק  בפעמים הבאות".

לעולם אל תלעגו לילדים: גם כשאתם כועסים עליהם, אף פעם אל תקניטו אותם או תשתמשו בכינויים שעלולים להשפיל או להעליב אותם. הוציאו מהלקסיקון שלכם ביטויים כמו "שמנמן", "דובונת" וצמצמו כינויים המתייחסים למראה חיצוני באופן כללי, גם כשמות חיבה.

שמשו עבורם דוגמה אישית: כאמור, לדוגמה האישית שלנו כהורים ישנה חשיבות גדולה. מצד אחד, חשוב לאכול עם הילדים, לבשל איתם ולהראות להם שגם אתם יודעים לאכול בריא ומאוזן. מצד שני, כדאי להימנע מהתעסקות מוגזמת במזון או בדיאטות. נסו לשלב בחייהם ובחייכם תחומים שונים ומגוונים שלא בהכרח קשורים לתחום התזונה – הליכות משותפות, משחקי כדור, משחקי קופסה וכל מה שיעזור להם ולכם להרגיש טוב במהלך התהליך.

צאו להם מהצלחת: זמן האוכל הוא לא זמן טוב לבחינה ונדנודים. נסו להימנע מלהעיר לילדים על כמות האוכל שהם אוכלים או על המזון שהם בחרו לשלב בצלחת. במקום זה, דאגו להניח על השולחן כמה שיותר אופציות טובות ומזינות כמו: ירקות, דגנים מלאים, וקטניות.

למדו את הילדים להעסיק את עצמם: נסו ללמד את הילד לאכול כשהוא רעב ולא כשמשעמם לו. למדו אותו להעסיק את עצמו בפעילויות שונות שימנעו ממנו לחפש את הפתרון הקל שנמצא במקרר.

אל תהססו לגשת לייעוץ אצל דיאטנית: מומלץ לגשת ללא הילד לדיאטנ/ית כשהוא בגיל צעיר. מחקרים מראים שככל שילדים נכנסים לעולם הדיאטות בגיל צעיר יותר, כך הסיכוי שלהם להישאר שם במשך חייהם גדל. בשלב ראשון, מומלץ מאוד שההורים יפנו לייעוץ אצל דיאטן/ית לבדם, ויקבלו כלים שיעזרו להם לנהל את התהליך.

"ההתמודדות עם ילדים ועם מתבגרים בתחום ההשמנה היא מורכבת ומצריכה התערבות רב תחומית משפחתית. חשוב להיעזר באנשי מקצוע מתאימים שיוכלו לכוון את ההורים ולהעניק להם כלים מתאימים בתחומים הרלוונטיים", אומרת פרופ' רחמיאל לסיכום.

 

מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק