50 אלף ישראלים חיים עם פצצה מתקתקת בגופם, והם אפילו לא יודעים. מה שמצער במיוחד הוא שהפצצה הזאת, שעלולה לגרום לסיבוכים קשים - שחמת, סרטן בכבד, צורך בהשתלה ותמותה - קלה לנטרול. כל שנדרש הוא בדיקת דם פשוטה ונטילת תרופה כמעט ללא תופעות לוואי, ועם שיעורי הצלחה של 99%. 

הבעיה המרכזית באבחון הפטיטיס סי (נגיף HCV, Hepatitis C Virus, או צהבת C) היא שרוב החולים הם א-סימפטומטיים. הנגיף יכול לדגור בגופם במשך שנים מבלי שיידעו, למעט אולי תסמינים קלים כמו עייפות יתר. גם בדיקה גופנית, ואפילו בדיקות דם שגרתיות (כימיה בדם, תפקודי כבד), יכולות לצאת תקינות. מי שנושא את הנגיף ולא ייבדק במיוחד - בין היתר בגלל סטיגמות חסרות שחר - סביר שיפתח עם השנים מחלת כבד כרונית, שבין סיבוכיה האפשריים: שחמת הכבד, כשל כבד מתקדם, מיימת (הצטברות נוזלים בחלל הבטן), דליות בוושט, בלבול (דליריום), סרטן כבד, צורך בהשתלת כבד - ומוות.

לאחר התפתחות שחמת, יכולים להופיע סיבוכים הקשורים אליה, כמו הצטברות מים בבטן, הגדלת טחול, ירידה בספירת דם או דימום ממערכת העיכול. הסיבוך הקשה ביותר שיכול להתפתח בעקבות הצהבת הוא התפתחות סרטן כבד ראשוני, המתפתח בשיעור 1-4 לשנה. היום כ-35 אחוז מהשתלות הכבד בישראל הן כתוצאה משחמת המתפתחת מצהבת C.

על פי הערכות ומחקרים אפידמיולוגיים, כ-80 מיליון בני אדם סובלים מהפטיטיס סי, ומדי שנה מתים כ-700 אלף איש מסיבוכיה. שכיחות המחלה משתנה בין אזורים על פני הגלובוס: בעוד שבארצות-הברית האומדן הוא של אחוז מהאוכלוסייה, במדינות שונות באפריקה, למשל במצרים, מדובר על יותר מ-10%. בישראל לוקים בדלקת הכבד הנגיפית 2%. או במילותיו של ד"ר מטיאס קרליבך: בכל אוטובוס בארץ יש נוסע חולה.

ד
ד"ר קרליבך, מנהל יחידת הכבד בבית החולים בני ציון בחיפה

הנתון הזה לא אמור לעורר פאניקה: "הפטיטיס סי אינה עוברת באוויר והיא לא תורשתית", מבהיר ד"ר קרליבך, מנהל יחידת הכבד בבית החולים בני ציון בחיפה ויועץ במרפאת כבד של קופת חולים מכבי בחדרה. "המחלה מדבקת במגע עם נוזלי גוף או דם של חולה. זה יכול להיות ביחסי מין לא מוגנים או דרך מחט לא סטרילית, אם לצריכת סמים ואם במסגרת טיפול נורמטיבי בלתי זהיר". אופן ההדבקה מגדיר את קבוצות הסיכון, ובראשה: עולי מזרח אירופה וברית-המועצות לשעבר, שם לא הקפידו בעבר על סטריליזציה בטיפולים (לעיתים עד כדי חיסון כיתות שלמות עם אותו המזרק). כמו כן נחשבים בסיכון אסירים, אנשים המזריקים לגופם סמים או הצורכים סם יחד עם אחרים בהסנפה. 

וכאן אנחנו מגיעים לחסם הראשון העומד בפני מיגור המחלה: "אנשים פשוט מתים מבושה, מהסטיגמה. הם פוחדים לא מהמחלה אלא מהאבחנה, שמא מישהו משכנים יידע ויחשוב שהם נרקומנים". ד"ר קרליבך מספר על מחקר בבני ציון שגילה כי ככל שהסטיגמה בקרב המטופלים חמורה יותר, כך המחלה מתגלית אצלם בשלב מאוחר יותר. "חייבים להבין שזו מחלה ככל מחלה אחרת, כמו יתר לחץ דם. צריך פשוט לבדוק ולטפל".

חוליו בורמן, מנכ
חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת "חץ" לבריאות הכבד

והנה הסיבה השנייה להירגע: הטיפול בהפטיטיס סי השתנה לחלוטין. בעבר הוא היה ניתן בזריקות חוזרות ונשנות, גדוש תופעות לוואי ובעל סיכויי הצלחה לא גבוהים. מי שחווה אותו על בשרו הוא חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת "חץ" לבריאות הכבד ואחת הדמויות היותר מזוהות כיום עם המאבק בהפטיטיס בארץ. האבחון שלו עצמו היה עניין של מזל, לאחר שתרם דם. את העמותה ייסד כקבוצת תמיכה למטופלים - "אני הייתי הפציינט הראשון של עצמי", הוא אומר - אבל גם כדי לדרבן את המדינה לפעול בנושא. מאז השתנה לא מעט: הטיפול הוא בנטילת כדורים מספר פעמים ביום למשך 12-8 שבועות, תלוי בסוג ובפרוטוקול. תופעות הלוואי פחתו כמעט לאפס. סיכויי ההצלחה זינקו. גם המדינה החלה לפעול, עם אישור ומימון לסקרינינג נרחב של קבוצות הסיכון. רק דבר אחד נותר בעינו: האדישות וחוסר המודעות של אותן "פצצות מתקתקות".

הסבל שיכול היה להיחסך

האווירה בכנס ה-WHO בז'נבה בשנת 2016 הייתה חגיגית. נציגים מכל העולם, ובהם המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הישראלי פרופ' איתמר גרוטו, התחייבו למיגור המחלה עד 2030. אין הכוונה למיגור מוחלט (ארדיקציה) שלה, כפי שהושג עם האבעבועות השחורות, אלא באלימינציה של הנגיף. זה אומר שעוד עלולים להיות מוקדי התפרצות נקודתיים, אך לא בהיקף נרחב (בדומה לפוליו). עבודת המטה התקדמה, אבל אז וירוס אחר - הקורונה - הסיט את תשומת הלב. רק בפברואר 2021 חתם שר הבריאות יולי אדלשטיין על תוכנית לאומית עם חוזר מנכ"ל בנושא, כולל בדיקות לקבוצות הסיכון.

בורמן, המכהן גם כסגן נשיא ELPA - איגוד חולי הכבד האירופי, עמותת גג המרכזת 32 עמותות מ-25 מדינות - מעיד כי ישראל נמצאת בפיגור ביחס לחלק מהמדינות. לדבריו, לקח זמן עד שרשות האוכלוסין העבירה למשרד הבריאות את הרשימות הרלוונטיות. מאז, "משרד הבריאות עשה עבודה נהדרת, אבל התוכנית הלאומית לא מתקדמת בקצב הנדרש על ידי חלק מקופות החולים, ואלפי אנשים נמצאים עדיין בסכנה להידרדרות לצורך בהשתלת כבד ואף סרטן כבד". ד"ר קרליבך מוסיף כי במדינות עם שכיחות גבוהה במיוחד, בדיקות HCV נעשות לא רק לקבוצות הסיכון - במצרים זהו תנאי לחידוש רישיון נהיגה. בארה"ב ה-CDC המליץ לבדוק כל אדם מגיל 18 ומעלה. אולם ברוב המדינות, בהתאם לדרישות ארגון הבריאות העולמי, מתבצע סקרינינג לקבוצות הסיכון בלבד, מה שאמור להספיק כדי לעמוד ביעד.

רופאה מחזיקה מבחנה  (צילום: shutterstock)
רופאה מחזיקה מבחנה |צילום: shutterstock

כיצד, אם כן, מתבצע האבחון? ד"ר קרליבך מציין כי נדרשת בדיקה ספציפית המתחקה אחר הנוגדן (Antibody). תוצאה חיובית פירושה שהנגיף קיים או שהיה קיים בעבר בגוף הנבדק. כיוון שאחוז מסוים מקרב החולים מחלים באופן ספונטני, נדרשת בדיקת דם נוספת לזיהוי הנגיף עצמו בדרך של PCR. בדיקה זו היא יקרה יותר למערכת, אשר מממנת את כלל הבדיקות והטיפולים כחלק מסל הבריאות. כיום נוהגות חלק מהקופות לבצע את שתי הבדיקות על אותה הדגימה, כדי לחסוך מהמטופלים עוד ביקור (שחלקם מסתכנים ומדלגים עליו).          

"HCV הוא אחד הגורמים המובילים כיום לסרטן כבד ולצורך בהשתלה, ובפרט כשזה מתחבר להשמנת יתר או צריכת אלכוהול. זה עצוב ומרגיז כי זה מיותר", אומר ד"ר קרליבך. "אני רואה יום-יום את הסבל שעוברים המטופלים וחושב לעצמי: אילו רק היו נבדקים לפני כמה שנים, כל זה היה נחסך מהם. יש לנו הזדמנות להגיע למיגור ראשון בעולם של מחלה זיהומית בלי חיסון (קיים חיסון להפטיטיס A ו-B שהם וירוסים שונים לחלוטין). זה לגמרי בידיים שלנו - כדי לגלות 50 אלף חולים אנחנו צריכים לבדוק 500 אלף. זה תלוי במאמץ של המדינה והקופות, בהגעה של החולים לבדיקות ובשיתוף פעולה מלא מצידם עם הטיפול שניתן להם. הטיפול הוא פשוט, אבל ההיענות כאן קריטית".

 

לפרטים נוספים היכנסו למגזין מעלימים את הצהבת

 

מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים ע״י חברת גיליאד