השיחה עם ד"ר אוהד עציון, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, במרכז הרפואי סורוקה הייתה לא פחות ממרעישה עבור מי שגדלה בשנות ה-80 וה-90 מול הידיעה שצהבת נגיפית מסוג C (HCV) היא מחלה קשה עד מאד בעלת סיכויי החלמה קטנים, ושכרוכה בסבל רב. עולם המחקר הרפואי, כך הסביר ד"ר עציון, הפך את HCV למחלה שאפשר לטפל בה ואף להחלים ממנה.
"אם בעבר חולים במחלות כבד ויראליות היו מתים תוך פרק זמן מסוים בגלל היעדר חיסוני מניעה וללא טיפול תרופתי או טיפולים מרפאים, הרי שבשנים האחרונות, בזכות מחקר וטכנולוגיות חדשות, ניתן לרפא חלק ממחלות הכבד הוויראליות ולאפשר לחיות חיים ארוכים וטובים", אומר ד"ר עציון.
תהליך המחלה
HCV הוא וירוס שעובר בעיקר במגע דם בדם, במידה פחותה ביחסי מין ובמהלך הריון במעבר מהאם לעובר. הווירוס מתביית על הכבד ופוגע אך ורק בתאי כבד וכך מתחיל תהליך דלקתי. במהלך של עשרות שנים, התהליך הדלקתי הופך לרקמה צלקתית על הכבד. כשהתהליך לא מטופל, רקמת הכבד נהרסת בהדרגה, עד להתפתחות שחמת, מצב בו תפקוד הכבד החיוני לגוף נפגע.
להבדיל למשל, מהפטיטיס A, שיוצרת מחלה חריפה שרוב האנשים יירפאו ממנה, 75-80% מהנדבקים בHCV יפתחו מחלה כרונית. כ-בכ-30% מהם הצטלקות הדרגתית של הכבד לאורך 25-30 שנה.עלולה להתפתח לשחמת כבד
"הבעיה המרכזית היא, שלאורך התקדמות המחלה, רוב החולים אינם יודעים שנדבקו או חלו", מסביר ד"ר עציון. "בניגוד למחלות לב או ריאה, שם המחלה מורגשת בסימפטומים, במחלות כבד לאורך רוב מהלך המחלה החולים אינם תסמיניים".
ההיסטוריה של המחלה
ד"ר עציון מספר שרק ב-1989 התגלה וירוס נוסף ולא מוכר שמתביית על הכבד, שזוהה כהפטיטיס C. "מהרגע שאופיין הווירוס, החל מרוץ לחיפוש תרופה", הוא מספר. "רק אז, 20 שנה אחרי גל הידבקויות גדול, שמקורותיו בשנות ה-60-70, התגלה הווירוס. אצל רבים הוא התגלה כבר עם שחמת בכבד".
בשנים הראשונות טופלו החולים בתרופות ממשפחת האינטרפרונים. "זו תרופה שזיהומים ויראליים רבים מגיבים לה והיא מעוררת את מערכת החיסון, עושה לה מודולציה וגורמת לפעילות אנטיוויראלית בולטת", מסביר ד"ר עציון, אבל הצלחת התרופה הייתה חלקית: "רק כ-50% הגיבו לה ולזריקות שניתנו מידי שבוע למשך חצי שנה עד שנה, נלוו תופעות לוואי כגון תסמינים דמויי שפעת, מצבי רוח עד דיכאון, דיכוי מח עצם ואיבוד התיאבון. אלה היו תופעות לוואי קשות, שהשפיעו מאד על תפקוד החולים ביומיום. ובסופו של דבר, רק 50% רופאו והתסכול לרופאים ולמטופלים גם יחד היה גדול".
ד"ר עציון מספר שכך התנהל הטיפול עד שנת 2015 לערך. "לא היה פתרון מיטבי לחולים ורבים מהם גם לא התאימו לטיפול הקיים, בשל מחלות נוספות או תופעות לוואי קשות אשר הובילו חולים רבים להפסיק את הטיפול ".
שיעור התמותה מהמחלה היה גבוה מאד באותו שלב. "בעולם, עד לפני כעשור, היו כ-150 מיליון נשאי HCV ,ונצפו. מקרים רבים של הדבקות והדבקות חוזרות מידי שנה. המחלה הייתה צרה גדולה", מסכם ד"ר עציון את הפרק הזה.
גבירותיי ורבותיי, מהפך
ואז חל שינוי. "בשנת 2015 התחילו לייצר תרופות מדור חדש, תרופות שפועלות ישירות על הנגיף, מעכבות את שיכפול הווירוס ועוצרות אותו. HCV הואו וירוס , מסוג RNA, שעובר שכפול בתוך תאי הכבד אך אינו מוחדר לתוך ה- DNA האנושי. ולכן כשמנגנון השיכפול נעצר ע״י תרופות הנגיף נעלם ואינו פוגע עוד בתאים", מסביר ד"ר עציון. "כשאין שיכפול של הנגיף, הכבד מסוגל לתקן את עצמו ע״י ריפוי סילוק רקמת הצלקת ויצירת תאים חדשים. בתנאים מסוימים תוך מספר שנים הוא אף יכול לרפא את עצמו לגמרי ולהפחית את הסיכון להופעת סיבוכים של המחלה".
נכון להיום, הנתונים מראים שהטיפול התרופתי, הניתן כעת בכדורים בלבד ולמשךזמן קצר של 8 או 12 שבועות, מלווה במעט מאד תופעות לוואי אם בכלל, ומוביל לריפוי של 99% מהאנשים הנוטלים אותו", מסביר ד"ר עציון את גודל הגילוי ומספר שבשנת 2020 הוענק פרס נובל ברפואה או פיזיולוגיה להרווי אלטר, מייקל הוטון וצ'רלס רייס על מחקרים שהובילו לגילוי נגיף ההפטיטיס C ולהבנת מנגנוני הפעילות שלו. "פחות מ-30 שנה הוא זמן שיא לגילוי נגיף ומציאת תרופה. זה הישג רפואי מדהים", אומר ד"ר עציון.
אבחון מוקדם למחלה
האבחון למחלה מאד פשוט ונעשה בבדיקת נוגדנים. אצל מי שנמצאו נוגדנים למחלה בדם נעשית בדיקת PCR שבודקת אם יש נגיף באותו רגע בדם והאם הוא פעיל.
אם הבדיקה חיובית ויש וירוס בדם, נעשית הערכת מצב מקצועית לאפיוןחומרת מחלת הכבד, דרגת הצטלקותו והאם ניכרת כבר פגיעה בתפקודו. " איפיון זה נועד להבין מה דרגת המחלה והאם קיים סיכון להופעת סיבוכים עתידיים. כמו כן יש לבחון קיומן של מחלות רקע אחרות ותרופות שונות אותן נוטל המטופל ולהעריך האם מתן טיפול תרופתי ל- HCV עלול להשפיע עליהן. ברוב המוחלט של המקרים נותנים את הטיפול. הקפדה על תהליך זה היא קריטית להצלחת הטיפול ולהחלמה", הוא אומר ומוסיף שאת בדיקת הסקירה הראשונית כדאי לערוך על קבוצות הסיכון להידבקות במחלה: עולים מברית המועצות לשעבר, משתמשי סמים בעבר או בהווה ואנשים שקיבלו תוצרי דם לפני 1992, אז התחילו לבדוק את מנות הדם לנגיף ה-HCV.
"כשהטיפול בתרופות החל הוא היה מאד יקר, כמאה אלף דולר לקורס טיפולי בודד״ אומר ד"ר עציון ומספר שבשל כךהגבילו בתחילה את הטיפול לחולים עם דרגת הצטלקות מתקדמת בלבד, אך בחלוף הזמן המחיר ירד משמעותית. בישראל, הודות להישג של החברה הישראלית לחקר הכבד בהובלת פרופ' זיו בן ארי מתל השומר, שהייתה יו"ר החברה דאז, התרופה הוכנסה לסל התרופות וניתנת היום לכל חבר קופת חולים בארץ בהשתתפות עצמית נמוכה של כמה מאות שקלים בודדים בלבד.
עם הפנים לעתיד
בימים אלה מתכנן ד"ר עציון מחקר עם פרופ' אמיר שלומאי מבילינסון ובשיתוף פרופ' הראל דהרי, מתמטיקאי ישראלי שמתגורר בשיקגו ובונה מודלים מתמטיים., במסגרתו יותאם משך הטיפול לכל חולה באופן. אינדבידואליץ במסגרת מחקר פיילוטקודם שערכו השלושה, הם הראו כי על פי 3 מדידות של רמות הנגיף בדם בשבועיים הראשונים לטיפול, ניתן לראות קצב שונה של ירידת רמת הנגיף בדם בין מטופל למטופל. "לפי מודל זה ניתן לחשב תוך כמה זמן יוביל הטיפול בתרופות לסילוק הנגיף מן הגוף. אנחנו מקווים שיישום מודל זה בהיקף רחב יראה שבחלק ניכר מן המטופלים אפשר יהיה לקצר משמעותיתאת משך הטיפול הניתן ובכך לחסוך זמן וכסף במערכת ולתת טיפול טוב יותר לכאלה שאינם יכולים להיות מטופלים בטיפול ארוך, כמו נשים בהריון ומטופלים במדינות עולם שלישי", מספר ד"ר עציון ומוסיף ש שמחקר רחב היקף זה יחל בקרוב במקביל בישראל, בניו יורק ובניו מקסיקו.
מיגור עולמי של המחלה
בשנת 2016, ארגון הבריאות העולמי (WHO) הגדיר יעד גלובלי למיגור של הפטיטיס וירלית כרונית עד שנת 2030. "הגעה ליעד זה היא דרךפעילויות המכוונות למערכים לאומיים, שיכולים לאתר מטופלים באופן יזום, לבדוק אוכלוסיות בסיכון גבוה, להכשיר מטפלים רבים למתן טיפול תרופתי ולקיים מערך ניטור ברמה הלאומיתלפני כשנה פורסם חוזר מחייב מטעם מנכ"ל משרד הבריאות במטרה להסדיר את הדבר. מיגור HCV בישראל הוא יעד לאומי חשוב כיוון שלהבדיל ממחלות אחרות, מחלה זו פוגעת באנשים בשיא חייהם, ולכן לפגיעה יש השפעה על מערכות חיים שלמות בהיבטים המשפחתיים והתעסוקתיים", מסכם ד"ר עציון.