צהבת או בשמה השני – הפטיטיס, נחשבה בעבר למחלה קשה ומאיימת במיוחד (על סוגיה השונים), אך עם השנים עשה עולם הרפואה מהלכים מתקדמים ומצא פתרונות מצוינים להעלמת המחלה מן העולם -  ואלה בשורות יוצאות דופן, גם בהשוואה להתקדמות הטיפול במחלות אחרות. ישנם מספר סוגי הפטיטיס, להם אחראים נגיפים שונים. לחלק מהסוגים יש כיום חיסונים יעילים, לאחרות יש טיפולים שיכולים לרפא מהמחלה. אבל, המחלה עדיין כאן – ומצב התחלואה בעולם מסכן גם אותנו הישראלים.

"יש מדינות בעולם שמבצעות בדיקות אבחון לקבוצות באוכלוסייה, על פי גורמי סיכון וארצות מוצא, ועושות אבחון מוקדם או בדיקות סקר", מסביר חאזן ומציין כי בישראל זה עדיין לא קורה. "יש תכניות כאלה, שמונחות על שולחן משרד הבריאות, שהציבו בהן יעדים ברורים. אחת מהן של פרופ' איתמר גרוטו, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר אבל בינתיים, יש הרבה מה לעשות".

אנשים ממדינות שונות שמגיעים לישראל עלולים להעביר איתם לעיתים את הנגיף. ד״ר חאזן מדגיש כי הדרך שבה מאתרים את הנשאים בקרב העולים מגיעה מהקהילה, שכן העולים החדשים מגיעים אחרי העלייה אל רופא המשפחה בקופה אליה נרשמו. רופאי המשפחה מבקשים, לרוב, בדיקות דם כלליות מכל מטופלת או מטופל חדש, כדי לאמוד את מצבו או מצבה הרפואי. אם בבדיקות הדם ניכרות הפרעות באנזימי הכבד, הם מועברים לאבחון מעמיק במרפאות מומחי הכבד.

לעצור את שרשרת ההדבקה: כך ניתן להכחיד את מחלת הצהבת

למרות, שבישראל רמת הטיפול היא גבוהה, למדנו מהתפרצות מגפת הקורונה שאין "מדינת אי" וגם אם בארץ מצב האבחון בכל סוגי הווירוסים של מחלת הצהבת מצבנו טוב יחסית - אנחנו תלויים בנעשה בעולם הגדול, שמשפיע עלינו במהירות רבה מאד. ד״ר חאזן מפרט את תמונת המצב בעולם בנוגע לכל אחד מסוגי הנגיפים.

הפטיטיס C בעולם: "לא ברור כמה נשאים לא מאותרים כלל"
כדי לקבל את התמונה הרחבה לגבי מצב הצהבת בעולם ובישראל, ביקשנו את עזרתו של ד"ר ראווי חאזן, ממרפאת הכבד בקופת חולים כללית במחוז צפון.

"הערכות באירגוני הבריאות הבינלאומיים מדברות על כ-71 מיליון נשאים בעולם לסוגי הווירוסים השונים של ההפטיטיס", אומר ד"ר חאזן ומסביר שבישראל אין נתונים מדויקים. "לא בטוח שההערכות שיש למערכת הבריאות נכונות ולא ברור כמה מהנשאים אינם מאותרים כלל. ההערכה היא שאחוז עד אחוז וחצי מהאוכלוסייה בארץ הם נשאים, שהם כמה עשרות אלפים ועד מקסימום של 120 אלף נשאים".

״יש לקחת בחשבון, שלא כל הנדבקים מאובחנים, רובם א-סימפטומטיים ולכן, קשה לדעת במדויק", הוא אומר.

ככלל, במדינות בעלות מערכות בריאות מפותחות, שיעורי ההדבקה בהפטיטיס בציבור הולכות ויורדות בעשורים האחרונים. במקביל, במדינות בהן מערכות הבריאות פחות מפותחות כמו מדינות מזרח אסיה, אירופה המזרחית, אפריקה ומדינות ערב, שיעור הימצאות הנגיף בקהילה גבוה יותר.

הפטיטיס B באוכלוסייה: "יכולה להיות הדבקה בהריון" 

"גם כאן המידע לא ודאי אבל זה כנראה פחות מאחוז באוכלוסייה", אומר ד"ר חאזן. "משנת 1992 כל הילודים בישראל מחוסנים בשלוש מנות, החל מיום הולדתם, ולכן השכיחות בשכבות הצעירות של ילידי הארץ היא קטנה, למרות שיכולה להיות הדבקה בהריון". הוא מספר ששתי אוכלוסיות בהן יש כרגע שכיחות גבוהה מעט יותר של הפטיטיס B זה באוכלוסייה הערבית ובקרב עולי מדינות ערב ואתיופיה.

קבוצות באוכלוסייה עם שכיחות עודפת של הפטיטיס
אופן ההדבקה בווירוס ההפטיטיס בין מבוגרים, היא על ידי מגע עם נוזלי גוף, בעיקר דם וזרע. לכן, באופן טבעי, החשיפות הגדולות היא בקרב אנשים שקיבלו בעבר מנות דם ומוצרי דם שלא נבדקו (שכן, כיום, כל מנות הדם נבדקות להפטיטיס) ובין מי שהשתמשו באופן לא מבוקר במחטים לא נקיות.

"מכיוון שיש חיסון להפטיטיס B  לילודים, אצל צעירים, כאמור, ניכרת ירידה ניכרת במידת הנשאות של הנגיף", אומר גם ד"ר חאזן ומזכיר שהנדבקים יכולים להיות על הרצף שבין א-סימפטומטיים לחלוטין, דרך כאלה החולים בצהבת ועד נדבקים עם מחלה משמעותית, שעלולה להצריך אף השתלת כבד. מרבית הנדבקים לא ידעו כלל שנדבקו, בעיקר אם נדבקו בגיל צעיר.

בין הנדבקים בארץ יש הבדלים ניכרים בין קבוצות שונות באוכלוסייה בשיעורי המחלה. ההבדלים הם בעיקר על פי מדינות מוצא ורמת מערכות הבריאות בהן, כפי שפרטנו קודם.

גם למלחמת אוקראינה – רוסיה יש השפעה של שכיחות הווירוס. בשל המצב, עולים משתי המדינות מגיעים לישראל – ובמקרים מסוימים מביאים איתם את הנגיף. "בחודשים האחרונים אנחנו נתקלים ביותר מקרים של צהבתC  בקרב עולים חדשים שמגיעים בגלל המלחמה", מספר ד"ר ראווי חאזן, אך מרגיע ואומר שרמת ההדבקה היא אפסית.

במדינות בעולם סוקרים את האוכלוסייה – בישראל עדיין לא

אם כך, תהינו מה עוד אפשר לעשות לטובת בריאותם של הפליטים והעולים החדשים? "להבדיל ממחלות ויראליות אחרות כמו קורונה, שחפת או שעלת, המחלה הזו היא עם הדבקה אפסית", הוא אומר, "בגלל שיש לה פתרונות זמינים ואפשרויות טיפול וריפוי, היא פחות מפחידה את הציבור. אני חושב שבישראל אפשר וכדאי לעשות סקר לאוכלוסיות בסיכון".

ד"ר חאזן מציע עוד דרך לסקור את האוכלוסייה באופן פשוט יחסית. "בכל שנה, מאות אלפי בני אדם עושים בדיקות דם במסגרת בדיקות שונות, בקופות החולים. אולי אם היו מסמנים את קבוצות הסיכון בין הנבדקים הללו ועושים להם בדיקות נוספות, היה לנו סיכוי לאתר עוד חולים רדומים. אחרי הכל, הטיפול בישראל הוא מצוין, בטוח ומהיר ובדיקות כאלה היו יכולות למנוע מחלה קשה כמו שחמת או השתלת כבד או אפילו סרטן כבד, שמכבידים לא רק על החולה אלא גם על המערכת".

 

לפרטים נוספים היכנסו למגזין מעלימים את הצהבת

מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים ע״י חברת גיליאד