סרטן ריאה היא המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בעולם המערבי. מחלה זו נחשבת לאחד מגורמי התמותה המשמעותיים בישראל משום שבמרבית המקרים סרטן הריאה מתגלה רק בשלב מתקדם, בו סיכויי ההחלמה נמוכים יחסית בהשוואה למחלות שמתגלות בשלב מוקדם. ואולם בשנים האחרונות נוספו טיפולים חדשים גם בשלב מוקדם וגם בשלב מתקדם שהצליחו להביא לעיכוב בהתקדמות המחלה ושיפרו את סיכויי ההישרדות של החולים.

שלבי המחלה

בכל שנה מתגלים בישראל כ- 2,700 חולים חדשים עם סרטן ריאה, כששני שליש מהם מתגלים בשלב מתקדם כשהמחלה גרורתית. לכן, כמו בכל מחלה סרטנית אחרת, גילוי מוקדם עשוי להביא לריפוי מסרטן הריאה ולהציל חיים. כמו במחלות סרטן רבות, לסרטן ריאה ישנם ארבעה שלבים:

שלב 1: שלב בו יש גידול קטן בריאה.

שלב 2: שלב בו הגידול גדול יותר מזה של שלב 1, אולם עדיין מוגבל לריאה בלבד.

שלב 3: שלב בו הגידול שהתחיל בריאה התפשט לבלוטות הלימפה.

שלב 4: שלב בו הגידול סרטני התפשט בגוף ושלח גרורות לאיברים אחרים.

אבחון מוקדם מגדיל את הסיכוי לריפוי

הצעד הראשון לקביעת אבחנה של סרטן ריאה הוא אבחון פתולוגי, סיווג שלב המחלה ובמקרים מסוימים גם בדיקה מולקולרית. לשם התאמת הטיפול לחולה על ידי האונקולוג, יש להשלים אבחון מדויק של המחלה על ידי כירורג החזה, רופא הריאות, הרדיולוג והפתולוג.

אחת הבעיות בסרטן ריאה היא, שעד שלב די מתקדם כמעט ולא מופיעים תסמינים: הגידול מתפתח בתוך הריאה כל זמן שהגידול יחסית מוגבל בגודלו ובפיזור שלו ברקמות הריאה הוא אינו פוגע בתפקודי הריאה ולכן גם לא יתבטא בתסמינים מחשידים. הנורות האדומות שמצריכות בירור כוללות את התסמינים הבאים (במידה שהם נמשכים מעבר לשלושה-ארבעה שבועות) מיחוש בכתף המתבטא בכאב עמום או חד בעת שיעול בשאיפה עמוקה, אובדן תיאבון וירידה בלתי מוסברת במשקל, קשיי בליעה, תשישות ועייפות, והִתְאַלּוּת (התנפחות של הרקמה הרכה) בקצות האצבעות והציפורניים. שיעול, הפרשה של ליחה דמית, קוצר נשימה משמעותי חדש או כאבי חזה חזקים חדשים מחייבים פנייה לרופא בהקדם.

"ככל שמאבחנים את המחלה בשלביה המוקדמים, ניתן להגיע לריפוי מלא. הטיפול העיקרי ששואפים אליו הוא הסרת הגידול בניתוח. ניתוח אפשרי במרבית המקרים במחלה בשלבים 1 ו-2 ולעתים גם שלב 3. אולם לא תמיד אנחנו מסתפקים בניתוח וישנם מצבים בהם יש צורך בתוספת של טיפול תרופתי או קרינתי", מסביר פרופ' יאיר בר, אונקולוג בכיר ומנהל היחידה לגידולי ריאה במרכז הסרטן במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "הסיבה לכך היא שבמקרים רבים קיים חשש לחזרת המחלה בעתיד, על אף הסרת הגידול במלואו. החשש העיקרי הוא מפני תאים סרטניים מיקרוסקופיים שנמצאים בגוף אך לא ניתן לאתר אותם באמצעות בדיקות ההדמיה".

סרטן הריאה (צילום: New Africa, shutterstock)
החשש העיקרי הוא מתאים מיקרוסקופיים שנמצאים בגוף אך לא ניתן לאתר אותם באמצעות בדיקות ההדמיה|צילום: New Africa, shutterstock

הטיפולים החדשים שמגבירים את סיכויי ההחלמה

בשנים האחרונות נוספו לארגז הכלים של האונקולוגים מגוון תרופות ביולוגיות, שנקראות גם "תרופות ממוקדות מטרה" או "תרופות מוכוונות מטרה". תרופות אלו נקשרות לקולטנים או לחלבונים שאחראים להתפתחות הגידול, ויש ביכולתן להביא לפגיעה בתאים הסרטניים. טיפול על ידי תרופות ביולוגיות תלוי ובנוי על הבנת המאפיינים הגנומיים של הגידול. גישה טיפולית זאת הובילה לשינוי דרמטי בסרטן בכלל ובסרטן ריאה בפרט: מהפכת הטיפול המותאם אישית. בניגוד לטיפול כימותרפי, שבו התרופה תוקפת תאים שונים בגוף – ולעיתים גם תאים בריאים – טיפול ביולוגי מטפל במאפיין מסוים שנמצא בגידול של החולה. סוג טיפול נוסף שנכנס לשימוש נרחב יותר הוא האימונותרפיה – תרופות שמפעילות את מערכת החיסון של המטופל כנגד הגידול.

"כיום יש לנו אמצעים לאפיין את הגידול באמצעות בדיקות מולקולריות שמזהות את המוטציות (השינויים הגנומיים) בגידול הגורמות לשגשוג המחלה. טיפולים מותאמים אישית נותנים סיכוי גבוה יותר לעצור את ההתקדמות של המחלה, להביא לשיפור ההישרדות של החולה ובמקרים מסוימים להביא לריפוי", מסביר פרופ' בר. "בשלב הראשון אנחנו מבצעים ביופסיה מהגידול ובוחנים בבדיקות מעבדה את המאפיינים הגנומיים של הגידול. בדיקות אלו מבוצעות כיום במרבית המכונים הפתולוגיים בישראל. הן כלולות בסל הבריאות ובמובן הזה אנחנו מעניקים שירות שלא קיים ברוב העולם, בו מטופלים נאלצים לשלם מכיסם את עלות הבדיקות".

"הבנת המאפיינים הגנומיים של הגידול הובילה לשינוי דרמטי באופן הטיפול בסרטן הריאה ויצרה מהפכה. כיום, במקום טיפול טיפול אחיד ולא ספציפ, ניתן לתת טיפול ממוקד מטרה הפועל על המוטציה הספציפית שנמצאה בגידול של החולה, במידה שנמצאה בבדיקות הגנטיות", מסביר פרופ' בר, "בשנים האחרונות פותחה הגישה לפיה ניתן לתת טיפול ממוקד מטרה על בסיס המאפיינים הגנומיים של המטופל גם כשהגידול מאובחן בשלב מחלה מוקדם, לפני הניתוח (ניאו-אדג'ובנטי) או לאחריו (אדג'ובנטי)".

מתי בוחרים לתת טיפול מקדים או משלים לניתוח?

"ההחלטה לגבי טיפול מקדים או משלים – ממוקד מטרה או אחר – מתקבלת לאחר סדרת בדיקות הדמיה, ביופסיה ובדיקות גנומיות שמאפיינות את הגידול ומאפשרות לקבוע את שלב המחלה. כיום, הכלים האבחוניים העומדים לרשותנו מאוד מגוונים, ומאפשרים למרבית החולים לקבל אבחנה מקיפה ומדויקת של מחלתם. כשהמחלה מאובחנת בשלב 1, לרוב נסתפק בניתוח, בשלבים 2 ו-3 מרבית המטופלים יעברו ניתוח להסרת הגידול. מלבד הניתוח הם עשויים לקבל טיפול מקדים לניתוח (ניאו-אדג'ובנטי) או טיפול משלים לניתוח (אדג'ובנטי), באמצעות תרופות ממוקדמות מטרה, או בתרופות אימונותרפיות, בכימותרפיה, ולעתים ניתן שילוב בין מספר אופציות טיפוליות . מטופלים בשלב גרורתי אינם מועמדים לניתוח בדרך כלל בגלל שמחלתם מפוזרת, אבל אפשר לשמור את המחלה תחת שליטה באמצעות טיפול תרופתי ביולוגי, אימונותרפיה כימותרפיה".

פרופ' בר מדגיש כי ההחלטה לגבי סוג הטיפול מתקבלת על ידי צוות מומחים רב תחומי הכולל אונקולוג, כירורג חזה, מומחה קרינה (רדיותרפיה), רופא ריאות, רדיולוג ופתולוג. "אנחנו מקבלים את ההחלטות בהתאם למצב הבריאותי, מחלות רקע, אורח החיים וכמובן בהתאמה לרצונם של המטופלים".