מדי שנה מאובחנות בישראל כ-5,000 חולות חדשות בסרטן השד וניתן להעריך שאחת מכל שמונה ישראליות תחלה בסרטן זה במהלך חייה. נשאיות של מוטציה בגן BRCA נמצאות בסיכון של עד 75% לחלות בסרטן השד עד גיל 80 ובסיכון של עד 60% לחלות בסרטן השחלה עד גיל 75. סיכון זה נחשב גבוה מאוד בהשוואה לכלל הנשים באוכלוסייה, המצויות בסיכון של כ-13% לחלות בסרטן שד ושל כ-1.4% לחלות בסרטן שחלה במהלך חייהן.
הודות לתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם באמצעות בדיקת סקר (ממוגרפיה) והמודעות הגבוהה של נשים להיבדק, אצל מרבית החולות (90%) המחלה מאובחנת בשלביה המוקדמים – עוד לפני שהגידול שלח גרורות לאיברים נוספים ומרוחקים מהשד (עצם, כבד, ריאות וכו'). במקרים אלו, סיכויי הריפוי גבוהים. עם זאת כ-3% מהחולות מאובחנות כשהמחלה כבר בשלב מתקדם ושלחה גרורות לאיברים נוספים, ואצל כ-15% עד 20% מהחולות שאובחנו בשלב מוקדם וטופלו, המחלה עלולה להישנות באופן גרורתי.
התגלית: סוג רביעי של סרטן השד
ניתן לחלק את סרטן השד לשלושה סוגים מרכזיים:
גידול הורמונלי: גידול שבו מתבטאים קולטנים להורמוני המין פרוגסטרון או אסטרוגן הגורמים לשגשוג ולהתפשטות התאים הסרטניים. כ-70% מהחולות בסרטן שד מאובחנות עם גידול המבטא קולטנים הורמונליים.
גידול חיובי ל-HER2: גידול שבו יש ביטוי מוגבר של קולטן הנקרא HER2 שגורם להתחלקות ולהתפשטות התאים הסרטניים. כ-15% מהחולות בסרטן שד מאובחנות עם גידול מסוג HER2 חיובי. מרביתן, כשני-שליש, גם יבטאו קולטנים הורמונליים.
גידול מסוג טריפל נגטיב: בגידול זה לא מופיעים קולטנים להורמוני המין פרוגסטרון או אסטרוגן ואין ביטוי מוגבר של הקולטן HER2 ולכן גידול זה מכונה 'טריפל נגטיב'. כ-10-15% מהחולות מאובחנות עם גידול מסוג זה.
בשנים האחרונות התגלתה גם משמעות של רמות ביטוי נמוכות של הקולטן HER2, מתחת לסף המקובל להגדרת HER2 חיובי. גידולים אלו מוגדרים כ-HER2 LOW. למעשה, עד לאחרונה ההתיחסות ל-HER2 הייתה כחיובי או כשלילי. כיום, בעקבות פיתוחן של תרפות חדשות, נוצרה ההבנה שיש משמעות גם לרמת הביטוי שלו – גם אם היא נמוכה מהסף המקובל", מסביר ד"ר טל סלע, מומחה באונקולוגיה רפואית המתמחה בטיפול בסרטן השד במרכז הרפואי שיבא תל השומר. "במקרים רבים בגידולים הורמונליים וגם בגידולים מסוג טריפל נגטיב יש לעיתים ביטוי של HER2 ברמה נמוכה וכיום יש לכך השלכה טיפולית".
נוגדנים שמגיעים ישירות לגידול
כיום ישנם טיפולים חדשניים ומתקדמים שמיועדים לחולות עם סרטן שד מסוג HER2 ובכללן תרופות ממשפחת (ADC (Antibody–drug conjugates. טיפולים אלו מאריכים את חיי החולות ומשפרים את איכותם. לדברי ד"ר סלע, תרופות מקבוצה זו משלבות טיפול ממוקד וכימותרפיה יחד. למעשה הן מורכבות גם מנוגדן המכוון לחלבון מסוים שנמצא בצורה עודפת על פני התאים הסרטניים (כמו הקולטן HER2), וגם מכימותרפיה המכוונת ישירות לגידול הסרטני. הנוגדנים יודעים להגיע לתאי הסרטן, להיצמד אליהם ולהיבלע בתוכם ואז לשחרר את הכימותרפיה בתוך תאי הגידול ובסביבתם. כך מגיע ריכוז גבוה יותר של כימותרפיה לקרבת הגידול והשפעתה תהיה יעילה יותר.
בשנים האחרונות, מסביר ד"ר סלע, נוספו עוד תרופות מסוג זה. "לפני מספר שנים התחלנו להשתמש בתרופה הראשונה ממשפחת ADC שהכילה נוגדן המכוון לחלבון HER2. מאז פותחו טיפולים נוספים בהם שוכלל המנגנון של החיבור בין הנוגדן לכימותרפיה, הוגברה יכולת נשיאת הכימותרפיה על ידי הנוגדן ונעשה שימוש בכימותרפיה יעילה יותר", הוא אומר.
האם לטיפולים מסוג ADC יש תופעות לוואי?
"לטיפולים אלו תופעות הלוואי בדומה לכימותרפיה, אך עם הניסיון למדנו להתמודד איתן לטפל בהן בצורה טובה יותר ולהקל אותן. אני מאמין שבעתיד תימצא דרך לשפר את פרופיל תופעות הלוואי", מסביר ד"ר סלע. "ישנם כיום כמה טיפולים המאושרים על ידי רשויות הבריאות בעולם המשתייכים למשפחת ה-ADC ועוד מספר תרופות נמצאות בשלבי פיתוח. התרופות האלו ניתנות לווריד במינונים שונים, ביעילות גבוהה מאוד, מעבר לזו של כימותרפיה רגילה"ף הוא מדגיש. "אנחנו מקווים כי בעתיד יהיה ניתן גם להפחית את תופעה הלוואי, לשפר את היעילות ולשלב את הטיפולים מסוג ADC גם עם תרופות נוספות, כמו אימונותרפיה וטיפולים ביולוגיים. כיום מרבית התרופות מסוגADC ניתנות לסרטן שד בשלב גרורתי ואנחנו צופים כי בעתיד נתחיל לשלב אותן יותר ויותר גם בטיפול בשלבים המוקדמים של המחלה".
מה לגבי האפשרות לרפא סרטן מתקדם וגרורתי?
"לצערנו, האפשרויות של ריפוי במקרים של סרטן שד גרורתי הן עדין מוגבלות והמחלה לרב מוגדרת כברת טיפול, אך לא ברת ריפוי. עם זאת, במיוחד בהקשר של סרטן שד חיובי ל- HER2 אנחנו פוגשים נשים שממשיכת טיפול למשך שנים רבות וללא עדות למחלה פעילה. המטרה של הטיפול היא להאריך חיים ולשפר את איכות החיים. התרופות יכולות לשלוט במחלה ולעכב את התקדמותה וכך גם להאריך את תוחלת החיים. אצל חלק מהמטופלות, הסרטן עלול לגרום לתסמינים כמו כאבים, קוצר נשימה או תופעות אחרות, והטיפולים, על ידי הקטנת עומס המחלה יכולים להקל עליהן ואף להביא לשיפור באיכות החיים של המטופלות. במקביל, על מנת לשפר ולשמר את איכות החיים, אנו משתמשים גם תרופות תומכות (כמו למשל תרופות נגד בחילות וכדומה), מנהלים מעקב צמוד, מתאימים ומדייקים את המינונים, לעתים עושים הפסקה, כדי שאפשר יהיה להמשיך בשלב אחר את הטיפול התרופתי. לשמחתנו המחקר מתחום של סרטן השד לא עוצר לרגע, ואנו צופים שבעתיד נמשיך לראות טיפולים חדשים שיעילים יותר מקודמיהם, מכוונים יותר ובתקווה עם פחות תופעות לוואי".
***
בשיתוף אסטרהזניקה ללא מעורבות בתכנים