המהפכות שמתחוללות בתקופה האחרונה בהתמודדות עם סרטן משנות מן הייסוד את הדרך שבה מטפלים ומטופלים יכולים ונדרשים להתייחס למחלה. אחד מסוגי הסרטן בהם התמורות מורגשות במיוחד הוא סרטן מסוג CLL, או "לוקמיה לימפוציטית כרונית". זהו סרטן האופייני לגיל המבוגר – בני 65 ויותר - ובשנים האחרונות בזכות טיפולים ביולוגיים מתקדמים, חולים המאובחנים ב-CLL יכולים בטיפול נכון לחיות חיים מלאים לא פחות מבני גילם ללא המחלה.
"הגישה הטיפולית שלנו היום היא שהמטופל והצוות הרפואי ינהלו את המחלה, ולא שהמחלה תנהל אותנו", מסבירה ד"ר גליה שטמר, מנהלת המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי לגליל בנהריה. "CLL זו אמנם לוקמיה – סרטן של תאי דם לבנים, אבל הדגש צריך להיות על החלק האחרון של השם שהוא החלק הכרוני. מכיוון שזו מחלה כרונית שהמטופל צפוי לחיות איתה הרבה מאוד שנים, הדגש צריך להיות על שמירה על איכות החיים של המטופלים, ולכן כה חשוב לאפשר למטופלים לנהל את המחלה ולא שהמחלה תנהל אותם".
במסגרת הפוקוס הזה על איכות החיים של המטופלים, בכנס האחרון של האגודה האמריקאית להמטולוגיה (ASH), שנערך בדצמבר בסן דיאגו שבארה"ב, הוצגו ממצאי מחקר עולמי שבחן את ההשפעה של אחת מאותן גישות טיפוליות חדשניות על איכות החיים של המטופלים. במסגרת המחקר, קיבלו המטופלים משלב של שתי תרופות למשך מתוכנן של 15 חודשים בלבד. החוקרים עקבו אחרי המטופלים במשך 50 חודשים לפחות, ומלבד מעקב אחר מצבם הרפואי, בחנו בעזרת שאלונים את איכות חייהם בהשוואה לאיכות החיים של האוכלוסייה הכללית. "המחקר מצא שמבחינת איכות החיים, מצבם של המטופלים לא נפל מזה של בני גילם הבריאים", מספרת ד"ר שטמר.
CLL היא מחלה שבה תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים הופכים לסרטניים ומתחילים להתחלק ללא בקרה – אבל בקצב איטי יחסית, בייחוד בהשוואה ללוקמיות אגרסיביות יותר. "נהוג לחלק את המטופלים לשלוש קבוצות. אצל כשליש נידרש להתחיל טיפול סמוך לאבחנה. כשליש יישארו תחת מעקב רפואי במהלכו המחלה עלולה להתקדם ואז יהיה צורך בהתחלת טיפול, וכשליש יוכלו להמשיך לחיות כרגיל, עם מעקב רפואי תקופתי וללא טיפול במשך שנים", אומרת ד"ר שטמר.
בהחלטה אם להתחיל בטיפול משקללים מדדים ביולוגיים שונים כמו קצב העלייה של שיעור הלימפוציטים בדם או מדדים שמעידים על כך שהתאים הסרטניים מצטברים במח העצם ומפריעים לייצור של תאי דם אחרים, כמו גם מצב בלוטות הלימפה ומאפיינים גנטיים של התאים הסרטניים. "אולם אנחנו בוחנים גם גורמים שקשורים למטופלים, כמו אם הם מרגישים את עומס המחלה, אם התיאבון שלהם נפגע, אם הגדילה של בלוטות הלימפה מפריעה להם, בין אם מבחינה חיצונית או בהפעלת לחץ על איברים פנימיים", מסבירה ד"ר שטמר.
גם כשמתקבלת ההחלטה על טיפול, מוסיפה ד"ר שטמר, משקללים לצד הביולוגיה של המחלה גם את מצבם הכללי של כל המטופלים, כולל גיל, מחלות רקע וגם אורח חיים. "אחרי שהחלטנו שהמטופל צריך טיפול, והבאנו בשקלול את הגורמים הביולוגיים והגורמים שקשורים למטופל, הצומת הבא הוא ההחלטה לגבי הטיפול המותאם ביותר לכל מטופל ומטופלת. יש טיפולים שהם טיפולים כרוניים – לקחת כדור כל יום בלי הפסקה. לעומת זאת יש היום אפשרות לתת משלבי תרופות שקצובים בזמן. המשמעות היא אחרי פרק הזמן הזה, אפשר להפסיק את הטיפול ללא חשש", אומרת ד"ר שטמר.
כיום נמצאים בשימוש שני משלבים שכאלה, באחד הטיפול נמשך כשנה, ודורש טיפול פומי – בכדורים – לצד טיפול שניתן בעירוי ומחייב הגעה לבית החולים פעם בארבעה שבועות למשך חצי שנה, ומעקב במרפאה לאחר מכן. הטיפול השני הוא מעט ארוך יותר – 15 חודשים בסך הכל – והוא כולל שתי תרופות שניתנות בכדורים בלבד, המטופל נוטל את המשלב בביתו, מותאם לאורח חייו ומגיע לביקורות רפואיות במסגרת המרפאה.
"אם דיברנו על זה שאחת המטרות שלנו היא שהמטופלים ינהלו את הטיפול וירכשו שליטה על המחלה, אז קרוב לוודאי שלאדם שחי חיים עשירים, העובד במשרה מלאה ושהיומיום שלו מלא בעשייה, נעדיף לתת את המשלב הפומי, אם אין גורמים מגבילים,כדי שיוכל להמשיך בשגרת חייו ככל שניתן. מאידך אם המטופל זקוק למסגרת העוטפת של בית החולים, שחשוב לו לפגוש רופא לעתים קרובות, אז קרוב לוודאי שנעדיף את השילוב השני, שוב, בשקלול הגורמים הנוספים שצוינו קודם לכן", מסבירה ד"ר שטמר. "יש גם שיקולים שקשורים למצב הנפשי של המטופלים. יש מטופלים שמעדיפים טיפול קבוע כי הוא נותן להם שקט נפשי שהמצב בשליטה. מאידך אחרים מוצאים הקלה בכך שהטיפול קצוב בזמן. בכל מקרה חשוב להדגיש שמחקרים גדולים עולמיים הראו שהמשלבים יעילים כמו טיפול ממושך חד תרופתי ולכן אפשר להפסיק טיפול בהתאם למשלב".
לעזרת המטופלים ולעזרתנו מגיעים הגיבוי והתמיכה של עמותות החולים, וספציפית ב-CLL עמותת 'חליל האור' לחולי לימפומה ולוקמיה. החולים נעזרים בשירותים שניתנים על ידי העמותה כחלק מההתנהלות היומיומית שלהם", מזכירה ד"ר שטמר ומדגישה כי הגישה הטיפולית המתקדמת היא טיפול מותאם ומוכוון מטרה שמתחשב גם במאפייני המחלה ולא פחות מכך בגורמים שקשורים למטופלים, לאורח חייהם ולהעדפותיהם. "לעתים קרובות, הגישה שלי היא לכוון לטיפול שהוא קצוב בזמן כחלק מהרצון לתת למטופל לנהל את המחלה ומכיוון שמדובר במחלה שהיא כרונית. לדעתי טיפול קצוב בזמן נותן למטופל אופק לחיים רגילים ובריאים, בלי להידרש כל יום לחיות תחת הכותרת שמגדירה אותו כחולה סרטן".
ללא מעורבות בתכנים
שירות לציבור, מוגש בחסות ג׳ונסון אנד ג׳ונסון, J-C Health Care Ltd