כשחולים שומעים לראשונה "לוקמיה לימפוציטית כרונית" הם נבהלים מאוד. המילה "לוקמיה" עושה אסוציאציה למשהו מפחיד ומסוכן. יחד עם זאת, כדאי לדעת, שאומנם לוקמיה היא סוג של סרטן אך במקרה הזה מדובר במחלה כרונית. למעשה, זו מחלה שאפשר לחיות איתה לאורך זמן רב. למרבה השמחה, עולם הרפואה התפתח מאוד בשנים האחרונות ואנו מכירים היטב את מנגנוני המחלה עד כדי כך שהאפשרות לדבר על ריפוי המחלה כבר לא בדיונית.
לוקמיה לימפוציטית כרונית המכונה גם CLL היא מחלה המתבטאת בריבוי של כדוריות דם לבנות שנוצרת בגלל מנגנון בקרה לקוי בתאי הדם הלבנים. הצטברות כדוריות הדם הלבנות בדם, בקשריות הלימפה ובטחול מוביל למצב של "עומס" מערכתי. CLL היא אחד מהסוגים השכיחים יותר של סרטן דם (אם כי סרטן דם שלעצמו אינו נחשב למחלה נפוצה, והוא רק החמישי בשכיחותו מבין כלל מחלות הסרטן). בישראל מאובחנים כמה מאות חולים חדשים מידיי שנה, ורובם מעל גיל 40. המחלה מעט פחות שכיחה בקרב האוכלוסייה הערבית ויש לה נטייה קלה להופיע יותר בקרב יוצאי מדינות אירופה וצפון אמריקה.
בכמחצית המקרים לא יופיעו תסמינים מיוחדים למחלה, ואז בדרך כלל החשד הראשוני להופעת המחלה מתבטא בריבוי של כדוריות דם בבדיקה שגרתית. כאשר יש סימפטומים הם יכולים להתבטא בהגדלת קשריות, הגדלת טחול או ירידה בתאי דם אחרים (כדוריות אדומות או טסיות) . כשמתעורר חשד ל CLL המטופל יידרש לבצע מספר בדיקות נוספות כמו בדיקות הדמיה, בדיקות מולקולריות ובדיקות דם אחרות. תהליך האבחון נעשה על ידי רופא המטולוג שקובע אבחנה ומעריך את מצבו של החולה.
אנשים רבים חוששים מהשלב בו רופא המשפחה מפנה אותם לרופא מומחה לטיפול סרטן הדם מפני שפעמים רבות הם מעריכים ששגרת חייהם תפגע והם יאלצו לקבל טיפולים מורכבים וקשים. אולם למעשה ב-CLL גם במקרים בהם המטופל אובחן כחולה , אין הכרח שהוא יקבל טיפול תרופתי כלשהו. חלק לא מבוטל מהחולים נמצאים במעקב בלבד. מכיוון כשקצב הריבוי של התאים הוא איטי, ובהרבה מקרים הגוף יודע להתמודד עם המחלה ולכן חלק מהחולים לא נזקקים לטיפול כלל.
במקום עירוי בבית החולים - כדור בבית
כשמסתכלים בפרספקטיבה רחבה על ארסנל הכלים הרחב לטיפול ב-CLL מבינים את ההתקדמות האדירה שנעשתה בתחום. לפני פחות מעשור וחצי, הטיפול המקובל ללוקמיה לימפוציטית כרונית היה כימותרפיה בלבד. בזכות ההתקדמות המדעית, פותחו תרופות ביולוגיות חדשות עם פרופיל תופעות לוואי נמוך בהרבה בהשוואה לכימותרפיה. חלק מהתרופות ניתנות בעירוי ואחרות ניתנות באמצעות כדורים. כמו כן חלק מהתרופות ניתנות לפרק זמן קצוב ואחרות ניתנות לאורך זמן.
היתרון המשמעותי בטיפול הפומי (טיפול הניתן באמצעות כדורים) הוא הנוחות של המטופל. החולה ובני משפחתו יכולים המשיך בשגרת חייהם מבלי צורך להגיע לעיתים קרובות לבתי החולים ולהסתפק רק במעקב במרפאה אחת לתקופה. המעקב נועד לבחון את יעילות הטיפול ולוודא שאין תופעות לוואי יוצאות דופן.
התאמת הטיפול היא משימה מורכבת, והבחירה צריכה להיעשות על בסיס מאפיינים של כל חולה כמו גיל ,מחלות רקע וכדומה. לעתים, אם יש עומס מחלה גדול, דווקא טיפול יעיל עלול להיות בעייתי בשל פירוק מהיר מאוד של הרבה תאים חולים ויצירת חומרי פסולת שעלולים לפגוע בכליות (תסמונת תמס הגידול). לכן יש חשיבות לא רק לסוג הטיפול אלא גם למינון שלו.
לעוד כתבות בתחום ההמטולוגיה - מבט לעתיד, לחצו כאן:
בחירת הטיפול גם יכולה להיות מושפעת ממאפינים גנטים של הגידול. כך למשל, מוטציות ספציפיות בגידול "מנבאות" עמידות לתרופות מסוימות ובעיקר לכימותרפיה ולכן מקובל לחפש אותן לפני שבוחרים בסוג טיפול מסוים.
אומנם עדין אי אפשר לרפא ללוקמיה לימפוציטית כרונית אבל במרבית המקרים אפשר לחיות איתה למשך שנים רבות. אנו מקווים שבעתיד החולים לא ידרשו ליטול טיפול למשך זמן רב, אלא ניתן יהיה לנטרל רכיבים חיוניים במחלה, ובעצם לעקור אותה מהשורש ולרפא את המטופל. התהליך שמתרחש כעת ב-CLL דומה למהפכה שקרתה בסרטן דם אחר- CML (לוקמיה מיאלואידית כרונית). בעבר מטופלים שחלו ב-CML נאלצו לקבל כימותרפיה ולעבור השתלות מח עצם ותוחלת החיים הממוצעת מרגע האבחון הייתה כחמש שנים. ב-20 שנים האחרונות קיימים טיפולים חדשים בזכותם החולים מבריאים לחלוטין מהסרטן.
הזווית של הקורונה
ההיכרות שלנו עם מנגנוני המחלה הולכת ומעמיקה. עם זאת, במקרים רבים בתחילת הדרך איננו יכולים לזהות מי מבין החולים יזדקק לטיפול בעתיד ומי יהיה במעקב בלבד כל חייו. מאידך, אנחנו כן יכולים להעריך איזה טיפול יהיה אפקטיבי עבור החולה ומאלו טיפולים כדאי להימנע. הידע הרחב מבוסס על עבודות מחקר רבות שנעשו בשנים האחרונות בעיקר בארצות הברית, ובאירופה , שם יש קבוצות מחקר גדולות המבוססות על כמויות חולים גדולות יותר. גם בישראל נעשו לא מעט מחקרים, ומטופלים רבים מהארץ השתתפו בניסויים על תרופות חדשות וטיפולים חדשניים ב-CLL.
לאחרונה יצאו מישראל מחקרים חלוציים בנוגע ליעילות החיסון נגד נגיף הקורונה בקרב חולי CLL .הנתונים שנאספו ונותחו בארץ שופכים אור על מידת הדיכוי החיסוני שמלווה את המחלה עצמה ואת הטיפולים בה. כעת ההמלצה של האיגודים המקצועיים היא להשלים את החיסונים לקורונה לפני תחילת הטיפול ב CLL, ולעתים אף לדחות אותו אם הדבר מתאפשר, שכן היכולת לפתח נוגדנים בעקבות החיסון לאחר קבלת טיפול ל CLL היא נמוכה מאוד במקרים בהם החולה כבר מקבל טיפול פעיל ל CLL , חשוב מאוד שכל בני המשפחה ומי שנמצא בקרבה לחולה יתחסן כדי להגן עליו מפני הנגיף.
חשוב גם לזכור שבמידה וחלילה אדם עם CLL (ובוודאי מי שמקבל טיפול ל CLL) נדבק בקורונה, עליו לפנות לקבלת טיפול ייעודי לקורונה כיון שבמטופלים כאלו קיים סיכון גבוה שקורונה, אפילו אם התתחילה כמחלה קלה, תדרדר למחלה קשה
*הכותב הינו מנהל יחידת המטולוגיה במרכז רפואי העמק/