הכרת זכויות העובד היא אבן יסוד חשובה ביחסי עבודה תקינים. למרות שחוקי העבודה בישראל מעניקים הגנה רחבה לעובדים, רבים אינם מודעים למלוא זכויותיהם. במאמר זה נסקור חלק מהזכויות הבסיסיות והחשובות ביותר שכל עובד בישראל חייב להכיר.
שכר מינימום ותנאי העסקה בסיסיים
שכר המינימום בישראל מתעדכן מעת לעת ומהווה את הבסיס החוקי המינימלי לתשלום עבור עבודה. נכון לינואר 2025, שכר המינימום עומד על 5,880.02 ₪ למשרה מלאה. המעסיק מחויב לשלם את השכר לעובד עד היום התשיעי של החודש העוקב. תלוש שכר חייב לכלול פירוט מלא של כל רכיבי השכר, לרבות שכר בסיס, שעות עבודה, החזרי נסיעות, דמי הבראה וכל תוספת אחרת.
תשלום עבור שעות נוספות
החוק בישראל מגדיר בצורה ברורה את המסגרת החוקית של שעות העבודה. בשבוע עבודה של 5 ימים (במגזר הפרטי), עובד זכאי בגין 4 ימים בשבוע לגמול שעות נוספות על כל שעה שמעבר ל- 8.6 שעות נטו (לא כולל הפסקות), ובגין יום אחד בשבוע לגמול שעות נוספות על כל שעה שמעבר ל-7.6 שעות. כמו כן, עובד זכאי לגמול שעות נוספות אם עבד במהלך שבוע העבודה יותר מ 42 שעות. כלומר, תחילה מחשבים את מספר השעות הנוספות היומי, ולאחר מכן את מספר השעות השבועי.
מן הראוי לציין שעובדים המועסקים בשעות נוספות, זכאים לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות בנוסף לשכר גלובלי. מקרה נפוץ המהווה פגיעה משמעותית בתנאי עבודה הוא העסקת עובדים בשעות נוספות, שמקבלים אך ורק שכר גלובלי בלבד (שכר יסוד) ללא שכר נוסף בגין שעות נוספות.
חופשות וימי מחלה
מערכת החופשות בישראל מבוססת על מספר מרכיבים. ראשית, כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום, כאשר מספר הימים תלוי, בין היתר, בוותק העבודה ובהיקף המשרה. למרות זאת, עובדים רבים אינם מנצלים את ימי החופשה המגיעים להם כאשר ימי החופשה שצברו בשווי של אלפי שקלים בשנה נמחקים. ואולם, מעסיק שלא מאפשר לעובדיו לנצל את ימי החופשה, ובד בבד לא מאפשר צבירת ימי חופשה, עובר על הוראות חוק חופשה שנתית ופסיקת בית הדין לעבודה.
לגבי ימי מחלה, ככלל, כל עובד צובר יום וחצי מחלה בחודש עד למקסימום של 90 ימים. התשלום עבור ימי המחלה מדורג: היום הראשון ללא תשלום, היום השני והשלישי בתשלום של 50%, ומהיום הרביעי תשלום מלא.
פנסיה וקרן השתלמות
כל עובד בישראל זכאי להפרשות פנסיוניות (למעט מקרים חריגים בחוק). עובד שהיתה לו קרן פנסיה פעילה זכאי להפרשות פנסיוניות מהיום הראשון לעבודתו. עובד שלא היתה לו קרן פנסיה פעילה, זכאי להפרשות החל מהחודש השביעי לעבודתו. ככלל, מעסיק מחויב לבצע הפרשות פנסיוניות עד לגובה השכר הממוצע במשק. בנוסף, קיימים צווי הרחבה המחייבים את המעסיק בהפרשות גם לקרן השתלמות, ובין היתר, בענף השמירה והאבטחה, הניקיון, ההובלה ועוד.
פיצויים
עובד שפוטר מעבודתו זכאי לפיצויי פיטורים (למעט מקרים חריגים). מלבד זאת, גם עובד שהתפטר בדין מפוטר, או שהגיע לגיל פרישה, זכאי לפיצויי פיטורים. חישוב הפיצויים נעשה לפי היקף משרתו של העובד, וותק, גובה השכר המזכה בתשלום פיצויים (למשל, עמלות הן רכיב שכר שנלקח בחשבון לצורך חישוב הפיצויים).
ככלל, במקרה של פיטורין לאחר שנת עבודה, העובד זכאי לפיצויי פיטורין בגובה של חודש שכר לכל שנת עבודה ובקיזוז השכר שהופרש לרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה. מעסיקים שהפרישו מראש לקרן הפנסיה 8.3% מהשכר, אינם צריכים לבצע השלמת פיצויי פיטורין.
סיכום
הכרת זכויות העובד ומימושן היא המפתח ליחסי עבודה הוגנים ובריאים. חשוב לשמור על תיעוד מסודר של כל המסמכים הקשורים להעסקה, כולל חוזה העבודה, תלושי השכר, ותכתובות עם המעסיק. במקרה של הפרת זכויות, אל תהססו לפנות לגורמים המקצועיים המתאימים.
עו"ד אוראל הרשקוביץ עוסק בדיני עבודה, פיצויי פיטורים, זכויות נשים, הרעת תנאים בעבודה, אי תשלום זכויות סוציאליות וייצוג עובדים בסכסוכי עבודה, מתן ייעוץ משפטי לחברות, שותפויות ועסקים.הכתבה באדיבות האתר .din.co.il
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד אוראל הרשקוביץ - 053-7315091