בתום מאבק משפטי ממושך שנמשך כארבע שנים, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מנהלית שלישית להכרה בזכויות דייר ממשיך בדיור הציבורי. ההחלטה התקדימית, שניתנה בניגוד לעמדתן הנחרצת של חברת עמידר ומשרד הבינוי והשיכון, מדגישה את חשיבות הבחינה המעמיקה של מכלול הראיות בתיקי דיור ציבורי ועשויה להשפיע על מקרים דומים בעתיד.
רקע המקרה
העתירה, שהוגשה על ידי עו"ד יהודית שם טוב, נסובה סביב זכויותיו של דייר שהתגורר עם אמו בדירת עמידר בשכונת גילה בירושלים. האם, שהייתה דיירת ותיקה משנת 1981, נפטרה ביוני 2020, ובנה ביקש להיות מוכר כדייר ממשיך בדירה. לטענתו, התגורר בדירה ברציפות מאז 2005, לאחר גירושיו.
במהלך ארבע שנות ההליכים המשפטיים, התגלתה תמונה מטרידה של התנהלות הרשויות. שתי עתירות קודמות נמחקו בעקבות הבטחות הרשויות לבחון מחדש את המקרה, אך בפועל המשיכו בסירובן העיקש להכיר בזכויות המבקש. התנהלות זו הגיעה לשיאה כאשר עמידר הגישה תביעת פינוי נגד הדייר ימים ספורים בלבד לאחר שהבטיחה לבית המשפט לבחון מחדש את המקרה.
לפנייה ישירה אל משרד עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב, לחץ/י כאן
מערכת הראיות המקיפה
הדייר הציג מערכת ראיות מקיפה ומשכנעת לתמיכה בטענותיו. בין היתר כללו הראיות תצהירים של שבעה שכנים שאישרו את מגוריו בדירה, תיעוד ממערכת איתוראן המוכיח את חניית רכבו ברחוב מדי ערב, רישום במרשם האוכלוסין משנת 2005, והסכם גירושין המתעד את מועד עזיבת דירתו הקודמת.
עמדת הרשויות ומגבלות ביקורי המעגל
עמידר ומשרד השיכון התבססו בעיקר על דו"חות ביקורי מעגל, שנערכו בשעות הבוקר כשהדייר היה בעבודתו. בית המשפט מתח ביקורת על הסתמכות יתר זו, בציינו כי ביקורי מעגל אינם יכולים להוות את הבסיס הבלעדי להחלטות בנושאי דיור ציבורי.
ביקורת על הליכי הבדיקה
בית המשפט מתח ביקורת חריפה על הליכי הבדיקה של עמידר. במיוחד הודגשה הבעייתיות בעריכת ביקורי מעגל בשעות העבודה המקובלות, ללא התחשבות בשעות העבודה של הדיירים, דבר היוצר הטיה מובנית בתוצאות. בנוסף, העובדה שהביקורים נערכים פעם בשנה בלבד מעלה ספקות לגבי יכולתם לשקף נאמנה את המציאות היומיומית בדירות.
ההחלטה צפויה להשפיע משמעותית על אופן הטיפול בבקשות דומות בעתיד. היא מחייבת את רשויות הדיור הציבורי לאמץ גישה מאוזנת ומקיפה יותר בבחינת בקשות להכרה כדייר ממשיך, תוך התחשבות במגוון רחב של ראיות ונסיבות אישיות.
הצורך בשינוי מערכתי
פסק הדין מדגיש את הצורך בשינוי מערכתי באופן שבו מתנהל הדיור הציבורי בישראל. הדגש המופרז על פרוצדורות פורמליות, במקום על בחינה מהותית של זכויות הדיור, מוביל לעיתים קרובות לפגיעה באוכלוסיות החלשות ביותר.
אחריות חברתית ומשפטית
ההחלטה מדגישה את אחריותן של חברות הדיור הציבורי כגופים בעלי תפקיד חברתי מובהק. היא מבהירה כי עליהן לפעול לא רק כמנהלות נכסים, אלא גם כגופים האמונים על הגשמת זכויות חברתיות בסיסיות.
לסיכום, פסק הדין מהווה אבן דרך משמעותית בהגנה על זכויות דיירי הדיור הציבורי. הוא מציב סטנדרט חדש לבחינת בקשות דיור, ומחייב את הרשויות לשקול מחדש את האופן שבו הן מקבלות החלטות. ההחלטה מדגישה את תפקידו החיוני של בית המשפט בהגנה על זכויות דיור בסיסיות של אוכלוסיות מוחלשות ומהווה תקדים חשוב למקרים עתידיים.
עורכת דין ומגשרת יהודית שם טוב עוסקת בתביעות נזיקיות במסגרת התא המשפחתי, דיני משפחה, גירושין, מזונות, משמורת קטינים, גישור בגירושין, הסכמי ממון, חלוקת רכוש ואיזון משאבים, צוואות, ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות, הונאת אבהות, ניכור הורי ועוד, תוך חשיבה מחוץ לקופסא וגיבוש אסטרטגיה שתטיב עם הצד אותו היא מייצגת. במשרד ניתן לקבל שירות גם בשפה הרוסית. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה למשרד עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב - 053-7101867