בסכסוכי גירושין בין ההורים, כאשר ברקע קיימים ילדים קטינים וההורים אינם מצליחים להגיע לעמק השווה, נדרשות החלטות שיפוטיות בכל הנוגע לחייהם של הילדים.

לאחרונה אנחנו ערים לכך שבסכסוכי גירושין כאלו, בתי הדין הרבניים ובתי המשפט מחליטים יותר מאשר בעבר על מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים. זאת, לצורך מתן עמדה בנושאים השונים שעל הפרק הנוגעים לילדים, לרבות קביעת זמני השהות בין ההורים, חינוך הילדים, הצורך בטיפולים לילדים, מעבר מקום מגורים וכדו'.

לפנייה ישירה לטוען רבני ומגשר אבשלום נגר – לחץ/י כאן

מינוי אפוטרופוס לדין נעשה בהחלטה שיפוטית, לעיתים ביוזמת בית הדין או בית המשפט ולעיתים לבקשת אחד ההורים או בהתאם להמלצות גורמי הרווחה.

במאמר זה נביא יתרונות שקיימים במינוי אפוטרופוס לדין, אל מול החסרונות שעלולים להיווצר במינוי זה, שההשלכות הישירות מכך עלולות אולי לפגוע ברצון הילדים או בטובתם של הקטינים.

האם האפוטרופוס לדין יכול להוות מענה נכון המשקף באמת את רצון וטובת הילדים?

נאמר בזהירות כי בתי הדין ובתי המשפט לא נתנו דעתם לעומק בכל הנוגע לסוגיה רגישה זו. על פניו נראה שהערכאות לדיני משפחה הלכו כמה צעדים קדימה עם הסמכויות הנרחבות שמוענקות לעיתים לאפוטרופוס לדין, וזאת מבלי לבחון בצורה מעמיקה האם לאפוטרופוס לדין יש את הכישורים המתאימים לנושא הרגיש והעדין (ולעיתים נפיץ) בכל הקשור לטיפול בילדים.

בהקשר לכך יצוין, כי בגיליון הרשמי של קווים מנחים לייצוג ילדים ונוער מטעם מערך ייצוג קטינים בסיוע המשפטי, משרד המשפטים (נובמבר 2021), נכתב במפורש את הדברים הבאים: 

יש לזכור כי האפוטרופוס לדין אינו נאמן להורים והם אינם לקוחותיו; הוא אינו איש טיפול, אינו מומחה, אינו מאבחן או כותב חוות דעת. אפוטרופוס לדין אינו מתאם הורי,  ואינו מהווה תחליף למרכז קשר או לדמות מפקחת אחרת על מפגשים בין הורה לילד או על  ביצוע הסדרי שהות בין קטין לבין הוריו, יש להותיר תפקידים אלה לגורמים האמונים על כך.

כותב השורות ניסה לא אחת לברר לעומק מדוע נותני ההחלטות השיפוטיות לא יושבים על המדוכה ובוחנים לעומק האם באמת ראוי ונכון למנות אפוטרופוס לדין כתחליף לגורמי הרווחה, שהתמחותם הוא בעל אופי טיפולי ולא משפטי, אך מבין השורות היה ניתן להבין שהעומס הרב המוטל הן על כתפי גורמי הרווחה והן על המוסדות המשפטיים יוצרים מציאות שמתקבעת בשטח והוא מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים, כתחליף לגורמי רווחה.

יתרונות בולטים במינוי אפוטרופוס לדין:

  • קיצור הליכים – האפוטרופוס לדין מביע את עמדתו בתיק בזמן מהיר יחסית. זאת לעומת תסקיר רווחה שמתקבל לאחר זמן רב יותר.
  • ניטרליות – האפוטרופוס לדין הוא גורם מקצועי חיצוני שלא קשור לאף אחד מההורים, הוא אינו מעורב בסכסוך הגירושין שבין ההורים ואינו צד להליך הגירושין, כך שבדרך כלל עמדתו היא ניטרלית ולא מושפעת ממניעים זרים.
  • הצגת עמדת הילדים – האפוטרופוס לדין מחויב לילדים ורק אליהם. הלקוחות של האפוטרופוס לדין הם הקטינים והוא מביע למעשה את דעתם ואת רצונותיהם בסוגיות שעל הפרק.
  • מפגשים אישיים עם הילדים – האפוטרופוס לדין נפגש עם הילדים באופן אישי ללא נוכחות צדדים נוספים, הילדים רשאים ליצור קשר ישיר עם האפוטרופוס לדין בכל שעה ולשתף אותו בכל מה שעל ליבם, ובכך נבנית מערכת יחסים מושתתת אמון בין הילדים לאפוטרופוס לדין.
  • ידע וכלים משפטיים – האפוטרופוס לדין הוא בדרך כלל עורך דין לדיני משפחה. האפוטרופוס לדין מכיר את ההליכים המשפטיים ואת הפרקטיקה הנהוגה בהליכים המשפטיים, ותפקידו לייצג את הילדים נאמנה ככל שנדרש. כמו"כ, האפוטרופוס לדין מקבל גישה לתיק הגירושין ולמסמכים המשפטיים המצויים בתיק, ובסמכותו לבקש מסמכים נוספים מגורמים נוספים כמו רווחה, חינוך וכדו'.

חסרונות שעלולים להיווצר במינוי אפוטרופוס לדין:

  • מומחיות משפטית ולא טיפולית – האפוטרופוס לדין מתמחה בזירה המשפטית ואינו בעל הכשרה בתחום הטיפולי (בשונה מגורמי הרווחה). בסכסוכים רבים הילדים זקוקים דווקא לגורמים טיפוליים שמולם יוכלו לחוש ביטחון ולפרוק את אשר על ליבם. אחרת, עלול להיווצר מצב שהילדים יתכנסו לתוך עצמם וייצברו בקרבם משקעים שליליים. במקרים קיצוניים, האפוטרופוס עלול לפעול לפי כללים משפטיים נוקשים ולא להתאים את עצמו לאופיים העדין של הילדים הרכים.
  • הרגשת ניכור ואי שיתוף פעולה – הקטינים עלולים לחוש ניכור מהאפוטרופוס לדין, בעיקר מפני שהמינוי נעשה בהחלטה שיפוטית ולא מתוך בחירה, ואולי גם לראות באפוטרופוס לדין כגורם עוין ולא מסייע. בעקבות כך לא יהיה אמון בין הילדים לאפוטרופוס לדין ועמדת הילדים לא תובא כפי שהיא באמת לפני בית הדין.
  • העמקת הקרע המשפחתי ופגיעה בקשר שבין ההורים לילדיהם – האפוטרופוס לדין בונה מערכת יחסים מושתתת אימון בינו לבין הילדים בלבד. מערכת יחסים זו עלולה ליצור מתיחות וחשדנות ייתר בין ההורים לילדיהם, ולעיתים הקשר העדין והרגיש עלול להיפגע לאורך זמן גם לאחר שיסתיים תפקידו של האפוטרופוס לדין.
  • פגיעה במעמד הטבעי של ההורים – שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הילדים. המינוי פוגע בסמכות ההורים. במקרים שונים ההורים מנועים מלקבל החלטות בנוגע לילדיהם, דבר שעלול להתנגש בטובת הילדים.
  • זהות האפוטרופוס לדין – האפוטרופוס לדין ממונה מטעם הסיוע המשפטי וההורים לא יכולים לבחור מי יהיה האפוטרופוס לדין, מהם כישוריו ומה רמת מקצועיותו. לפעמים אין "כימיה" בין ההורים לבין האפוטרופוס לדין ואזי ההורים אינם משקפים את דעתם בצורה כנה ופתוחה.  במקרים מסוימים ייתכן ודווקא ההורה שביקש מינוי אפוטרופוס לדין מתחרט על בקשתו מפני שהאפוטרופוס לדין מציג עמדה שונה בתכלית משלו.

לסיכום, במינוי אפוטרופוס לדין ישנם מעלות שעשויים לייעל ולהיטיב עם הילדים, בעיקר מפני שעמדתם נשמעת בבית הדין ללא השפעות חיצוניות. עם זאת – במינוי כזה ישנן לא מעט חסרונות שעלולות לייצר נזקים (לעיתים בלתי הפיכים) הן במישור המשפחתי הכללי והן בנפשם של הילדים הקטינים. מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע מומחה בטרם נקיטת פעולה במינוי אפוטרופוס לדין, ולשקול בכובד ראש את כל האפשרויות.

טוען רבני אבשלום נגר (צילום: דיקלה נגה)
טוען רבני אבשלום נגר|צילום: דיקלה נגה

טוען רבני ומגשר אבשלום נגר הוא חבר לשכת הטוענים הרבניים בישראל, יועץ ומייצג בבתי הדין הרבניים, בדיני משפחה ובדיני ממונות. מגשר מוסמך, מדריך ומנחה קבוצות גישור.

לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לטוען רבני ומגשר אבשלום נגר - 053-7105232