ועדת הערר שליד בית משפט השלום בירושלים קיבלה את ערעורה של חיילת שחלתה במחלה דו-קוטבית במהלך שירותה הצבאי, וקבעה כי קיים קשר סיבתי מלא בין תנאי השירות להתפרצות המחלה. בכך דחתה הוועדה את עמדת המומחה המוסכם שמונה מטעמה, אשר טען כי קיים קשר סיבתי חלקי בלבד.
המערערת, ילידת 1996, התגייסה לצה"ל באוקטובר 2014 ושובצה כלבורנטית במחנה חר"פ בצריפין. היא התגייסה בפרופיל 97, ללא כל אבחנה רפואית קודמת. במהלך שירותה חוותה אירועים פסיכוטיים, אושפזה, ולבסוף שוחררה משירות צבאי באוגוסט 2015 עקב ליקוי נפשי. בעקבות זאת, הגישה תביעה להכרה בה כנפגעת עקב שירותה הצבאי.
טרם גיוסה הייתה המערערת ספורטאית מצטיינת שייצגה את ישראל בתחרויות רבות וללא כל רקע נפשי.
לפנייה ישירה למשרד עו"ד גולן ושות' – לחץ/י כאן
המחלוקת המשפטית
המחלוקת העיקרית נסבה סביב שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי השירות הצבאי להתפרצות המחלה הדו-קוטבית. בעוד המערערת, באמצעות עו"ד אריאל גולן, טענה לקשר סיבתי מלא, קצין התגמולים טען כי מדובר במחלה קונסטיטוציונלית שהתפרצה ללא קשר לתנאי השירות.
הפרופ' זמישלני שמונה כמומחה מוסכם הגיש שלוש חוות דעת. בראשונה קבע יחס של 30% תרומה לתנאי השירות ו-70% לגורמים גנטיים. בשנייה שינה את היחס ל-50%-50%, ובשלישית הציע אפשרות של 0% תרומה לתנאי השירות. שינויים אלה, ללא הסבר מניח את הדעת, עוררו תהיות רבות בקרב חברי הוועדה.
ביקורת הוועדה על חוות דעת המומחה
הוועדה מתחה ביקורת חריפה על חוות דעתו של פרופ' זמישלני , וציינה מספר פגמים מהותיים בעמדתו:
חוסר עקביות ואמינות
הוועדה הצביעה על סתירות רבות בעדותו של המומחה, שינויי עמדה לא מוסברים, והתבססות על הנחות לא מבוססות לגבי מצבה של המערערת טרם גיוסה. למשל, המומחה הניח קיומם של קשיים חברתיים מוקדמים אצל המערערת, ללא כל תיעוד רפואי התומך בכך.
התעלמות מהלכת אביאן
המומחה הביע התנגדות להלכת "אביאן" שנפסקה על ידי בית המשפט העליון , וניסה לקבוע מסקנות המנוגדות לה, תוך חריגה מסמכותו. הלכת אביאן קובעת, בין היתר, כי מחלה קונסטיטוציונלית שהתפרצה תוך כדי השירות, ונמצא קשר סיבתי-עובדתי בין השירות להתפרצותה, יש לייחס את המחלה במלואה לשירות.
שיקולים זרים ולחץ בלתי ראוי
הוועדה התרשמה כי המומחה הפעיל לחץ בלתי ראוי על חברי הוועדה ועל ב"כ המערערת, והושפע משיקולים זרים שאינם רלוונטיים להכרעה. למשל, המומחה איים לשנות את חוות דעתו לרעת המערערת אם לא יסכימו עם קביעותיו.
הסתמכות על מידע לא מבוסס
הוועדה מצאה כי המומחה הסתמך על מידע לא מבוסס, כגון הנחה בדבר רקע גנטי למחלה, מבלי שנערכה בדיקה מעמיקה של ההיסטוריה המשפחתית של המערערת.
הכרעת הוועדה
לאור הפגמים הרבים שנמצאו בחוות דעת המומחה, החליטה הוועדה לדחות את מסקנותיו ולקבוע כי קיים קשר סיבתי מלא בין תנאי השירות להתפרצות המחלה, בהתאם להלכת אביאן.
ביקורת על התנהלות קצין התגמולים
הוועדה מתחה ביקורת חריפה על התנהלות קצין התגמולים, וציינה כי נראה שהוא ניסה להנחות את המומחית מטעמו למסקנות מועדפות. הוועדה הדגישה את חשיבות האובייקטיביות והעצמאות של המומחים הרפואיים המייעצים לקצין התגמולים.
בפסק הדין נכתב: "אנו רואים חובה לעצמנו להתריע כנגד היווצרותה של תרבות מסוג זה, המנרמלת את היווצרותם של יחסי גומלין לא רצויים, בין משרד הביטחון ובין המומחים המייעצים לקצין התגמולים."
השלכות פסק הדין
פסק הדין מהווה תקדים חשוב בכל הנוגע להתייחסות לחוות דעת מומחים מוסכמים בוועדות ערר. הוא מדגיש את חשיבות האובייקטיביות והמקצועיות של המומחים, ואת הצורך בבחינה ביקורתית של חוות דעתם.
בנוסף, פסק הדין מחזק את מעמדה של הלכת אביאן, ומדגיש את חשיבותה בהכרעה בתיקים מסוג זה. הוא מבהיר כי גם במקרים של מחלות עם רקע גנטי, יש לבחון בקפידה את השפעת תנאי השירות על התפרצותן.
משמעויות לעתיד
פסק הדין עשוי להשפיע על אופן הטיפול בתביעות דומות בעתיד. הוא מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה ואובייקטיבית של כל מקרה, ואת החשיבות של התייחסות רצינית לטענות המערערים.
יתכן כי בעקבות פסק הדין, יידרש משרד הביטחון לבחון מחדש את נהליו בכל הנוגע למינוי מומחים ולאופן קבלת חוות הדעת הרפואיות. ייתכן גם שיידרשו שינויים בהכשרת המומחים ובהנחיות הניתנות להם.
סיכום
פסק הדין מהווה ניצחון משמעותי למערערת ולעו"ד אריאל גולן שייצג אותה. הוא משקף את מחויבותה של מערכת המשפט להגן על זכויותיהם של חיילים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי, ומדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה וביקורתית של ראיות רפואיות בתיקים מסוג זה.
פסק הדין גם מעלה שאלות חשובות לגבי אופן ההתנהלות של קצין התגמולים והמומחים הרפואיים מטעמו, ומדגיש את הצורך בשינויים מערכתיים כדי להבטיח הליך הוגן וצודק לכל הפונים.
בסופו של דבר, פסק הדין מזכיר לכל העוסקים בתחום את החובה המוסרית והחוקית לטפל בתביעותיהם של חיילים שנפגעו בשירותם באופן רגיש, מקצועי והוגן, תוך שמירה על האינטרס הציבורי מחד, וזכויותיהם של החיילים מאידך.
עו"ד אריאל גולן ממשרד עו"ד גולן ושות' הוא בעל ניסיון רב בתביעות כנגד משרד הביטחון ונכי צה"ל. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה למשרד עו"ד גולן ושות' – 053-6256980