מאמר זה הינו תמצית של מאמר אקדמי מפורט שכתבתי בנושא "הרישום המשטרתי" במאמר המקורי יש את כל הנתונים המדויקים, הפניות לסעיפי חוק ספציפיים, פסיקות של בתי משפט ותרשימים וויזואליים.
תיק פלילי הוא מונח המתאר שני מרשמים: המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי. שני המרשמים מתנהלים במשטרת ישראל על פי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים תשע"ט-2019. המרשם הפלילי כולל בעיקר רישומים של עבירות שבית המשפט קבע שנעברו (גם ללא הרשעה), המרשם המשטרתי כולל בעיקר תיקים שנסגרו ללא הכרעה שיפוטית, כמו תיקים שנסגרו בעילת "העדר ראיות" או "נל"ן".
עילות סגירת תיק
אחרי שתיק משטרה נפתח יש יותר מ-10 עילות סגירה שונות, העילות המרכזיות הן:
- היעדר אשמה.
- היעדר ראיות מספיקות להעמדה לדין.
- נל"ן-נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין (בעבר נקרא "חוסר עניין לציבור").
לפניה למשרד עורך דין ומגשר רוני מרטן, לחץ/י כאן
חשיבות עילת הסגירה
לפי סעיף 27(א)(2)(ב) לחוק המידע הפלילי רק תיקים שנסגרו בעילת "העדר אשמה" נמחקים מהמרשם המשטרתי. תיקים שנסגרו בעילת "חוסר ראיות" או "נל"ן" וכד' נשארים במרשם ולרובם אין התיישנות. מכאן החשיבות הגדולה לעילת סגירת התיק.
סגירת תיק בעילת "חוסר ראיות"
יש ביקורת רבה על סגירת תיקים בעילת חוסר ראיות. תפקידה של המשטרה הוא לחקור לאסוף ראיות ולהגיע לאמת, "אשם" או "זכאי", אם היא לא מצאה מספיק ראיות כדי להכריע לכאן או לכאן מצופה ממנה להמשיך לחקור ולא לסגור את התיק. סגירת תיק בעילת חוסר ראיות למעשה לא מועילה בכלום, שכן, לפני שנפתחה החקירה, היה חשד אבל לא ידעו "אשם" או "זכאי", אז עכשיו אחרי שקיימו חקירה חזרנו בדיוק לאותו נקודה. המשטרה בזבזה זמן עבודה הן של החוקרים והן של האזרחים שהעידו/הגישו תלונה/נחקרו כחשודים והתוצאה בסוף היא כלום ושום דבר, המשאבים בוזבזו לשווא.
בשנים האחרונות אנחנו רואים לצערנו מגמה גוברת והולכת של סגירת תיקים בעילת "העדר ראיות". למרות שישנם יותר 10 עילות לסגירת תיק, עילת "העדר ראיות" חולשת לבדה על רוב גדול מהתיקים. המגמה לסגור תיקים בעילת העדר ראיות הולכת וגדלה עם השנים בייחוד בקרב חוקרי משטרה, תוך 6 שנים בלבד קפץ שיעור סגירת התיקים בעילת "חוסר ראיות" מ-41% ל-58%.
בעיניי האבסורד הגדול ביותר הוא מקרים שהמשטרה לא טורחת אפילו להזמין את החשוד לחקירה. מבקר המדינה חשף בשנת 2022 כי הכתם של תיק פלילי שנסגר בעילת "חוסר ראיות" דבק לא רק במי שנחקר כחשוד במשטרה אלא אפילו כנגד אנשים שלא נחקרו כלל.
התוצאה היא שאזרחים רבים סוחבים על גבם תיקים משטרתיים ללא כל סיבה. על פי הנתונים הרשמיים בשנת 2021, ל-826,893 אזרחים ישראלים המהווים 13% מאוכלוסיית הבוגרים בישראל היה רישום משטרתי. הנתון הזה גדל באופן מדאיג משנה לשנה, כאשר המשטרה פותחת *בכל שנה* כ90,000 רישומים חדשים!
רוצים לראות את ההתפלגות התיקים המשטרתיים לפי גיל ומגדר? מוזמנים לעיין במאמר המלא.
מי יכול לעיין במרשם המשטרתי?
למרות שהמידע הפלילי חסוי לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, ישנם חריגים המקבלים גישה למידע זה. ניתן לחלק את מקבלי המידע לשלוש קבוצות:
- **בעלי גישה ישירה למרשם**: שמונה גופי ביטחון ובהם המשטרה, השב"כ, והמשטרה הצבאית וכד'.
- **בעלי זכות לקבל נתונים מהמרשם**: מגוון גופים, כולל היועץ המשפטי לממשלה ובאי כוחו (כמעט כל העובדים בפרקליטות), מפקחי עבודה, עובדים סוציאלים מסוימים, וועדות מינויים מסוימות, מנהל רשות החברות הממשלתיות ועוד.
- **מקבלי מידע באופן עקיף**: גופים הזקוקים להמלצות מהמשטרה כמו מאבטחים בקניונים וכד'. לצערנו יש יותר ויותר גופים לא חוקיים הדורשים מידע ממועמדים לעבודה או שוכרי דירה באופן לא חוקי.
על מה רישום פלילי יכול להשפיע?
השלכות תעסוקתיות
הרישום המשטרתי משפיע בעיקר על ההיבט התעסוקתי. גופים רבים דורשים לעיין ברישום המשטרתי של מועמדים לעבודה, במיוחד בתפקידים רגישים כמו חברות ביטחוניות, מוסדות חינוך, או תפקידים ציבוריים. רישום פלילי יכול למנוע קבלה לעבודה או להוות עילה לפיטורין.
השלכות על אנשי ציבור
רישום פלילי עלול להוות כתם על שמו של מועמד לתפקיד ציבורי ולסכל את מינויו. ככל שהתפקיד יוקרתי וחשוב יותר, כך גדל הסיכוי שמידע פלילי ישמש להכפשת המועמד ולסיכול מינויו.
השלכות על חיי המשפחה והקהילה
רישום פלילי יכול להשפיע על מעמדו של אדם במשפחה ובקהילה. אמנם לגופים הרשמיים אסור לעשות שימוש במידע הפלילי בשביל ריכולים בגן שעשועים, אבל במדינה קטנה כמו שלנו, לצערנו מידע כל הזמן זולג. שמו הטוב של אדם יכול להיפגע במהירות, והנזקים החברתיים לו ולמשפחתו עלולים להיות משמעותיים וקשים לעצירה.
השלכות על הליכים משפטיים
רישום פלילי יכול להוות בסיס לחשדות נוספים בהליכים משפטיים עתידיים. לדוגמה, במקרים של סכסוכים משפחתיים מידע פלילי יכול להחמיר את הסכסוך ולהשפיע על החלטות כמו קביעת משמורת על ילדים.
המלצות של המשטרה
גם כשאין לגוף סמכות לעיין במרשם הפלילי, יש גופים המקבלים המלצות מהמשטרה. לדוגמה, רישיון לנשיאת נשק או עבודה כמאבטח מצריכים המלצה משטרתית, שלעתים מתבססת על קיום רישום פלילי בלבד.
רוצים לבדוק אם יש לכם תיק פלילי? השאירו פרטים בקישור.
יש לי תיק פלילי?
ישנן שתי דרכים לבדוק מידע פלילי: הדרך הנוחה והדרך הזולה. הדרך הנוחה היא באמצעות עורך דין ואז מקבלים את התדפיס עצמו. הדרך הזולה היא בהגעה פיזית לתחנת המשטרה אבל שימו לב, באופן זה לא ניתן לקבל את התדפיס עצמו אלא רק להסתכל עליו ולא לצלם אותו. ניתן להגיע רק בשעות העבודה המקובלות ויש לפעמים לא מעט תור.
לסיכום, המרשם המשטרתי והרישום הפלילי הם כלים שבשנים האחרונות יצאו מפרופורציה. אזרחים רבים נושאים על גבם רישום משטרתי ללא כל הצדקה ויש לכך מחירים רבים הן במישור התעסוקתי והן במישורים חברתיים ומשפחתיים. מי שרוצה לבדוק אם יש לו רישום פלילי או אם רוצה לנקות את הרישום, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום.
עורך דין ומגשר רוני מרטן עוסק בייצוג של נפגעי עבירה, חשודים ונאשמים בהליכים פליליים. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורך דין ומגשר רוני מרטן - 053-6244871