ישראל היא מדינת עלייה. מטרת הפרויקט הציוני היא קיבוץ הגלויות, לאפשר ליהודי העולם לחיות במדינה שהוקמה עבורם ועבור ביטחונם. מאידך, לישראל, כמו לכל מדינה, הזכות לסרב להגירה של אדם אשר עשוי לסכן את שלום הציבור, בין השאר עקב עבר פלילי.
למשרד הפנים אשר אחראי על הגירה לישראל יש נטייה לדחות באופן אוטומטי בקשות עלייה עם רישום פלילי . רוב המבקשים יוותרו על אזרחות במדינה שאינה פותחת בפניהם את שעריה. העקשנים נדרשים לצור קשר עם עורכי דין מומחי הגירה על מנת לפתוח בהליך ארוך אשר אמור להוכיח כי לא יסכנו את שלום הציבור בישראל.
אך מה קורה כאשר משרד הפנים מבין שלא יוכל להוכיח כי המבקש מהווה סכנה, ופשוט "מושכים" את הסיפור? פקידי ההגירה נוקטים גישה בה הם לא עונים לבקשות, מבקשים שוב ושוב את אותו המידע שכבר התקבל, דורשים מסמכים שאין אפשרות להשיגם, מבקשים לקיים עוד ראיון ולהציג מסמכים נוספים וכדומה. אפילו הליכים רגילים מול משרד הפנים הם ממושכים בדרך כלל, אולם כשהפקידים מעוניינים להתיש את הפונה ולבזבז את זמנו, הטיפול בפנייה יכול לקחת שנים רבות, אלא אם יתערב עו"ד מומחה הגירה.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי לחץ/י כאן
בתיק זה, אשר טיפלה בו עורכת הדין עלוה קולן ממשרדנו, מול בית המשפט המחוזי ירושלים, הצלחנו להשיג פסק דין עם דרישה להחלטה בתוך 60 יום בבקשת העלייה, והשופט אף פסק הוצאות בסכום של 15,000 ש"ח בשל גרירת הרגליים המכוונת של משרד הפנים.
עם זאת, גם פסק דין זה לא עזר, ומשרד הפנים לא נתן החלטתו בתוך 60 הימים שקצב לו בית המשפט. וחמור מכך, גם לאחר שני הליכי ביזיון בית משפט – משרד הפנים מוסיף ומתעמר בלקוחות, ומתעלם מפסיקה של בית המשפט.
הרקע – עבירת סמים בשנת 2000
עוד במאה ה-20 הרחוקה, נתפס קורדל וולפסון (שם בדוי) אמריקאי צעיר כשברשותו 15 גרם של קוקאין. הוא הורשע ונגזרו עליו 15 שנים, מתוכם 7.5 שנים בכלא ו-7.5 שנים מאסר על תנאי. קורדל החל לרצות את המאסר בשנת 2005 ולאחר ערעור, יצא מהכלא בעסקת טיעון בשנת 2010.
שהות ממושכת בבתי כלא בארה"ב לרוב אינה תורמת לשילוב מחדש בחברה, אך קורדל התמיד ברצונו להפוך לאזרח למופת. במהלך מאסרו עבר הליך גיור משמעותי ליהדות, וגם התעמק בנושאים משפטיים, על מנת ולעזור בערעור על גזר הדין, ולאחר שחרורו הפך להיות בעל מקצוע מבוקש, ועמוד תווך בקהילה היהודית במקום מגוריו בארצות הברית..יחד עם אשתו, אסתר וולפסון, בני הזוג התגיירו רשמית, ולאחר מספר שנים, בשנת 2017 הגישו בקשה לעלייה.
איך עושים עלייה עם עבר פלילי?
לפי חוק השבות, כל יהודי זכאי לעלות לארץ "אלא אם" (בין השאר) הוא עלול "לסכן את שלום הציבור". עצם קיומו של עבר פלילי אינו אמור להוות סיבה לסירוב, אלא רק במידה בה העולה מהווה סכנה לשלום הציבור - הסבירות שיעסוק בפעילות פלילית לאחר העלייה.
איך מוכיחים שאדם שהורשע בפלילים בעבר מסוכן או אינו מסוכן "לציבור"?
מדובר על מכלול שיקולים, לדוגמה, נוהל שינוי מעמד מתייר לעולה מזכיר את נושא עבירות קודמות, חומרת העבירה, פרק זמן המאסר שנגזר, גיל המבקש בעת ביצוע העבירה והתנהלותו מאז. כלומר, האם מדובר בעבריין תמידי אשר ימשיך לעסוק ב"מקצועו" גם בארץ.
איך מוכיחים חוסר מסוכנות באופן מעשי?
הניסיון שלנו בשטח מלמד כי משרד הפנים לרוב דוחה בקשות עליה של בעלי עבר פלילי באופן אוטומטי. כך היה גם במקרה של קורדל ואסתר, אשר בקשתם נדחתה יחדיו. הסיבה הרשמית לדחייה הגיעה רק לאחר כשנתיים בכך שרשות האוכלוסין וההגירה אינה מעוניינת להפריד את התא המשפחתי על ידי אישור עליה לבן זוג אחד בלבד, למרות שלאסתר אין כמובן עבר פלילי. מאידך, מובן שהיה קל לאסתר להילחם בסירוב העלייה של קורדל במידה והייתה אזרחית ישראל וחיה בארץ.
בני הזוג לא התייאשו ופנו למשרדנו לקבלת עזרה. יצאנו להוכיח שקורדל אמנם בעל עבר פלילי, אך מדובר במעידה חד פעמית, אשר התרחשה לפני למעלה מ-10 שנים. לאחר שהשתחרר הקדיש את חייו למשפחתו וניכר שמדובר באדם ששינה את חייו לטובה ומזמן מנהל אורח חיים נורמטיבי. בשנת 2018 הגשנו לרשות האוכלוסין בקשה הכוללת את המסמכים הבאים:
- תעודת עבר פלילי המאשרת שקורדל לא נעצר או נאסר מאז שחרורו.
- חוות דעת פסיכיאטרית לגבי שיקומו של קורדל, שילובו בחברה וחוסר נטיות פליליות.
- חוות דעת סנגור ציבורי מהמדינה בה הורשע קורדל, הן לגבי עונש המאסר אשר הוטל עליו, מהות העבירה ומהות הערער בעקבותיו הסכימה המדינה לשחררו, וכן לגבי כך שקורדל מעולם לא נאסר ולא ישב בכלא על אף עבירה אחרת, לא לפני ולא אחרי מאסרו.
- חוות דעת מומחה דין זר לאישור כך שחוות דעת הסנגור נכתבה כיאות לפי חוקי מדינה זו בארה"ב.
מה התגובה של משרד הפנים?
בנקודה זו אמור היה תיאורית להסתיים הסיפור. או האישור זכאות העלייה של בני הזוג וקבלת אזרחות, או לחילופין בדחיית הבקשה וערר מצד משרדנו.
משרד הפנים מצא דרך שלישית. הבקשה נתקלה בשיהוי בלתי פוסק, דרישת מסמכים נוספים, ואז דרישה לקבל מחדש מידע שהתקבל זה מכבר. כל "מענה" כזה לוקח מספר חודשים, ובינתיים משרד הפנים כנראה מקווה כי בני הזוג יתייאשו, יותשו, ויוותרו כך או אחרת על זכאותם לעלייה.
השתלשלות העניינים מול בית המשפט
לאחר הסירוב הראשון בשנת 2018 הוגש ערר פנימי (לבירור במטה רשות האוכלוסין בירושלים). בשנת 2020 הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה בגין אי מתן החלטה בנוגע לערר הפנימי. בשנת 2021 הגשנו עתירה נוספת, ובית המשפט דרש מרשות האוכלוסין לתת מענה תוך 45 יום. בנקודה זו "שמו לב" פקידי הרשות (שנית או שלישית או רביעית) שלקורדל עבר פלילי, ונדרשנו להגיש מחדש את כל המסמכים אשר הוגשו זה מכבר.
הגשת מסמכים אלו מחדש לא הואילה, ונדרשנו לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים עם עתירה נוספת בגין אי-מתן מענה, כולל דרישה להחליט סופית על קבלה או דחייה של בקשת העלייה. התבקשנו שלא לאפשר להגיב לערר ברגע האחרון בבקשה לעוד מסמכים, כפי שנעשה בפעמים הקודמות.
מאחר ומדובר בעתירה השלישית באותו נושא, מצא בית המשפט ש"אין מנוס" לתת מענה מידי לבקשה תוך 60 יום, והחזר הוצאות בסך 15,000 ₪ לבני הזוג.
יש טעם לציין שפסק הדין החיובי והדרישה למענה מזורז לבקשה התקבלו בעיקר מאחר והטיפול בבקשה היה בידי מומחים ובית המשפט שוכנע שאכן בכל שלב הוגשו כל המסמכים המתבקשים באופן מלא, ועיכוב של רשות האוכלוסין במתן תשובה אינו מקצועי או סביר. הליכי ביזיון בית המשפט אשר הוגשו כנגד השיהוי הלא סביר של משרד הפנים עוד לא הואילו לזירוז מתן החלטה של משרד הפנים, אשר מנמק את העיכוב בפרוץ מלחמת חרבות ברזל. תיק זה לא הגיע אל סופו, אולם מלמד אודות אורך הרוח הנדרש בהתנהלות מול משרד הפנים והחשיבות להיעזר בעורכי דין מומחים לתחום הגירה לישראל.
דקר, פקס, לוי משרד עורכי דין בעל סניפים בירושלים ובתל אביב, מתמחה בהגירה, דרכונים זרים, מתן חוות דעת בדין הזר, כולל הדין האמריקאי, הסדרת מעמד בישראל, רילוקיישן ועוד. צוות המשרד מתרגש לסייע לכל זכאי שבות לעלות ארצה ובמיוחד בימים אלו טוב להיווכח כי יש מי שבוחר להעביר את מרכז חייו לארץ ולתרום למדינה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
**בהכנת הכתבה סייע סשה קישקו
לפניה ישירה למשרד עורכי דין דקר, פקס, לוי - 053-9377916