בשנת 2019, בשעת ערב מוקדמת, התרחשה תאונת דרכים קשה בטבריה. בחור צעיר שרכב על אופנוע נפגע מרכב פרטי שנסע בניגוד לכיוון התנועה וחסם את דרכו. בעקבות התאונה נהגת הרכב הועמדה לדין בבית משפט לתעבורה והורשעה בגרימת התאונה בשל נהיגה בקלות ראש וברשלנות.

לאחרונה קיבל בית משפט השלום בבאר שבע את התביעה שהגיש הצעיר כנגד הנהגת וחברת הביטוח שלה, לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו. מכיוון שהאופנוע לא היה מכוסה בפוליסת ביטוח חובה, התביעה התנהלה בהתאם לפקודת הנזיקין והיה צורך להוכיח את אשמתה של הנהגת.

במסגרת ההליך בחן השופט יורם ברוזה את נסיבות התאונה, וקבע כי הנהגת אשמה באופן בלעדי ומלא בגרימת התאונה.

אף על פי שלתובע יש עבר רפואי עשיר והוא מקבל קצבת נכות מלאה מהביטוח הלאומי בשל אי כושר עבודה, הוא הצליח להוכיח באמצעות עורך דינו שי מאור כי יש לו פוטנציאל השתכרות שנפגע בעקבות פציעתו, וכן נפסקה לו נכות תפקודית בשיעור גבוה.

לבסוף נקבע כי הוא זכאי לפיצויים בסכום כולל של 579,619 שקלים, לרבות שכר טרחה והוצאות משפט, ולאחר ניכוי סכום של 102,500 שקלים שקיבל מהביטוח הלאומי.

הפגיעה התפקודית בחייו של הצעיר בעקבות התאונה הייתה משמעותית אף יותר מהנכות הרפואית וגרמה לאובדן כושר עבודה

רוכב האופנוע, בתחילת שנות ה-30 לחייו, טען כי למרות עבר מורכב הכולל שימוש בסמים ומצב נפשי לא פשוט, הצליח לשקם את חייו ולפני התאונה היה אדם עובד ומפרנס, התאמן באופן קבוע ואף החל להקים משפחה. אך כתוצאה מהתאונה, הוא סובל מנכויות רפואיות משמעותיות ופגיעה קשה בתפקודו. לטענתו, הוא מתקשה ללכת ולתפקד באופן יום-יומי, ויש צפי להחמרה במצבו בעתיד.

התובע טען כי עקב הפגיעה, הוא לא הצליח לחזור לשוק העבודה. לפני התאונה עבד בשתי עבודות: בתחנת דלק ובמשלוחים. לטענתו, שכרו כלל תשרים שלא דווחו, ועל כן יש לקבוע את בסיס שכרו גבוה משמעותית מהסכום המדווח.

כאמור, הצעיר סבל מנכות נפשית עוד לפני תאונת הדרכים, אך לטענתו התאונה החמירה את מצבו באופן משמעותי, וכעת הוא סובל מנכות תפקודית של 50%. נוסף על כך, הוא דרש פיצוי עבור רכישת קנאביס רפואי, אשר אותו הוא מקבל בעקבות התאונה. לטענתו, ההמלצה לקנאביס ניתנה בהתחשב בעברו ובפגיעה שגרמה לו התאונה.

נהגת הרכב טענה שיש להטיל אשם תורם על רוכב האופנוע, ולהפחית את סכום הפיצויים

הנתבעות - הנהגת וחברת הביטוח שלה - הודו כי הן חייבות לפצות את רוכב האופנוע. עם זאת, לטענתן יש להפחית את סכום הפיצויים בשל אשם תורם של התובע, אשר לא נקט אמצעי זהירות סבירים, ולכן גם התנהגותו תרמה לתאונה.

הנתבעות הסתמכו על פסק דין מנחה של בית המשפט העליון, שקבע כי ניתן להפחית את סכום הפיצויים במקרים מסוימים שבהם גם הנפגע תרם לתאונה. לטענתן, שיעור האשם התורם של התובע במקרה זה הוא 25%.

השופט: הנהגת אחראית באופן מלא לתאונה

השופט קבע כי במקרה זה לא היה באפשרותו של הצעיר למנוע את התאונה. הוא ציין כי הנתבעת לא התייצבה להעיד, לא חקרה את התובע בנוגע ליכולתו למנוע את התאונה, ועדותו של התובע והתמונות שהציג הבהירו כי לא היה לו לאן לברוח.

השופט הדגיש כי מדובר בכביש חד סטרי עם שני נתיבים, וכי הנהגת למעשה "מחצה" את התובע בין רכבה לבין אי התנועה. לפיכך, נקבע כי אין לייחס לרוכב האופנוע אשם תורם, וכי הנהגת אחראית באופן מלא לתאונה ועליה לפצות את התובע בגין מלוא הנזקים שנגרמו לו.

השופט קבע כי כושר ההשתכרות של התובע נפגע ב-30% כתוצאה מתאונה. השופט התייחס לכך שהצעיר סובל מבעיות נפשיות, פגיעה ביד כתוצאה מתאונה ביתית ופגיעות כתוצאה מהתאונה הנוכחית, וציין כי הפגיעה בקרסול משמעותית מבחינה תפקודית, בעיקר עבור אדם כמו התובע שעיקר עבודותיו הן עבודות פיזיות. זאת מכיוון שכתוצאה מהפגיעות, התובע מתקשה בהליכה, בעמידה ובעבודות שדורשות ישיבה ממושכת או ניידות רבה.

לבסוף נקבע כי הצעיר זכאי לפיצויים בסכום כולל של 453,500 שקלים עבור כאב וסבל, הפסדי שכר, הפסדי כושר השתכרות, עזרה וסיעוד והחזרי הוצאות. זאת לאחר ניכוי סכום של 102,500 שקלים שהתקבלו מהביטוח הלאומי. כמו כן הנתבעות חויבו לשלם 106,119 שקלים עבור שכר טרחה, וכן הוצאות משפט בסך של 20 אלף שקלים.

ת"א 36223-03-21

עו
עו"ד שי מאור|צילום: לובה טרנבסקיה

הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עורכי דין שי מאור - 053-7429379