בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פסק פיצויים לטובת שלוש יורשות מכוח צו קיום צוואה והשית על היורשת הנתבעת חובת תשלום פיצויים בגין עוגמת נפש, הפרשי ריבית והצמדה וכן תשלום שכר טרחת עו"ד. החלטה זו התקבלה הואיל ואותה יורשת עיכבה את חלוקת החלק של העיזבון שהגיעה לשלוש היורשות בחשבון הבנק של המצווה המנוחה, ולא הגיעה לבנק לחתום על המסמכים לצורך שחרור הכספים שהגיעו לשלוש היורשות.
לפנייה ישירה לעורכת הדין מירב אשרם זנקו – לחץ/י כאן
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה עסק בתביעה של שלוש יורשות - דודה ושתי בנותיה, שירשו מכוח צו קיום צוואה את כספי הסבתא המנוחה בבנק. הנתבעת היא אחייניתה של אחת התובעות והיא הייתה שותפה יחד עם הסבתא המנוחה בחשבון הבנק. השותפות בחשבון הבנק של המצווה היה לצורך נוחות בלבד וכדי לסייע לסבתא המנוחה והנתבעת לא טענה לזכויות או לבעלות בכספים אשר בחשבון הבנק.
התנגדות קודמת למתן צו קיום צוואה
בין הצדדים לתביעה קדם הליך משפטי במסגרתו התנגדו שלוש היורשות למתן צו קיום צוואה וטענו כי יש ליתן צו ירושה עפ"י דין. ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את תביעתן וניתן פסק דין שמכוחו ניתן צו קיום צוואה ביום 11.1.2021.
מכוח צו קיום הצוואה זכו שלוש היורשות בכספי המנוחה בבנק. היורשות פנו לבנק במטרה לקבל את חלקן בעיזבון ולמשוך את הכספים אשר היו בחשבונות הבנק של המנוחה. הואיל והיורשת-הנתבעת הייתה רשומה כשותפה בחשבון המנוחה, פנה הבנק אל הנתבעת וביקש את הסכמתה לשחרור הכספים. הבנק השיב לשלוש היורשות כי נדרשת הסכמתה של הנתבעת לשחרור הכספים.
לאור זאת, פנתה ב"כ היורשות אל ב"כ היורשת – הנתבעת, ובקשה ממנו ייפוי כוח לצורך שחרור הכספים. בתשובה לפנייתה אמר ב"כ הנתבעת כי לצורך הסכמת היורשת לשיתוף פעולה לשחרור הכספים הוא מבקש כי היורשות יבהירו כי אין בכוונתן לערער על פסק הדין שנתן צו קיום לצוואה.
ב"כ היורשות סירבה, היורשות אכן ערערו על פסק הדין אולם ערעורן נדחה בסופו של יום. ב"כ היורשות פנתה שוב לאחר הגשת הערעור (אשר נדחה כאמור לעיל) וביקשה את שיתוף הפעולה של הנתבעת בשחרור הכספים ושוב לא היה שיתוף פעולה מצידה.
היורשות הגישו תביעה לפיצויים נזיקיים
אף במהלך הליכי הערעור ולאחר שב"כ הנתבעת-היורשת הצהיר בדיון שבערעור שאין לה שום טענה לגבי שיתוף בכספי חשבון הבנק של המנוחה ושהיא תחתום על כל מסמך שידרוש הבנק, פנתה שוב ב"כ היורשות אל ב"כ הנתבעת לתת להם ייפוי כוח לשחרור הכספים - ופניותיה לא נענו.
לאור היעדר שיתוף פעולה מצד היורשת נאלצו שלוש היורשות להגיש נגדה תביעה לפיצויים נזיקיים בשל נזקים אשר נגרמו להן לטענתן בשל העיכוב בשחרור כספי הבנק לטובתן.
היורשות טענו כי בשל העיכוב המכוון של הנתבעת בשחרור הכספים נגרמו להן הפסדים. הן היו אמורות לרכוש שתי דירות, אולם בשל אי שחרור הכספים שהגיעו להן הן לא יכלו לעשות כן ובינתיים מחירי הדירות עלו והן נאלצו להמשיך ולשלם שכ"ד, מה שגרם להן לנזקים כספיים. היורשות ביקשו פיצוי גם על עוגמת נפש, הפסד תשואה והוצאות שכ"ט עו"ד.
הנתבעת מצידה טענה כי לא היה עליה חובה לחתום על מסמכי הבנק ולפעול לשחרור הכספים הואיל ואין חובה חקוקה או פסק דין המחייב את הנתבעת "לפעול לשחרור הכספים" מהבנק לידי התובעות, והוראה כזו לא נכללה בפסק הדין שנתן צו לקיום הצוואה.
הנתבעת הטילה את החובה לשחרור הכספים על כתפי הבנק שלטענתה חובה היה עליו לקיים את הוראות הצוואה. כמו כן טענה הנתבעת כי מיד עם העלאת דרישת הבנק כלפי התובעות כי על הנתבעת לתת את הסכמתה לשחרור הכספים, היה על התובעות לנקוט הליך משפטי כנגד הבנק ומשלא עשו כן במועד, יש להן אשם תורם בנזק שנגרם לטענתן.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט לא קיבל את עמדתה של הנתבעת ופסק כי היה עליה החובה לשתף פעולה ולחתום על מסמכי הבנק לצורך שחרור הכספים לטובת התובעות - היורשות.
בית המשפט קבע כי חובתה זו של הנתבעת נובעת הן מעקרון תום הלב הכללי על פעולות משפטיות וחיובים והן מהסכם תנאי ניהול החשבון בין הנתבעת ובין הבנק והן מחובת הזהירות שחבה הנתבעת כלפי סבתה המנוחה וכלפי התובעות שהן זוכות בנכס שהוחזק, על פי תנאי ניהול החשבון על ידי הנתבעת.
בית המשפט אף קבע כי מאחר והנתבעת בעצמה טענה כי אין לה בעלות בכספים שבחשבון הבנק, היה עליה לפעול בהקדם האפשרי ממועד מתן צו קיום הצוואה ולחתום על מסמכי הבנק לצורך שחרור הכספים לידי התובעות. בית המשפט קבע כי בהקדם האפשרי משמעו תוך זמן סביר. כמו כן נקבע כי לנוכח כלל הנפילה המיידית, זכותו של יורש על פי דין או זוכה מכוח צוואה, מתגבשת עם מות המוריש. צו הירושה או צו קיום הצוואה שניתן, הוא דקלרטיבי בלבד.
במקרה הנ"ל לקח לנתבעת כ-7 חודשים מיום מתן פסק הדין שהורה על מתן צו קיום צוואה, כדי לחתום על מסמכי הבנק, וזאת גם רק לאחר שהתובעות הגישו את תביעתן. לא היה מדובר בפעולה מורכבת אלא בפעולה פשוטה - לתת ייפוי כוח לב"כ התובעות או לגשת לבנק ולחתום על המסמכים, אולם הנתבעת השתהתה ככל הנראה מטעמים טקטיים כדי למנוע מהתובעות להגיש ערעור, ובהשתהותה פעלה בחוסר תום לב בניהול הליך משפטי.
הכרת בית המשפט בנזק שנגרם לתובעות
בית המשפט קבע כי הנתבעת התרשלה והפרה את חובת הזהירות כלפי המורישה המנוחה וכלפי היורשות התובעות. אמנם התובעות לא הצליחו לשכנע את בית המשפט בנזק שנגרם להן, אך בית המשפט הכיר בכך כי נשללה מהתובעות האוטונומיה לעשות ברכושן כרצונן ולכל הפחות בכספים הנזילים בשקלים נגרם להן הפסד כספי – צבירת ריבית, ולכן חייב בית המשפט את הנתבעת בהפרשי הצמדה וריבית על הכספים שהיו מושקעים בחשבון העו"ש, כמו כן חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לכל אחת מהתובעות פיצוי בגין עוגמת נפש, את האגרה ששולמה עבור ההליך ושכר טרחת עו"ד.
עורכת הדין מירב אשרם זנקו עוסקת בדיני משפחה והמעמד האישי, צוואות, ירושות והסכמי חלוקת עיזבון. הכתבה באדיבות אתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעורכת הדין מירב אשרם זנקו – 053-6244710