בסעיף 1 לחוק הירושה נקבע כי במות אדם עובר עיזבונו ליורשים. סעיף זה מאמץ את עיקרון "הנפילה המידית" לפיו זכויותיו הקנייניות של יורש מתגבשות עם פטירת המוריש, אף אם אינו ברשימת היורשים שבצו הירושה, ואף ללא רישומן של הזכויות במרשם המקרקעין.
משמעות המונח עיזבון היא כי כלל נכסי המת העוברים בירושה אל היורש. עיזבון הוא מסת הנכסים שהותיר אחריו המנוח, הוא אינו אישיות משפטית היכולה לתבוע או להיתבע ואין זהות בינו לבין היורשים. עם זאת, העיזבון אינו גוף משפטי, ואין לו שום מעמד עצמאי במשא ומתן משפטי בנפרד מן היורשים או הזכאים האחרים או מנהליו.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין - טל קדש, לחץ/י כאן
חוק הירושה
חוק הירושה אינו מגדיר מהו מועד חלוקת העיזבון. בסעיף 107(א) לחוק הירושה, נקבע כי "אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון תחולק יתרת העיזבון בין היורשים". הוצאת צו הירושה אינו "מועד חלוקת העיזבון" ולכן אין בעצם היותו יורש על פי צו הירושה, כדי לחייבו בחובות המוריש, עת אין הוא מחזיק בנכס.
כלומר, בניגוד לרישום עסקה במקרקעין כאשר הרישום הינו קונסטיטוטיבי להשלמת זכות הקניין, הרי בירושה צו הירושה הינו דקלרטיבי - מכריז על קיומה של הזכות.
בסעיף 126 לחוק הירושה, נקבע כי עד לחלוקת העיזבון אין היורשים אחראים לחובות העיזבון אלא בנכסי העיזבון. סעיף זה לחוק הירושה, מגלם את העיקרון לפיו אחריותם של יורשים לנכסי עיזבון בלבד, ואין לגבות מהם מאומה מעבר לכך.
חובות העיזבון
סעיף 132(א) לחוק הירושה, מאפשר הגשת תביעה נגד יורש, ובלבד שתביעה כזו תהא מוגבלת להיקף אחריותו של היורש.
חוק הירושה קובע את חובתו של יורש לסלק את חובות העיזבון וליידע את נושי המוריש טרם חלוקת העיזבון. בסעיף 123 לחוק הירושה נקבע כי (א) היורשים רשאים להזמין את נושי המוריש להודיע להם בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.
על היורשים בהתאם לסעיף 123(ב) לחוק הירושה, לסלק את חובות העיזבון שעליהם נודע להם בדרך כל שהיא. בסעיף 99 לחוק הירושה, מוטלת החובה לזמן נושים על מנהל עיזבון.
בסעיף 127(א) לחוק הירושה נקבע, כי אם זומנו נושים וסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אזי אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו, אלא אם הוכח שהוא ידע על החובות בזמן החלוקה ועד כדי שוויו של מה שקיבל מהעיזבון.
במקרה בו לא הוזמנו הנושים להודיע על תביעותיהם, חלה הוראת סעיף 128 (א) לחוק הירושה: "חולק העיזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה; אולם אם הוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה, יהיה אחראי לו רק כדי שוויו של מה שקיבל מן העיזבון". כלומר, אם בוצעה חלוקת עיזבון מבלי שהוזמנו נושים ומבלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו, עד כדי שוויו של העיזבון בזמן החלוקה, אלא אם הוכיח יורש כי לא ידע על חוב מסוים בזמן החלוקה, שאז יהיה אחראי רק כדי שווי חלקו בעיזבון.
אי לכך, במקרה שבו יורש אינו מזמין את הרשות (הנושה) להודיע על תביעתה, הרי שלכאורה הוא חב בתשלום החוב לרשות על פי פסק הדין, שניתן לטובת הרשות כנגד המנוח.
בסעיף 133 לחוק הירושה, נקבע כי "מי שאחראי לחובות העיזבון לפי הוראות סימן זה, רשאי בית המשפט לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם נהג לגבי חובות העיזבון בתום לב ומה שקיבל מהעיזבון הוא מועט או שיש סיבה מיוחדת אחרת המצדיקה פטור זה".
פטירת יורש מחבות ארנונה של העיזבון
מסעיף 133 לחוק הירושה ניתן ללמוד כי החובה המוטלת על היורש, לשלם את חובות העיזבון לרשות, במקרה של אי זימון הנושה להודיע על תביעתה ובכלל, היא אינה חובה מוחלטת.
כלומר יש אפשרות לפטור יורש מחבות ארנונה של העיזבון - "כולה או מקצתה", בהתקיים התנאים הנקובים בסעיף 133 לחוק הירושה. פטור מחלק מן האחריות יכול להעשות אם על ידי פטור חלקי, קרי פטור מתשלום לגבי חלק מתביעת החוב או מהסכום, ואם עלידי פטור כולל מחוב של העיזבון לנושה ספציפי.
מתי יינתן הפטור?
הפטור יינתן רק במצב שבו מתקיימים שני תנאים מצטברים – האחד - האחראי לחובות העיזבון נהג לגבי החובות בתום לב, והאחר - מה שקיבל מהעיזבון הוא מועט. יש להצביע על סיבה מיוחדת המצדיקה את הפטור. בפסיקה מתן פטור יורש מאחריותו בנסיבות מיוחדות מקום בו ישנו שיהוי תביעה שלא הגיעה לכדי התיישנות.
למרות חלוף הזמן הרב מביצוע החלוקה, יורשים עדיין יהיו חייבים לשלם את חובו של הנושה אם העיזבון חולק בלי להתחשב בזכויותיו של הנושה. ואולם, אם מדובר בשיהוי שגרם ליורש לשנות את מצבו לרעה, קיים מקום לפסוק שהנושה יפסיד את זכותו או אז יש מקום לשקול שימוש בסעיף 133 לחוק הירושה.
הלכה למעשה, הסעיף מותיר לבית המשפט שיקול דעת לקבוע את הנסיבות בהן יפטור יורש מאחריותו, לנוכח נסיבות כאלה ואחרות המצדיקות לפטור את היורש מחובות העיזבון, ברם יש לזכור כי סעיף זה אינו יופעל כבמטה קסם כדי ליתן פטור מתשלום חובות יורש שלא פעל בתום לב לגבי חובות לגיטימיים של המנוח, וכאשר היורש ידע על החוב.
בית המשפט אמור לקחת בחשבון את אופן נקיטת הליכי הגבייה מצד הרשות המקומית, האם בזמן אמת או שמא שנים רבות לאחר היווצרות החיבים.
לעיתים רבות ניתן פסק דין בהעדר כנגד המנוח, לא נפתח תיק הוצאה לפועל או שמא נפתח שנים רבות לאחר מתן פסק הדין, לעתים לא ננקטים הליכי רישום שעבוד על הנכס, לא מבוצעות פעולות בהליכי הוצאה לפועל.
התנהלות זו מקימה בסיס למחיקה והפחתה משמעותית של החוב ובכלל זאת רכיבי הקרן אשר נצברה בהליכי הוצאה לפועל על פי סמכותו של ראש ההוצאה לפועל או שמא במסגרת הליכי גבייה מנהלית בהתאם לנוהל מחיקת חובות המקנה אפשרות למחיקת חובות מוניציפאלים בשל טעמים מיוחדים.
עורך דין ונוטריון טל קדש עוסק בתחום דיני הארנונה,היטלי פיתוח, חיובי מים, ועתירות מנהליות כנגד רשויות והינו מחבר הספר "דיני ארנונה פרשנות הלכה ומעשה" ובכלל זאת ומספק שירות משפטי בתחום המשפט המנהלי ודיני מקרקעין . הכתבה באדיבות האתר.din.co.il
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה למשרד עורכי דין - טל קדש 053-7429350