מאז תחילת המלחמה בוצעו עשרות שאיבות זרע מגופות חיילים שנפלו. המשפחות מבקשות ליצור המשכיות בדמות ילד או ילדה על מנת להתמודד עם האובדן, אך החוק עד כה הצריך הסכמה מראש של הנפטר. חוק חדש הנידון בימים אלה בכנסת עתיד לשנות את המצב מהיסוד.
מאז תחילת המלחמה מערכת הבריאות עומדת בפני גל בקשות של הורים ונשים שכולות, לשאיבת זרע מגוף החייל שנפטר, על מנת להביא צאצא דרכו וככה להבטיח את המשכיותו. בלט במיוחד מאבקה המתוקשר של הזמרת שי-לי עטרי לשאוב את זרעו של בעלה יהב וינר שנרצח בכפר עזה, בתחילת המלחמה.
עטרי ניסתה לזרז כמה שניתן את הליך זיהוי הגופה בכדי להביא לעולם ילדים משותפים, אשר יהיו אח או אחות לבתם התינוקת, מכיוון שקיים פרק זמן קצר, בין 24 ל-72 שעות מרגע המוות, בו ניתן לשאוב זרע, שניתן ויהיה לעשות בו שימוש. מאמציה סוקרו בהרחבה בתקשורת. התגייסות ההמונים אומנם הובילה לבסוף לביצוע השאיבה, אך לאכזבתה המרה עטרי פספסה את חלון הזמן והזרע לא היה שמיש.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי לחץ/י כאן
הצורך של המשפחות השכולות ובני המשפחה ברור. ילד או ילדה נושאי המטען הגנטי של האב מבטיחים לו ולהם את המשכיותו. אדם אחר שימשיך לפחות חלק ממנו ויענה על ההתמודדות הקשה מנשוא של אובדן היקר לנו מכל.
כך סיפרה למשל מתאמת השתלות בשיבא, דנית שחר־ויצמן בראיון שנערך עמה, כי כאשר שאבה זרע מגופת חייל שנפל: "הצלחנו להציל ממנו 25 מנות זרע, שמספיקות ל־25 הפריות. החלטתי לנסוע לבשר למשפחתו פנים אל פנים. האמא היתה מאושרת, היא לא הפסיקה לנשק אותי, לחבק אותי ולהודות לנו". הנתונים מראים שנכון לחודש ינואר השנה נשאב זרע מ-88 חיילים שנהרגו במלחמה.
מה אומר החוק בישראל לגבי שאיבת זרע של נפטר?
ככלל, בקשות לנטילת זרע לאחר המוות בדרך כלל מאושרות מבלי להידרש לצו בית משפט. אך שימוש בזרע לשם הפריה דורש צורך בהוכחה להסכמה מרצון מראש של הנפטר, על מנת לעשות שימוש בזרעו במקרה מוות.
כך הוקפאו עשרות מנות זרע של חיילים חללי המלחמה האחרונה והמשפחות השכולות יצאו למאבק לשינוי המצב המשפטי הקיים, על מנת שיקבלו אישור לבצע שימוש בזרע הנפטרים, אשר לא נתנו אישור מראש.
הצעת חוק חדשה תאפשר הצהרה מראש
בימים אלה נידונה בכנסת הצעת חוק שתאפשר למיועד לשירות ביטחון (מלש"ב) להצהיר מראש אם הוא מעוניין לאפשר לעשות בזרעו שימוש, במקרה מוות. דומה במקצת לכרטיס תרומת איברים. הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ מירב בן-ארי (יש עתיד) יחד עם ח"כ קטי שטרית (הליכוד). שיתוף פעולה בין הקואליציה והאופוזיציה בנושא רגיש זה מבטיח סיכויים טובים לכניסתו לספר החוקים.
מדובר בהמשך להצעות חוק דומות דוגמת "חוק ההמשכיות", הנועד לאפשר לבנות זוג, לידועות בציבור ולהורי הנפטר לשאוב זרע מגופו - ובכך בעצם לשמור לעצמם את היכולת להביא לעולם ילד ביולוגי של אותו אדם.
חוקים אלו פוטרים את המשפחות המבקשות לבצע את ההליך של שאיבת זרע מגופו של אדם שנפטר, להוכיח רצון מוקדם שלו ומהווים שינוי תקדימי בנושא הכאוב הזה.
החקיקה היא תוצר המציאות המשנה פניה מדי יום. שבעתיים ייאמר, ובפרט, כאשר אירוע קיצוני, כדוגמת מלחמה, פוקד את החברה המצריך שינויי חקיקה קוטביים שיעלו בקנה אחד עם צרכי החברה העכשוויים.
עו"ד ענת לוי, ממשרד עורכי דין דקר, פקס, לוי, היא מומחית בדיני משפחה. המשרד עוסק בין השאר בירושות, דיני נזיקין, רשלנות רפואית, הוצאה לפועל ועוד, וכן בתחום ההגירה והסדרת מעמד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה למשרד עורכי דין דקר, פקס, לוי - 053-9377916