חקירה במשטרה היא תהליך שיש לו משמעות אדירה על המשך התפתחות התיק. לעיתים, כתוצאה מחקירה זו יוחלט האם התיק ייסגר או שיוגש כתב אישום. בנוסף לכך, החקירה הראשונית הנה קו ההגנה של החשוד לאורך ההליך כולו, לכן רצוי שקו ההגנה יבנה מראשית ההליך על ידי סנגור מנוסה.
חקירה במשטרה היא אירוע מלחיץ, עצם הנוכחות בחדר חקירות היא מעמד מביש ופולשני, המעורר חרדה ובלבול, במיוחד כשמדובר באנשים נורמטיביים. מטרת החקירה במשטרה היא לברר חשד מסוים שעלה נגדך, לביצוע העבירה.
הזכות לקבל ייעוץ לפני חקירה פלילית הינה חלק מהזכות להליך הוגן, ופגיעה בזכות זו על ידי המשטרה, עלולה להוביל לפסילת ראיות ואף לביטול כתב האישום.
לפנייה ישירה לעורך הדין שלומי ביזק – לחץ/י כאן
חשוב לזכור כי כל מילה שנאמרת מפיו של חשוד בעת החקירה במשטרה, עלולה לחרוץ את גורלו, משל הדבר דומה לפאזל בעל 100 חלקים אותן מנסה היחידה החוקרת לאסוף ולהרכיב תמונה אשר תרשיע בסופו של יום את החשוד. לכן כל מילה שנאמרת מפי החשוד יכולה לשמש כחלק בפאזל וכל דבר שייאמר על ידו טרם קיבל ייעוץ עשויה לשמש נגדו, להרכבת התמונה השלמה.
לכן, ישנה חשיבות גדולה לקבל ייעוץ לפני החקירה. במהלך החקירה נאספות ראיות, ומתגבש התיק הפלילי, בסיום החקירה התיק מועבר לתובע או לפרקליט פלילי שיחליט אם להגיש כתב אישום כנגד החשוד, או לסגור את התיק – והכל בהתאם לתמונה שתתקבל מכלל החלקים בפאזל.
מה המשמעות של מניעת הזכות להיוועץ בעורך דין?
בע"פ 5121/98 טוראי רפאל יששכרוב נ' מדינת ישראל (להלן: "הלכת יששכרוב") נקבע על-ידי בית המשפט העליון כי במקרים מסוימים ניתן לפסול ראיות אשר הושגו שלא כדין, לרבות ראיות שהושגו תוך פגיעה בזכות של חשוד להיוועצות בסניגור, או בהודעה על זכות זו (כלומר, הפרת חובתה של המשטרה להודיע לחשוד על זכות ההיוועצות עם עורך דין טרם החקירה) עשויה להוביל לפסילת הראיות אשר התקבלו כתוצאה מהפרת הזכות.
מה תכלול שיחת היוועצות עם עורך דין?
- בראש ובראשונה עורך הדין יישמע את סיפור המעשה מהחשוד בקשב רב ויבנה ביחד עם החשוד את קו ההגנה בהתאם לעובדות הנטענות על ידו ובאופן שיהיה לו קל לתאר אותן בפני החוקר.
- עורך הדין יסביר לחשוד מהן זכויותיו- זכות השתיקה, זכות היוועצות עם עו"ד, זכות להיחקר בשפת החשוד.
- עורך הדין יסביר לחשוד מהן החשדות כנגדו ומה צפוי לו מבחינת ההליך המשפטי.
- עורך הדין יסביר לחשוד באיזה דרך מתנהלת חקירה תקינה, ומה היא חקירה לא תקינה ובכך יסייע בהורדת הלחץ בקרב החשוד, ויפנה אותו לייתן גרסה סדורה בפני חוקריו.
- הפגישה צריכה להתקיים בתנאים המאפשרים שיח פרטי וסודיות ועל תוכנה יחול חיסיון עורך דין- לקוח , חיסיון שלא ניתן להפר אלא אם הלקוח (בעל החיסיון) חפץ בכך.
- עורך הדין יסביר לחשוד שהוא זכאי לקרוא את פרוטוקול החקירה בטרם יחתום עליו, וכי הוא זכאי לבקש לתקנו במידת הצורך ככול שדברים יצאו מהקשרם ואו היו אי דיוקים כאלו ואחרים וכן כי הוא יכול להוסיף דבר מה בסוף חקירתו – ורק לאחר שכל אלו התקיימו אין שום בעיה שיחתום על הפרוטוקול, מנגד גם לסרב לחתום זה בסדר אך הוא צריך לוודא שהחוקר רושם מדוע סרב לחתום.
- לבסוף עורך הדין יסביר לחשוד מהו הקלף היחידי שיכול להשתמש בו במהלך חקירתו ובעת הצורך.
מתי צריך לאפשר את היוועצות?
חובת המשטרה לאפשר לחשוד להיוועץ בעורך דין - היא ללא דיחוי. ברגע שהחשוד ביקש זאת על החוקר ליצור קשר עם הסנגור באופן מידי, לאחר מכן יש להמתין עד להגעת הסנגור לתחנת המשטרה ובפרט שיהיה זה תוך זמן סביר. רק לאחר היוועצות החשוד עם עורך דין (לאחר דרישתו) ניתן יהיה להמשיך בחקירה.
האם חוקר יכול לשקר בחקירה?
התשובה היא שכן, ועדיין חשודים אינם מודעים לעובדה שחוקרים משקרים לנחקר כל הזמן ומציגים בפניהם מצגי שווא שונים לגבי הראיות הקיימות נגדם. החוקר יכול למסור במהלך החקירה כי כנגד החשוד ישנן ראיות מפלילות כדוגמת סרטונים, התכתבויות, מסמכים, עדויות כאלו ואחרים, כמו כך גם הוא יכול להבטיח כי התיק ייסגר אם החשוד ישתף פעולה ועוד, אלו רק חלק מתרגילי החקירה שיש להיזהר מהם.
לכן – לא מאמינים למה שלא רואים בעיניים, מה שהחוקר מסרב להראות לא קיים, בטח ובטח שלא מקיימים שום עסקה כזו או אחרת עם חוקר, שכן זה לא מתפקידו, לא בסמכותו, וממילא עסקאות נסגרות אך ורק בין התביעה או הפרקליטות (בהתאם לסמכותם) ורק בליווי עורך דין.
משמעות החקירה כעד או כחשוד?
בחקירה פלילית במשטרה ישנה אפשרות להיחקר במעמד של חשוד או להיחקר במעמד של עד. המעמד של הנחקר כעד או חשוד משפיע ישירות על זכיותיו במהלך החקירה במשטרה. לחשוד יש זכות להיוועץ בעורך דין לפני שהוא משיב על שאלות, ויש לו זכות לשמור על זכות השתיקה. לעומת זאת, לעד אין זכות לשתוק באופן מלא בחקירה אולם מותר לו לא להשיב על שאלות מסוימות אם הן עלולות להפליל אותו. היוועצות של עד עם עו"ד לפני חקירה במשטרה (עד שאינו חשוד ואינו נחקר באזהרה) יכולה אף להעמיד את עורך הדין בפני העמדה לדין פלילי בגין שיבוש מהלכי חקירה ומשפט.
עשרת הדיברות לחקירה במשטרה
- בירור מעמדך:
האם אתה חשוד שנחקר באזהרה, או עד המוסר הודעה פתוחה, מומלץ לנסות לברר זאת עוד בטרם ההגעה לחקירה כך שאם הינך חשוד, מומלץ להסתייע בליווי עורך דין מתחילת החקירה. - עיכוב או מעצר:
עיכוב – ניתן לעכב עד 3 שעות, או 6 שעות אם יש אישור מיוחד. לאחר 3 שעות ניתן לבקש לעזוב את התחנה, אלא אם כן הוכרז כי אתה עצור, לשם כך נדרש "חשד סביר" שביצעת עבירה מסוג עוון או פשע, וכמובן אחת מהעילות המנויות בחוק. מעצר - אם הוחלט לעצור אותך יש לבקש הסבר מפורט לעילת המעצר. - הזהרת החשוד:
המשטרה חייבת להזהיר חשוד לפני תחילת החקירה שכל מה שיאמר עלול לשמש כנגדו (החובה להזהיר מפני הפללה עצמית), חובה זאת לא נקבעה בחוק אלא נפסקה על ידי בית המשפט העליון והיא מעגנת בתוכה את הזכות לשמור על זכות השתיקה. לכן ברוב הפעמים עדיף למסור גרסה המתיישבת עם מארג הראיות שנאספו עד כה. מנגד, שמירה על זכות השתיקה עלולה לחזק את הראיות נגדך, וגם בשל נסיבה זו ישנה חשיבות רבה בהיוועצות עם עורך דין פלילי מנוסה. כמו כך גם יש חובה למסור לחשוד שזכותו להתייעץ עם עורך דין בטרם החקירה.- הזכות להתייעץ עם עורך דין:
חשוד שמודה בביצוע העבירה מספק למעשה למשטרה את הראיה החזקה ביותר, ולמעשה מוסר את כל חלקי הפאזל להרשעתו. לעיתים המשטרה פוגעת בזכות ההיוועצות באמצעות תרגילי חקירה המנוגדים לחוק ופגיעה זו עלולה להוביל לפגיעה בראיות ואף לביטול כתב האישום (הלכת יששכרוב רע"פ 5121/98). - הזכות להימנע מהפללה עצמית:
החוק קובע כי אדם לא חייב למסור ראיה שעלולה להפלילו, בין אם באמצעות מסירת מסמכים, סרטונים, הודעות, גישה למכשיר הטלפון הנייד וכיוצא בזה. כך למשל ככל שהמכשיר הנייד נתפס, זכותו של כל חושד שלא למסור את הקוד או הסיסמה לפתיחת המכשיר.
- הזכות להתייעץ עם עורך דין:
- זכות השתיקה:
נחקר רשאי לא לענות לשאלות החוקרים, זכות זו מעוגנת בסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית. במקרים מסוימים שמירה על זכות השתיקה עלולה לחזק את החשדות נגד החשוד, ולכן יש להשתמש בזכות זו במסורה. בנוסף, היא עשוה במקרים מסוימים להביא להארכת ימי המעצר בהליך החקירה ואיסוף הראיות, ואולם אמרה ידוע זו כי "עדיף לשלם בימים, ולא בשנים". - תיעוד החקירה:
במקרים מסוימים כמתבקש בחוק - החקירה צריכה להיות מתועדת (בחקירת קטינים, נחקר עם מונמכות קוגניטיבית קשה, וכיוצא בזה), ואולם – כיום גם רוב החקירות הרגילות מתעודות, אך אין חובה כזו בחוק. בנוסף, החוקרים מתעדים את מהלך החקירה בפרוטוקול אותו הם מקלידים, כאשר בסוף החקירה יש לנחקר את הזכות לקרוא את פרוטוקול החקירה, לדייק דברים שיצאו מהקשרם או להוסיף דבר מה, ורק לאחר שכל מה שנאמר ותוקן על ידו נרשם הוא מתבקש לחתום על הפרוטוקול. ככול שאחד הפרטים הושמטו במהלך החקירה ואו הוצאו מהקשרם ולחלופין שהחוקר/ת סירבו לתקן או להוסיף את דברי הנאשם עליו לסרב לחתום ולנמק מה סיבת הסירוב. רק לאחר שוודינו את כול האמור לעיל ניתן לחתום על הפרוטוקול אשר מצהיר כי כול מה שנאמר בו הוא אמת, ולכן חייבים לקרוא אותו היטב בטרם חתימה. - הקשבה לחשדות:
א. יש להקשיב בקפידה בתחילת החקירה מה המעשים בגינם החשדות, ואיזו עבירה פלילית הם מגבשים, למשל העבירה יכולה להיות גניבה, והמעשה צריך לגלם את אופי הגניבה קרי מה נגנב (החוקר חייב לשאול אם הבנת את החשדות ולהזהיר שאינך חייב לומר דבר).
ב. אם אתה לא מבין את החשדות תבקש הסבר מפורט.
ג. להיזהר מ"שיחת מסדרון", (תשאול בעל פה), ולא לשתף פעולה, כל מילה שתאמר תירשם לאחר מכן על ידי החוקר!
ד. לבקש מהחוקר במהלך החקירה שכל מילה תרשם בצורה מסודרת, ולא להגיב לפני ששמעת את החשדות נגדך.
ה. לא לחשוש אם יעשה שימוש באמצעים פסולים, למשל אמירות כנגד עורך הדין או סיפורים ומעשיות, ולבקש לציין זאת בפרוטוקול.
ו. לדרוש לעיין בכל מסמך ובכל ראיה הנטענת שיש כלפייך כך גם לגבי סירטונים, הודעות, הודעות קוליות, הקלטות שיחות, וכל דבר שנזכר במהלך החקירה, אם לא ניתן לעיין – כנראה שזה לא קיים, לכן יש לומר שלא ניתן לספק הסברים, "לא מצופה שהנחקר יזכור הכול". - תרגילי חקירה שיש להיזהר מהם:
א. לפעמים יוציאו אותך למסדרון, ויושיבו אותך ליד חשוד אחר, או שיכניסו מדובב לתא המעצר, או שיביימו תאונה בדך לתחנה משם תפונה למיון ובמיון יצמידו לך מדובב, בשום פנים ואופן לא לשוחח עם אף אחד בין אם פנו אליך ובין אם אתה יוזם את הפניה, לא לתת אמון באיש!!!
ב. במסדר זיהוי "חי", התעקש על נוכחות סנגור ובקש שיערך פרוטוקול מסודר, כמו כן שהניצבים במסדר בעלי חזות זהה לשלך.
ג. עימות – חקירה לכל דבר ועניין יש להיוועץ עם סנגור תחילה.
ד. בחקירות סבוכות – לבקש שהחקירה תוקלט.
ה. אינך חייב להסכים לחיפוש בטלפון, הוא מחשב לכל דבר ועניין, גם לעניין שיחות והודעות, על כן הם חייבים צו חיפוש משופט.
ו. לא להאמין למילה שיוצאת מפי החוקר, הוא יגיד הכל כדי לחלץ הודאה, לכן צריך לקחת בחשבון כי מהרגע שנכנסתם לניידת ואו לתחנת המשטרה תופעל נגדכם כול מניפולציה אפשרית בכדי להפליל אתכם. - אל תעשה:
א. לא להתחצף/להעליב את החוקרים.
ב. לא ליצור קשר עם חשודים/מעורבים נוספים ולא לעדכן מי מהם.
ג. לא להעלים או להשמיד ראיות.
ד. לא להסתיר דבר מעורך הדין.
ה. לא להציע מיוזמתך להיות עד מדינה – זו התנהגות מפלילה שתפעל לרעתך בהמשך, ולא להסכים להצעות מכל סוג שהוא לפני היוועצות - התנהלות בחקירה:
א. אם אינך מרגיש טוב, בקש להפסיק את החקירה ולראות רופא, לקבל תרופות שהנך צורך ועוד.
ב. אם החקירה אינה הולמת, צעקות וכדומה, ניתן לבקש להפסיק את החקירה עד לקבלת יחס הולם (ושירשם). אחרי הכול אתה מחליט מתי ואיך לענות, אם החקירה לא יעילה הם יפסיקו בכל מקרה.
ג. בכל שלב ניתן לבקש את הפסקת החקירה לשם היוועצות עם סנגור, אם החוקר מסרב, לבקש שירשם מדוע אינך משתף פעולה ומסרב להשיב על שאלות, לא להשיב לשאלות נוספות עד שיאפשרו לך להיוועץ! - הג'וקר:
הקלף היחיד שיש לנחקר במהלך החקירה הוא לשמור על זכות השתיקה אך טרם לכן, עליו להצהיר לפרוטוקול כי הוא מעוניין לשתף פעולה ואולם רק לאחר שיענו לבקשותיו /זכויותיו כך למשל אם הוא מבקש לצאת לשירותים והחוקר מסרב יש להצהיר לפרוטוקול "אני רוצה לשתף פעולה אבל, אם לא תאפשר לי ... (לצאת לשירותים, לשתות כוס מים, לראות רופא, להיוועץ עם עורך דין פעם נוספת, לקבל יחס הולם בחקירה ללא צעקות והשפלות) אז אאלץ לשתוק מעתה ועד לסיום חקירה".
קלף זה הוא קלף חזק אשר יש בו לשמור ולהגן על זכויותיכם ואולם, יש להשתמש בו במסורה שכן הוא עלול להביא להארכת המעצר לכן יש לחשוב היטב האם אנו רוצים להשתמש בקלף הזה או לוותר (מכיוון שהנחקר לא משתף פעולה היחידה החוקרת יכולה במצבים מסוימים לפנות לבית המשפט ולבקש להאריך את ימי המעצר עד לאחר איסוף כל הראיות בטענה שהחשוד לא משתף פעולה ולכן נדרש זמן נוסף לביצוע כל פעולות החקירה).
עורך הדין שלומי ביזק מתמחה בדין הפלילי ומלווה את לקוחותיו לפני חקירה, לאחר שחרור ממעצר ומייצג בכל סוגי העבירות. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעורך הדין שלומי ביזק – 053-6242355