עתירה מנהלית בהתאם לחוק חופש המידע, תשנ"ח - 1998 הוגשה כנגד הממונה על חוק חופש המידע ברבנות הראשית לנוכח סירוב הרבנות להעברת תיקו האישי של העותר עת מסמכים הושמטו מהתיקו האישי ופסקאות שלמות הושחרו על ידה.
העותר הינו שוחט מטעם הרבנות הראשית וכן משמש כשוחט ובודק סכינים המצוות לשחיטת חו"ל מטעם הרבנות הראשית. לעותר נודע כי הוגשה כנגדו תלונה ומסמכים הוכנסו לתיקו האישי ללא ידיעתו ומבלי ליתן לו ואפשרות להתחקות אחר תוכנם ואפשרות להפריכם. כנגד העותר אמנם לא ננקטו הליכים משמעתיים בשל אותה התלונה ואולם הוא לא שובץ כשוחט במערך חו"ל מאחר ולטענת הרבנות, המעסיקה הישירה שלו היא יבואנית הבשר ולא הרבנות.
לרבנות המשמשת כרגולטור המפקח על שוחטים ואמונה על הכשרתם, אין יכולת למנוע גישה למסמכים אישיים של שוחט בטענה כי היא אינה המעסיקה הישירה של מבקש המידע, בפרט כשתיקם האישי של השוחטים נשמרים על ידי הרבנות. ואף ותלונות מצד ראשי צוותים המועסקים באופן ישיר על ידי הרבנות משוגרות ישירות אל התיק האישי של השוחט.
הרבנות הראשית אחראית בישראל לכשרות בשר בקר הנשחט בחו"ל ומיובא לארץ כשהוא נושא חותם כשרות של הרבנות. לשם כך, היא מפקחת על צוותי שחיטה מטעמה בחו"ל, לצורך הוצאת תעודת הכשר על פי חוק הבשר ומוצריו, תשנ"ד- 1994.
הרכבם של צוותי השחיטה בחו"ל מבוצע בידי היבואנים ולא ניתן להתעלם מתיאום של השיבוץ עם הרבנות, עת הרבנות מפקחת על רמתם המקצועית של השוחטים.
הגשת העתירה המנהלית
על מנת לקבל כל המידע האישי הוגשה באמצעות עו"ד טל קדש, עתירה מנהלית כנגד הרבנות הראשית והממונה על חוק חופש המידע ברבנות הראשית לישראל.
במסגרת ניהול העתירה נחשף אותו נוהל עבודה פגום של העברת מידע אישי אודות שוחטים ללא ידיעתם ומבלי שזהות המתלונן תיחשף בפניהם. העברת מידע מעל ראשם של השוחטים אשר עלולים להימצא ללא פרנסה בשל החלטה שרירותית של היבואניות והרבנות גם יחד, תוך פגיעה בחופש העיסוק ופגיעה בשמם הטוב, מנציחה קיומו של עוול הראוי לביקורת שיפוטית וחשוב מכך - מן הראוי לשקוד על החלפת הנוהל בנוהל אחר המתכתב עם הצורך להגן על זכויות הפרט.
הרבנות, אגב תשובות שמסרה לעתירה, טיפין טיפין, נאלצה למסור מידע ומסמכים המצויים בתיקו האישי של העותר, על מנת לאפשר לו לקבל התמונה המלאה בעניינו לאור ביזויו והפגיעה בשמו הטוב, ולצורך בדיקת אפשרות למצות את הדין עם מי אשר לטענתו השחירו את שמו ופגעו בפרנסתו.
בבית המשפט בוצעה בדיקה של כל מסמך ומסמך על מנת להתחקות אחר כל המידע המצוי בתיקו האישי של העותר. טענותיה של הרבנות לפיהן נאלצה היא להשחיר ולשמיט מידע אישי בשל החשש לשיבוש התפקוד התקין של הרשות הציבורית בהתאם לסעיף 9(ב)(1), או בשל החשש פגיעה בפרטיות בהתאם לסעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע, אינן יכולות לעלות במשקלן על אינטרס הפרט לקבל מידע אישי אודותיו.
הדגשת חופש המידע כיסוד המשטר הדמוקרטי
העברת המידע במקרה זה אינה כרוכה בהקצאת משאבים בלתי סבירה או בהכבדה ניכרת על פעולתה של הרשות/הרבנות הראשית ועל כך אין עוררין.
בעת שמדובר בבקשה לקבל מידע, המשרתת את התכלית המרכזית של החוק, חשיפת דרכי פעולת הרשויות הציבוריות, ראוי להקנות לחופש המידע מעמד של בכורה, כדי שתושג המטרה של שקיפות פעולת הממשל, שהיא ביסוד המשטר הדמוקרטי.
כדי להימנע מסיכול מטרת החוק, יש להיזהר מפני מתן משקל יתר לזכות לפרטיות כנגד החובה לגלות מידע לציבור. במקרים לא מעטים גילוי המידע מוצדק חרף פגיעה אפשרית בפרטיות.
חוק חופש המידע מאפשר לכל אזרח לקבל מידע מרשות ציבורית, ובכך הוא מעגן את זכות הציבור והפרט לדעת ובתוך כך נועד החוב לתרום להגברת השקיפות על השלטון ולאפשר ביקורת על פעולותיו.
בתוך כך, סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, מותיר החוק מרחב שיקול דעת לבית המשפט להורות על העברת מידע גם כאשר נאסר על הרשות הציבורית להעבירו, וזאת כאשר האינטרס הציבורי מחייב זאת.
בסעיף 10 לחוק חופש המידע נקבע כי בבואה לשקול סירוב למסירת מידע, מכוח סעיף 9, תיתן הרשות ציבורית דעתה בין היתר לעניינו של המבקש במידע.
מאחר שהגשת העתירה הייתה מוצדקת, הרבנות חויבה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בהוצאות בסך של 7,000 ₪ וכן בהחזר אגרה אשר שולמה על ידי העותר.
עורך דין ונוטריון טל קדש עוסק בתחום המשפט המנהלי והציבורי, עתירות מנהליות כנגד רשויות, מיסוי מוניציפאלי, דיני ארנונה, היטלי פיתוח, חיובי מים, והינו מחבר הספר "דיני ארנונה פרשנות הלכה ומעשה" . הכתבה באדיבות האתר.din.co.il
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה למשרד עורכי דין - טל קדש 053-7429350