חוק זכויות החולה משנת 1996 קבע בסעיף 13 כי יש למסור למטופל מידע אודות סיכוני הטיפול, החלופות הטיפוליות הקיימות ולקבל הסכמתו של המטופל לפרוצדורה.
מתן טיפול רפואי ללא הסכמה מהווה פגיעה באוטונומיה של המטופל ומהווה "ראש נזק" בפני עצמו ללא קשר לנזק פיזי, ככל שנגרם, מאותה פרוצדורה וללא הצורך להוכיח קשר סיבתי בין היעדר הסכמת המטופל לפרוצדורה ובין הנזק הפיזי.
במקרה של פגיעה באוטונומיה "מתעוררת" הזכות לפיצוי אשר נובעת מן ההכרה כי ביצוע פרוצדורה רפואית בגופו של מטופל שלא בהסכמתו המודעת מהווה פגיעה בכבודו ובזכותו לאוטונומיה. המשפט הישראלי הכיר בכך כי זכותו של המטופל לקבל החלטה חופשית ומדעת באשר לטיפול הרפואי.
איך ניתן להבטיח מתן הסכמה מדעת?
פעמים רבות אנו נתקלים בסיטואציה שבה המטופלים טוענים כי לא הוסבר להם כל המידע הדרוש להם לשם קבלת ההחלטה הנכונה וכך בעצם נמנעה בחירתם החופשית והסכמתם מדעת.
לפנייה ישירה לעורכת הדין יוליה שצ'ור – לחץ/י כאן
כאשר אנו מבקשים להבין אם ניתנה הסכמה מדעת אנחנו חייבים לשאול את עצמנו 3 שאלות עיקריות.
- מה היה ההסבר בעל פה שניתן למטופל?
- מה היה ההסבר בכתב שניתן למטופל?
- מה נרשם בפועל על ידי הרופא אודות ההסבר בעל פה אותו ניתן למטופל?
מכאן אנו למדים שבמידה ומטופל יוכיח שהסכמתו לא הייתה הסכמה מדעת, הרי שזוהי פגיעה באוטונומיה של המטופל ומגיע לו פיצוי על פי פקודת הנזיקין.
מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית על פגיעה באוטונומיה?
מצב של פגיעה באוטונומיה יכול להתרחש בסיטואציות רפואיות שונות, להלן השכיחות ביניהן:
- אי החתמת מטופל על ביצוע פרוצדורה רפואית.
- החתמת מטופל על טופס ביצוע פרוצדורה ללא מתן הסבר מפורט בעל פה לעניין הסיכונים והחלופות של הטיפול.
- מתן מידע בשפה שאיננה מובנת למטופל והחתמתו על טופס הסכמה.
- רשלנות רפואית בהריון ולידה - אי מתן מידע מפורט אודות תוצאות בדיקות הריון שגרתיות במהלך הריון, אי מתן מידע מלא אודות לידה נרתיקית לעומת ניתוח קיסרי והיעדר הסבר מפורט אודות הסיכונים.
- רשלנות במהלך ניתוח - אי מתן מידע מפורט אודות הסיכונים והסיכויים של הניתוח וכן הרחבת הניתוח במידת הצורך.
- רופא שקיים מגע מיני עם מטופל .
- מתן טיפולים שהמטופל סירב להם במפורש.
- ביצוע נתיחה שלאחר המוות ללא הסכמת המשפחה.
האם ניתן לתבוע גם בגין נזק פיזי וגם בגין פגיעה באוטונומיה במקרה של רשלנות רפואית?
כן, אם כי תנאי הכרחי להגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית הוא צירוף חוות דעת של רופא מומחה לכתב התביעה, אשר יקבע כי הייתה רשלנות שגרמה לנזקי המטופל, או במילים אחרות על המומחה הרפואי לקבוע:
- האם המטפל הרפואי (רופא, אחות, מרדים וכו') התרשל בכך שהוא חרג מהנורמות והפרקטיקה הרפואית המקובלת והנוהגת בתקופה הרלוונטית למקרה?
- האם נגרם למטופל נזק ומה היקפו?
- האם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית של המטפל הרפואי (לאו דווקא רופא) לנזק שנגרם למטופל, כלומר שהנזק הספציפי שנגרם למטופל אכן נגרם על ידי ובעקבות אותה רשלנות רפואית של המטפל הרפואי ולא על ידי גורם אחר וזאת בסבירות של למעלה מ-50%.
בתי המשפט בישראל לרוב פוסקים פיצוי עיקרי על נזקי גוף כאשר הפיצוי הנוסף נפסק לטובת הפגיעה באוטונומיה (ככל שהייתה כזו).
מה גובה חוות הדעת הרפואית שיש לצרף לכתב התביעה?
עלות חוות דעת רפואיות בתחום הרשלנות הרפואיות יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, לכן לפני שלקוח מבקש להיכנס "להרפתקה יקרה" מעין זו, חשוב להיוועץ עם עו"ד המומחה בתחום בכדי לבחון את הכדאיות בגיבוש חוות הדעת תוך בחינת סיכויי התיק. לרוב עורכי הדין שמתעסקים בתחום הרשלנות הרפואית עובדים בשיתוף פעולה עם רופאים רלוונטיים ויכולים לקבל מהם המלצה ראשונית אודות סיכויי התביעה וזאת במטרה לחסוך מהלקוח להשקיע כספים מיותרים על חוות דעת במקרים בהם סיכויי התביעה הם קלושים.
האם ניתן להגיש תביעה בגין פגיעה באוטונומיה גם אם לא נגרם נזק פיזי?
כן. כאמור, הזכות לתביעה בגין הפגיעה באוטונומיה מתעוררת כאשר נימנע מהמטופל חופש בחירה שקול וחופשי ובזכות הבחירה שלו. זכות זו נועדה לפצות את המטופל על עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מהפגיעה באוטונומיה שלו. הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה אינו מהווה חלופה לפיצוי בגין נזקי גוף (ככל שנגרמו) אלא משלים אותו.
במקרה שבו לא נגרם נזק, משולם פיצויי למטופל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב שלילת האפשרות לבחור וזאת גם אם בדיעבד היה בוחר באותה הפרוצדורה, עצם העובדה כי נשללה ממנו הזכות לבחירה חופשית מהווה פגיעה באוטונומיה.
מה גובה הפיצוי שמגיע בגין פגיעה באוטונומיה?
הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה עבר אבולוציה לאורך השנים, אם בעבר הסתכם בעשרות אלפי שקלים, כיום הפיצוי יכול להגיע למאות אלפי שקלים. ככל ונגרם גם נזק פיזי אזי הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה יהיה גדול יותר.
לסיכום, אם נקלעתם למצב שבו אתם סבורים שהיתם קורבן לרשלנות רפואית או שמא פגעו לכם בחופש הבחירה, אזי מומלץ לפנות לעו"ד המומחה בתחום דיני הנזיקין, אשר יבחן את סיכויי התיק, יבנה איתכם אסטרטגיה נכונה ויסייע לכם למצות את מלוא הזכויות המגיעות לכם על פי דין.
עורכת הדין יוליה שצ'ור עוסקת בתחום הנזיקין, רשלנות רפואית, תאונות עבודה, תאונות דרכים, ביטוח לאומי, תאונות תלמידים וכן בדיני חדלות פירעון. הכתבה באדיבות אתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעורכת הדין יוליה שצ'ור – 053-6244383