לראשונה פסק בית משפט בישראל כי על פי חוק זכות יוצרים הישראלי מ-2007, שיר שנכתב על ידי יוצר אחד והולחן על ידי יוצר אחר אינו מהווה יצירה משותפת כמשמעו של ביטוי זה בחוק, ולמעשה מדובר בשתי יצירות נפרדות: האחת יצירה ספרותית (המילים של השיר) והשנייה: יצירה מוזיקלית (הלחן של השיר).
הפזמונאי יוסי גיספן, באמצעות עורך דין יוחאי חי, הגיש תביעה בבית משפט השלום בבת ים נגד הנתבעת חברת זד איי הפקות בע"מ, ובה הוא טען כי הנתבעת, המנהלת של הזמרת אגם בוחבוט, הפרה את זכויות היוצרים שלו בשיר "מלכת היופי שלי" שאת מילותיו הוא כתב, בכך ששילבה קטע מהלחן של שיר זה בשיר "יהלום" של אגם בוחבוט.
לפנייה ישירה אל עו"ד אלי נחום, לחץ/י כאן
בית המשפט דחה את תביעתו של גיספן
במהלך המשפט שהתקיים בפני השופט הקר, התברר שהמוזיקאי עדי ליאון, שהלחין לבדו את השיר מלכת היופי שלי ללא כל מעורבות של גיספן, נתן את הסכמתו לשילוב קטע מהלחן שלו בשיר יהלום של אגם.
גיספן טען מצידו שמאחר שמלכת היופי שלי היא יצירה משותפת שלו ושל עדי ליאון, הרי שלא היה די בהסכמתו של עדי ליאון לבדו לשילוב הלחן האמור בשיר יהלום, ולכאורה היה על הנתבעת לקבל גם את הסכמתו של גיספן לשילוב זה.
בית המשפט דחה את תביעתו של גיספן ואף חייב אותו בהוצאות משפט גבוהות של 20,000 שקלים בתוספת מע"מ.
מה אומר החוק?
בית המשפט פסק כי על פי לשונו הברורה של החוק, שיר שהטקסט שלו נוצר על ידי יוצר אחד ואילו הלחן שלו נוצר על ידי יוצר אחר - אינו נחשב ליצירה משותפת, אלא אם כן הוא נוצר במשותף על ידי כמה יוצרים ביחד באופן שלא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם בשיר. במקרה זה מדובר בשני יוצרים נפרדים - אחד שכתב את מילות השיר והשני שהלחין אותו - כך שבהחלט ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם בשיר ולכן השיר אינו מהווה יצירה משותפת.
לאור זאת, ומאחר ובשיר יהלום נעשה שימוש אך ורק בלחן של מלכת היופי שלי, מסקנתו המתבקשת של השופט הקר היתה שדי בקבלת הסכמתו של המלחין עדי ליאון לשילוב זה, ואין כל צורך בקבלת הסכמה גם מגיספן מאחר וכאמור הוא לא היה שותף ללחן.
הנוהג במדינות אחרות
מאז חקיקתו של החוק ב-2007, נשמעו טענות כאילו המצב בישראל דומה למצב השורר במדינות רבות בעולם אשר בהן - בניגוד לישראל - נוהגים להתייחס לשיר כאל יצירה משותפת גם אם ניתן להבחין בתרומתו הנפרדת של כל אחד מיוצריו. נראה שפסק הדין סותם את הגולל על טענה זו, אלא אם כן הוא ישונה על ידי בית משפט שידון בערעור בתיק זה או על ידי בתי משפט אחרים בעתיד.
החשיבות של פסק הדין
לפסק הדין יש משמעות מעשית חשובה, כפי שראינו מהתוצאה של פסק הדין של גיספן. מפסק הדין עולה כי כותב המילים של שיר שהולחן על ידי מלחין אחר רשאי לעשות שימוש במילים האלו (למשל לשלב אותן בפרסומות מסחריות, להדפיס אותן על חולצות וכיו"ב) ללא צורך בהסכמתו של המלחין, כאשר מצד שני גם המלחין יכול כמובן להעניק זכויות בלחן שלו ללא צורך בהסכמת כותב המילים.
ומה עם הזכות המוסרית?
טענה נוספת שהועלתה על ידי גיספן בתביעתו, היתה שהשימוש בלחן של עדי ליאון בשיר יהלום גורם לפגיעה בזכות המוסרית האישית המוקנית לו בחוק (כמו לכל יוצר אחר), וזאת לאור העובדה שהשיר יהלום עוסק בהעצמה נשית, בעוד שהשיר מלכת היופי שלי הוא שיר אהבה תמים.
אמנם לא נעשה כאן שימוש במילים של גיספן, אבל לטענתו כל מי ששומע את הלחן של מלכת היופי שלי מיד מתחבר גם למילים המקוריות שלו ובכך יש משום פגיעה אישית בו ובזכותו המוסרית ביצירתו.
גם טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט שקבע שהואיל וגיספן איננו יוצר הלחן של השיר, הרי שהוא לא יכול לטעון לזכות מוסרית בלחן, מאחר וזכות זו מוקנית רק למלחין עצמו.
הערה לסיום
בפסק הדין נכללה גם הערת אגב של השופט הקר, שלפיה ייתכן שגם כשמדובר ביצירה משותפת כהגדרתה בחוק, אין בכך כדי למנוע מכל אחד מהיוצרים המשותפים לתת לבדו הסכמות לגבי פעולות או שימושים מסוימים ביצירה המשותפת ללא צורך בהסכמת היוצר השני. שאלה זו נשארה פתוחה לדיון גם לאחר מתן פסק הדין, ויש להמתין ולראות כיצד יפסוק בית המשפט במקרה שבו הוא אכן יתבקש לדון בה בהליך משפטי אחר.
עו"ד אלי נחום עוסק בייצוג וייעוץ משפטי לבעלי מקצוע שונים בתחום הבידור והמוסיקה, לאמנים וליוצרים מובילים בישראל, משמש כסוכן של יוצרים וכיועץ משפטי להפקות אירועים גדולים. הכתבה באדיבות האתר .din.co.il
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד אלי נחום - 053-9428587