בשוק העבודה של היום, במיוחד לאור התפתחויות טכנולוגיות וזליגת העבודה אל תוך הבתים עם השילוב של עבודה מרחוק, נושא הגנת הפרטיות הפך לאחד הנושאים המרכזיים והמשמעותיים בשיח יחסי העבודה.

לאורך השנים, בתי הדין לעבודה נתנו דעתם במסגרת ההליכים שהובאו בפניהם והרשות להגנת הפרטיות פרסמה ניירות עמדה המהווים קווים מנחים בנושא.

לפנייה ישירה לעורכת הדין מיכל בלום – לחץ/י כאן

בין היתר, נקבע כי שימוש מוגזם בטכנולוגיות מעקב, הפוגע באופן לא מידתי בזכות העובדים לפרטיות, מעמיד את המעסיק בסיכון לקנסות, לחשיפה לתביעות אזרחיות לפיצויים, כמו גם מעמיד בפני העובד את האפשרות להתפטר "בדין מפוטר" תוך שמירה על מלוא זכויותיו.

עובדים, דעו את זכויותיכם

בין אם מדובר בשימוש במצלמות אבטחה, דיווח נוכחות באמצעות חתימה ביומטרית, איכון רכבים וטלפונים ניידים, תוצאות מבדקי מכוני מיון או גישה למחשב ולתוכנות בשימוש העובד - כמויות המידע האישי הנמצאות בידי המעסיקים גדלות מיום ליום ואיתן החשש בדבר ההגנה על המידע הנאסף, כמו גם על אופי השימוש שנעשה בו.

ישנם מספר איסורים ברורים החלים על השימוש באמצעי מעקב במסגרת יחסי עבודה. ראשית, חל איסור לבצע מעקב ואיסוף מידע על העובד ללא קבלת הסכמתו, כמו כן, חל איסור על שימוש באמצעי מעקב מעבר לשעות העבודה, למעסיק אסור לעשות שימוש במידע שאסף לצורכי מטרה אחת עבור מטרה אחרת וחל איסור על שימוש לרעה במידע שנאסף.

בכל הנוגע למעקב אחר עובדים בעבודה מרחוק, החשש גדול עוד יותר, שכן מעקב אחר עבודת העובד כשהוא נמצא בביתו עשוי להיות כרוך באיסוף ושמירת מידע אישי אודות העובד מחוץ לשעות עבודתו כמו גם על בני ביתו החיים עמו העושים שימוש באמצעי האלקטרוניקה עליהם מבצע העובד את עבודתו.

משכך, הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי אמצעי מעקב מסויימים ייחשבו כאמצעים שפגיעתם בפרטיות גבוהה במיוחד והשימוש בהם יהיה בניגוד לדין. אמצעים אלו, כוללים כלי סריקה ופיקוח על אתרי האינטרנט בהם גולש העובד, אמצעים לצילום מסך המחשב, אמצעי שליטה על מצלמות הרשת והמיקרופון, ניטור תנועות העכבר ואופן השימוש של העובד במקלדת, כמו גם אמצעים למעקב אחר תנועות עיניים והאזנה.

מעסיקים, חשוב להקדים ולפעול

על מנת לצמצם באופן משמעותי את היקף החשיפה המשפטית, על מעסיקים לפעול בהתאם להנחיות הרשות להגנת הפרטיות ולפסיקת בתי הדין לעבודה בנושא.

בין היתר, יש לקבוע מדיניות כתובה, ברורה ומפורטת בכל הנוגע לשימוש באמצעי מעקב במקום העבודה הכוללת את  מטרות השימוש במידע שייאסף ולהביא את מדיניות זו לידיעת העובדים. כמו כן, יש לקבל הסכמה מראש של העובדים לשימוש באמצעי המעקב, להימנע ככל הניתן מאיסוף ושמירה של מידע על העובדים שאינו הכרחי למטרות שהוגדרו במסגרת מדיניות החברה ולפעול לאבטחת המידע הנאסף בהתאם להוראות הדין.

ייצוג משפטי מקצועי עושה את כל ההבדל

בהתמודדות עם סוגיה מורכבת כגון הגנת הפרטיות בעבודה חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין העוסק בתחום דיני העבודה בכלל ובנושא הגנת הפרטיות בעבודה בפרט.

עו
עו"ד מיכל בלום|צילום: רונית לובצקי

עורכת הדין מיכל בלום מלווה, מייעצת ומייצגת עובדים ומעסיקים בכל היבטי משפט העבודה ובעלת ידע וניסיון בתחום הגנת הפרטיות בעבודה. הכתבה באדיבות אתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה אל עורכת הדין מיכל בלום – 053-6243230