בפסיקה דרמטית בג"ץ החליט בתחילת חודש מאי 2023 לעשות סוף לאפליה שהונהגה כאן שנים, להוציא אימוץ ילדים ממונופול הגיור האורתודוכסי ברבנות הראשית ואף לאפשר את אימוצם גם אצל משפחות חילוניות, אשר מעדיפות גיור קונסרבטיבי או רפורמי. פסק הדין הנ"ל מצטרף להחלטה של בג"ץ להכרה בתוקפם של גיור רפורמי או קונסרבטיבי שנעשה בארץ לשם הענקת זכות לעליה לישראל על פי חוק השבות, בכך שמצמצם את השפעת היהדות הרבנית האורתודוכסית.
קשה להאמין, אך הנוהל שבוטל התקבע בשירות למען הילד תחת משרד הרווחה ולבג"צ לקח לא פחות משני עשורים לקבל את ההחלטה מאז הוגשה עתירה בנושא בשנת 2003, על ידי התנועה הרפורמית בישראל.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין דקר, פקס, לוי, רוזנברג, לחץ/י כאן
חוק אימוץ ילדים – ילדים מאומצים חייבים להיות בני אותה הדת של הוריהם המאמצים
במדינת ישראל קיימת רגישות רבה סביב נושא הדת, זאת במיוחד בכל הקשור לילדים קטינים, לכן הנוהל התבסס על חוק אימוץ ילדים שקובע שאין לאמץ ילד שאינו בן דתו של המאומץ. כתוצאה מכך, כדי שמשפחה יהודית תאמץ ילד בן דת אחרת, יש קודם כל לגיירו. דרישות גיור קטינים נוקשות ומצריכות חיים במשפחה דתית וכך למעשה קובע הנוהל.
עיקרון טובת הילד הוא הקובע בכל הקשור לאימוץ
בסוף אפריל נעשה לדבר סוף לאחר שהוגשה עמדת המדינה בנושא ובית המשפט העליון נתן לעמדה תוקף של פסק דין בהרכב מורחב בן 9 שופטים, אשר קיבלו את עתירת התנועה ליהדות מתקדמת.
"נחזור ונציין את המובן מאליו" כתבו השופטים. "בתחום של אימוץ ילדים, כמו בהקשר של טיפול בענייניהם של קטינים בכלל, עקרון העל ו'כוכב הצפון' הוא עקרון טובת הילד. טובת הילד היא לעולם טובתו של הילד הקונקרטי על מכלול נסיבותיו, עברו, מאפייניו וקשייו. בתחום זה נדרש המענה האופטימלי לילד שהנסיבות של ראשית חייו לא היו אופטימליות ונדרש עבורו התיקון המיטבי".
ביקורת שיפוטית על מדיניות משרד הרווחה
קדמה לפסק הדין ביקורת של השופטים במרץ האחרון, 2022, על המדיניות של השירות למען הילד. השופטים ביקשו מהמדינה לבחון את שינוי המדיניות כאשר כל מקרה של אימוץ ייבחן לגופו.
זמן קצר אחר כך הודיעה המדינה כי היא מקבלת את הצעת בית המשפט והשיקולים הרלוונטיים יהיו טובתו של הילד.
למעשה, בית משפט קיבל את העובדה שיש יותר מדרך אחת (אורתודוכסית) להיות יהודי. כידוע, שליש מהיהודים בעולם מתגוררים בארה"ב, הנחשבת לקהילה הגדולה, העשירה והמשפיעה ביותר בקרב היהדות ומרביתם שייכים לזרם הרפורמי. יהודים אלו תרמו ותורמים רבות לישראל והכתף הקרה של המדינה ביחס אליהם, בשל השפעת היהדות האורתודוכסית והשמרנית צריכה להיפסק.
הקביעה לפיה יש לאפשר גיור ילדים מאומצים רק ברבנות פגעה בשורה של זכויות יסוד במדינה דמוקרטית בהן חופש דת ושוויון. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי פסק הדין הנ"ל לא נוגע להכרה בזכות ילדים של מתגיירים לעלות לארץ. מי שמבקשים עלייה לישראל על פי חוק השבות ביחד עם ילדיהם הקטינים הביולוגיים, אשר נולדו לפני השלמת הליך הגיור, חייבים לדאוג לגיור של הילדים גם כן. ילדים אשר נולדו לאחר הגיור נחשבים יהודים מיום הלידה.
לסיכום, טוב עשתה המדינה שקיבלה את דעת בית המשפט וטוב עשה בית המשפט ששם את טובת הילד לפני מאבקי שליטה בין זרמי היהדות, גם אם באיחור ניכר. הליך אימוץ ילדים הוא רגיש מאין כמותו ודורש תעצומות נפש וכוחות יוצאי דופן מצד המשפחות המאמצות והילדים המאומצים. פסק הדין של בית המשפט העליון מקל, ולו במעט, הליך מורכב זה.
עורכת דין ומגשרת ענת לוי ממשרד עו"ד דקר, פקס, לוי, רוזנברג בעלת ניסיון רב בליווי זוגות בהליכי אימוץ וקבלת צו הורות פסיקתי, מוסמכת מטעם האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך, עוסקת בעריכת הסכמים בתחום המשפחה, בצוואות ובירושות. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עו"ד דקר, פקס, לוי, רוזנברג – 053-9377916