כמי שמלווה ומייצג גם נפגעי עבירה וגם חשודים (לא באותו תיק כמובן), חשדות בהתעללות בקטין הם תמיד מקרה מורכב. הקושי הבסיסי הוא ברוב המקרים בהיבט הראייתי, לילדים קטנים יש דמיון מפותח ולא תמיד קל להבחין בין דמיון לבין זיכרון. פציעות לא מצביעות בהכרח על התעללות והעדר פציעות ממש לא מעיד על העדר התעללות (במיוחד התעללות נפשית). לא בכל הגנים יש מצלמות וגם כשיש מצלמות הן אף פעם לא מכסות 100% מהגן כך שגם כאשר יש מצלמות הדבר לא מוריד לגמרי את החשדות מהשולחן. מצב החשדות הוא המצב הכי קשה לכולם, הן להורים המודאגים והן לגננת החשודה. אחת העבודות המאתגרות והיצירתיות שעורך דין יכול לעשות במקרים כאלה הוא סיוע למשטרה באיתור ראיות נוספות כדי למצות את החקירה בהקדם.
לפניה למשרד עורך דין ומגשר רוני מרטן, לחץ/י כאן
המורכבות המשפטית בעבירת התעללות בקטין
בנוסף למורכבות הראייתית, יש בעבירת ההתעללות בקטין (סעיף 368ג לחוק העונשין) גם מורכבות משפטית. הבסיס להגדרה הוא ה"קומונסנס" של השופט, כפי שכתבה השופטת בייניש בפרשת נקאש:
"אשר-על-כן, בדרך-כלל, הרואה מעשה התעללות יזהה אותו מיד בשל הסלידה שהוא מעורר, ובשל מאפייניו המובהקים – האכזריות וחוסר האנושיות המטביעים בו כתם מוסרי הדבק בו. באותם מקרי גבול שבהם ההבחנה בין עבירות אלימות "רגילות" לבין מעשי התעללות אינה נראית על פניה בבירור, ניעזר במבחנים שנקבעו בפסיקתנו לזיהויה של עבירת ההתעללות על-פי מאפייניה הייחודיים."
אולם, כפי שיודע כל מי שעוסק בתחום, המבחנים לא רק מעורפלים וגמישים, הם אפילו לא קבועים. כל כמה שנים בית המשפט העליון קובע מבחנים חדשים.
כפי שכתב השופט הנדל בפס"ד מרגולין:
"לא רק שהמחוקק לא הגדיר בחוק העונשין התעללות מהי, הוא אף לא נתן אמות מידה למונחים המתארים אותה – "פיזית", "נפשית" או "מינית". גם בפסיקה קשה למצוא הגדרה חתוכה וברורה."
מהם המבחנים המקובלים להגדרת התעללות?
המבחנים המקובלים כיום להגדרת התעללות הם ששת המבחנים שקבע השופט הנדל בפס"ד מרגולין לפני עשור, ואלו הם:
- "בפוטנציאל לגרימת סבל או נזק לקורבן, סבל זה נבחן מנקודת מבטו של המתבונן מן הצד, ולאו דווקא מנקודת מבטו של הקורבן". מדובר במבחן רחב, הדגש בו הוא בכך שאין צורך להוכיח שנגרם לילד נזק בפועל אלא רק להראות שמעשה שנעשה יכול לגרום לסבל או לנזק עבור הילד.
- "התנהגות המאופיינת באכזריות, בהטלת אימה משמעותית על הקורבן, בביזוי, השפלה או דיכוי". התעללות נמדדת לא רק במעשה עצמו אלא גם באווירה שמשרה הנאשם, אווירה של אימה והפחדה, אווירה של השפלה וביזוי וכן אווירה של דיכוי יכולים להפוך מעשים לגיטימיים להתעללות. מדובר במבחן שמרחב הפרשנות שלו גדול מאוד שכן אפילו אם יש מצלמות אבטחה אי אפשר לקלוט מתוכן את האווירה. תפקידם של עורכי הדין הוא לתרגם את הראיות לאווירה ולשכנע את הפרקליטים ובסופו של דבר את השופטים אודות האווירה ששררה במקום.
- "לעיתים קרובות תאופיין התעללות בסדרת מעשים מתמשכת. במקרה כזה, יתכן שכל מעשה כשלעצמו אינו עולה לכדי התעללות, אולם הצטרפותם יכולה להפכם לכזו". מבחן זה בא להחמיר עם הנאשמים ולא להקל עליהם. בית המשפט העליון קבע במספר תקדימים שגם אירוע בודד יכול להיחשב להתעללות. על פי מבחן זה, עצם החזרתיות מוסיפה נופך למעשים עד כדי כך שהם יכולים להפוך מעשים לגיטימיים לעבירה פלילית חמורה של התעללות. גם כאן יש מקום נרחב לפרשנות שתתן את המסגור הנכון.
- "מידת פער הכוחות, יחסי התלות וטיב הקשר בין הקורבן לנאשם". הפער בכוחות בין הנאשם לבין הקורבן משפיע מאוד על הגדרת ההתעללות, שכן ככל שהפער גדול יותר כך הוא מצביע על חוסר האונים של הקורבן ועל העדר היכולת שלו להתגונן.
- "פעמים רבות מטרת ההתעללות היא להטיל את מרות המתעלל על קורבנו, להענישו או להפחידו". מבחן זה מורכב מאוד, אולי המורכב ביותר שכן להורים, מורים וגננות יש הזכות והחובה לחנך את הילדים למשמעת, לשם כך יש להם גם את הזכות והחובה להעניש באופן סביר. מתי חינוך למשמעת הופך ל"הטלת מרות"? יש כמובן מקרים ברורים, אבל יש גם מקרי גבול וסיטואציות התלויות בתרבות. במצבים כאלה עיקר הדיון יהיה בשאלת הפרשנות והמסגור של האירוע.
- "עוצמת חוסר הישע של הקורבן יכולה להוות אינדיקציה נוספת" בנוסף למבחן של פערי הכוחות שראינו לעיל (מבחן מס' 4), מבחן זה מתייחס רק לעוצמת חוסר הישע של הקורבן, בלי קשר לפערי הכוחות.
ההגדרות הללו חשובות במיוחד בקשר להתעללות נפשית שכן, בניגוד למישור הפיזי והמיני בהם יש מגוון רחב של עבירות. בהיבט הנפשי אין עבירה של תקיפה נפשית, חבלה נפשית, הטרדה נפשית וכד'. יש או התעללות נפשית או כלום. הענישה על התעללות נפשית שנעשית בידי הורה או אחראי על הקטין (רוב המקרים) היא חמורה מאוד, יש לה רף מינימאלי של כמעט שנתיים מאחורי סורג ובריח וזה יכול לעלות עד תשע שנות מאסר גם בלי עבירות נוספות.
בסופו של דבר, חשד להתעללות בקטינים הוא אירוע רציני מאוד הדורש הרבה מקצועיות, ידע וניסיון. רוב התיקים נסגרים מחוסר ראיות, דבר שמשאיר מצד אחד כתם על החשוד ומצד שני לא נותן את סגירת המעגל והמענה הנדרש להורים. בחשדות מהסוג הזה מומלץ לקבל ייעוץ וליווי מקצועי מהשלבים הראשונים.
עורך דין ומגשר רוני מרטן עוסק בייצוג של נפגעי עבירה, חשודים ונאשמים בהליכים פליליים בעבירות התעללות בקטין ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורך דין ומגשר רוני מרטן - 053-6244871