בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה שהגיש משרד עו"ד בת-חן טייץ עבור אישה אשר נפגעה בצווארה כאשר סחבה עגלה כבדה בעלייה. לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות שבתיק, השופטת קיבלה את הטענות של משרד עו"ד בת-חן טייץ וקבעה כי עדויותיהם של התובעת ושל עד מטעמה היו עקביות ואמינות.

לפי גרסת העובדת, במהלך עבודתה כמדריכת אנשים עם מוגבלויות היא הייתה מעורבת באירוע תאונתי כאשר נדרשה לסחוב עגלה כבדה בעליה משופעת ולפתע חשה כאב חד בצווארה.

מנהל המשמרת תמך בגרסת המדריכה

מנהל המשמרת במקום תמך בגרסת התובעת והעיד כי היא סיפרה לו בזמן אמת על הפגיעה. העד הוסיף כי מספר דקות לאחר האירוע הוא ראה את התובעת יושבת על הרצפה ובוכה.

התובעת טענה באמצעות משרד עו"ד בת-חן טייץ כי התלוננה על כאבי גב לפני התאונה ולפיכך הופנתה לבצע בדיקת הדמיה ולאחריה קיבלה מספר ימי מנוחה שבסיומם שבה לעבודתה מבלי שביצעה את בדיקת ההדמיה, המדריכה טענה כי לאחר התאונה, לנוכח מצבה הרפואי היא ביצעה את בדיקת ההדמיה בבית חולים ובסיכום בדיקתה קיים אזכור לפגיעה שאירעה לה במהלך העבודה.

לאחר שביצעה מספר בדיקות וקיבלה טיפולים רפואיים, רופא תעסוקתי קבע שאינה כשירה לעבודה לתקופה של מספר חודשים.

מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען כי התובעת חתמה על ייפוי כוח לבאת כוחה ורק לאחר מכן הותאמו תלונותיה למסמכים הרפואיים. עוד נטען כי התובעת שהתה בימי מחלה רבים ושבה לעבודתה במועד האירוע הנטען כשבמסמכים הרפואיים אין רישום של אירוע שארע במהלך העבודה. לטענת המוסד לביטוח לאומי, רק לאחר שקיבלה ייעוץ משפטי, היא פנתה לקבל טיפול רפואי וציינה שכאביה הופיעו לאחר אירוע פתאומי בעבודה.

המוסד לביטוח לאומי טען שלא הוכח כי אירעה לעובדת תאונה במהלך העבודה

עוד נטען כי מס ימים טרם התאונה, סבלה מבעיה רפואית קודמת בצוואר, והתובעת שבה לעבודה כשהיא סובלת מכאבי צוואר עזים ולמעט עדותה שקיים הבדל משמעותי בכאבים לפני האירוע ואחריו, לא הוכח שאירעה לה תאונה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי הוסיף וטען כי לנוכח היעדר נימוק לסתירות שבין גרסת התובעת לבין המסמכים הרפואיים שהציגה, כאשר מנגנון הפגיעה אינו ברור ואינו קיים, הרי שהיא לא הצליחה להוכיח את התביעה ועל כן יש לדחות אותה.

השופטת ציינה כי בהתאם לפסיקה הנטל להוכחת קיומו של אירוע תאונתי מוטל על התובע. כמו כן נפסק כי תובע מחויב להוכיח את תנאי הזמן - כי האירוע התרחש תוך כדי העבודה ואת הקשר הסיבתי - כי התרחש בעקבות העבודה. השופטת ציינה כי יסוד הכרחי נוסף להוכחת התאונה הוא התרחשות התאונה כאירוע פתאומי שניתן לאיתור במקום ובזמן.

השופטת הוסיפה וציינה כי בפסיקה נקבע כי המונח תאונה מלמד כי לא כל אירוע שקרה למבוטח במהלך העבודה יזכה אותו בתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי אלא אך ורק אירוע פתאומי וחריג.

השופטת ציינה כי מתצהירה של העובדת עולה כי הרגישה כאב חד בצווארה בעת שדחפה עגלה כבדה מאוד בעלייה משופעת וכי לאחר האירוע פגשה את מנהל המשמרת וסיפרה לו על האירוע. השופטת הוסיפה כי מנהל המשמרת הצהיר כי באותו יום המדריכה נדרשה לסחוב עגלה כבדה עקב מחסור בכוח אדם שנגרם בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. העד סיפר כי פגש את המדריכה כשהיא כאובה ובוכה ויושבת על הרצפה והיא סיפרה לו שבמהלך דחיפת העגלה לכיוון יעדה היא חשה לפתע שנתפס לה הצוואר.

השופטת ציינה שהתובעת העידה שאכן סבלה מכאבים לפני האירוע התאונתי הנטען ואישרה שעבדה במועד שבו אירעה התאונה ושהתה בחופשת מחלה לפני האירוע ואחריו.

הכאב שהמדריכה חשה ביום האירוע אינו דומה כלל לכאב שממנו סבלה לפני התאונה

עם זאת, השופטת ציינה כי הכאב שהמדריכה חשה ביום האירוע אינו דומה כלל לכאב שממנו סבלה לפני התאונה מכיוון שלאחר האירוע לא שבה לעבודה וחלה החמרה במצבה בעקבות התאונה.

השופטת ציינה כי במסמך מבית חולים צוין שבמשך חודש המדריכה סובלת מלחצים עורפיים וכי ביצעה בעבודתה מאמץ של דחיפה אשר גרם להחמרה חוזרת.

השופטת קבעה כי המדריכה התייחסה לאירוע התאונתי כחודש לאחר התרחשותו וסיפרה שבמסגרת עבודתה ביצעה "מאמץ דחיפה" באופן שתואם את מועד הפגיעה ומתאים לגרסתה שבעקבות המאמץ, היא חשה כאב בצווארה. על כן השופטת דחתה את טענת המוסד לביטוח לאומי שלפיה האנמנזה הרפואית אינה תומכת בגרסתה של המדריכה.

העדויות שנתנו המדריכה ומנהל המשמרת היו עקביות ואמינות

השופטת קבעה כי עדויותיהם של העובדת ושל מנהל המשמרת היו עקביות ואמינות ועל כן היא לא מצאה בכך שהעובדת עבדה רק יום אחד בחודש פברואר בשנת 2021 כדי לפגוע בגרסתה לעניין התרחשות האירוע התאונתי.

השופטת קיבלה את הטענות של משרד עו"ד בת-חן טייץ וקבעה כי אירוע תאונתי עלול להתרחש בכל רגע במהלך העבודה והעובדה שהתובעת סבלה מכאבים לפני האירוע התאונתי אינה מובילה למסקנה שהאירוע לא התרחש, כאשר מצבה הרפואי בכל מקרה ייקבע על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

בסופו של דבר, השופטת קיבלה את הטענות של משרד עו"ד בת-חן טייץ, קיבלה את התביעה והכירה באירוע כתאונת עבודה עם כל המשתמע מכך לגבי זכויות המדריכה במוסד לביטוח הלאומי. שאלת הקשר הסיבתי ואחוזי הנכות יבחנו על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

ב"ל 64788-02-22

הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

עורכת הדין בת-חן טייץ (צילום: צביקה גרמן)
עורכת הדין בת-חן טייץ|צילום: צביקה גרמן

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עו"ד בת-חן טייץ - 0537101853