בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש עו"ד עופר בן אב"י בשם עובדת זרה מאריתריאה נגד חברת ניקיון שהעסיקה אותה כמנקה במרכול לאחר שפוטרה מעבודתה במסגרת חילופי מעסיקים.
לאחר בחינת מכלול העדויות והראיות השופט קיבל את טענותיו של עו"ד עופר בן אב"י וקבע שהמעסיקה של העובדת תפצה אותה מאחר שלא ביקשה ולא קיבלה את אישור הממונה על עבודת נשים לסיום העסקתה במסגרת חילופי מעסיקים. עוד נקבע כי המעסיקה תפצה אותה עבור כספים שלא הפרישה לה לפנסיה ולקרן השתלמות ועבור דמי מחלה ודמי חגים.
עובדת זרה מאריתריאה פוטרה מעבודתה עקב חילופי מעסיקים
לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, מעסיקתה של העובדת הזרה הייתה חברה שמעניקה שירותי תחזוקה, שמירה וניקיון אשר התקשרה עם חברה שעוסקת בתחום הקמעונאות ומפעילה רשת מרכולים לצורך העסקת עובדי ניקיון באחד מסניפיה.
העובדת הזרה הועסקה אצל חברת הניקיון מתאריך 28.4.17 כאשר במכתב שקיבלה העובדת מחברת הניקיון בתאריך 30.1.18 צוין כי עקב סיום ההתקשרות של החברה עם רשת הקמעונאות, העסקתה של העובדת תסתיים בתאריך 28.2.18. יש לציין כי במועדים הרלבנטיים העובדת הייתה בהריון מתקדם ובתאריך 14.2.18 היא ילדה.
העובדת טענה באמצעות עורך הדין עופר בן אב"י כי פוטרה מעבודתה אצל חברת הניקיון כשהיא בחודש תשיעי להריון מבלי שהתקבל אישור לכך מהממונה על חוק עבודת נשים ומבלי שנערך לה שימוע כדין.
מנגד, חברת הניקיון טענה כי העובדת לא פוטרה מהעבודה אלא סיימה את תקופת העסקתה אצלה עקב סיום התקשרותה עם רשת הקמעונאות שמפעילה את המרכול בו העובדת עבדה ובשל חילופי מעסיקים בין חברת הניקיון לבין חברת הקבלן החדשה. עוד נטען כי העובדת לא השלימה שישה חודשי העסקה אצל חברת הניקיון לפני שנכנסה להריון ועל כן היא לא זכאית לקבל כל פיצוי מכוח חוק עבודת נשים. נוסף על כך, המעסיקה ביקשה לקזז מהפיצוי שייפסק לעובדת 3,185 שקלים ששולמו לה בטעות וללא הצדקה כמו גם מקדמה ששולמה לה בסך של 3,460 שקלים.
חוק עבודת נשים אוסר לפטר עובדת בהריון ללא קבלת היתר מהממונה
לאחר שהשופט בחן את מכלול העדויות והראיות הוא החליט לקבל את טענותיו של עו"ד עופר בן אב"י, אשר ייצג את העובדת וקבע כי אין ספק שעניינה של העובדת בא בגדרי חוק עבודת נשים מאחר שהיא עבדה אצל חברת הניקיון במשך תקופה של יותר משישה חודשים. השופט הוסיף כי אין משמעות למועד כניסתה של העובדת להריון אלא לתקופת העבודה שלה אצל המעסיקה.
השופט ציין כי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים אוסר לפטר עובדת בהריון ללא קבלת היתר כנדרש וקבע כי בנסיבות העניין חברת הניקיון הייתה מחויבת לקבל היתר מהממונה כדי להפסיק את העסקת העובדת. זאת למרות העובדה שהעובדת לא פוטרה במובן הרגיל של פיטורים אלא סיימה את העסקתה אצל חברת הניקיון עקב הפסד במכרז והעברת העובדים למעסיק אחר.
המעסיקה לא התנהלה בדרך נכונה ומקובלת כלפי העובדת
לפי קביעת השופט, למרות העובדה שהפסקת העסקתה של העובדת אצל חברת הניקיון נעשתה בנסיבות של חילופי מעסיקים, המעסיקה לא התנהלה בדרך המקובלת והנכונה כלפי העובדת ובנסיבות המקרה היא הייתה מחויבת לפנות לממונה על עבודת נשים כדי לקבל היתר לפי הוראות סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים. השופט הוסיף כי במועד חילופי המעסיקים במרכול, העובדת הייתה בחודשי היריון מתקדמים ובחודש פברואר בשנת 2018 היא נעדרה מהעבודה ולאחר מכן ילדה ויצאה לחופשת לידה כאשר כל זאת התרחש לפני שהיא החלה לעבוד אצל המעסיק החדש.
השופט מתח ביקורת על מעסיקתה הראשונה של העובדת וקבע כי העובדה שהיא נעדרה מהעבודה מבלי להודיע לא פוטרת את המעסיקה מלדאוג לענייניה, כמו לשאר העובדים. השופט הוסיף כי המעסיקה אינה יכולה להסתפק בטענה שהעובדת נעלמה מבלי שביררה את מצבה ווידאה שתיקלט כשורה על ידי המעסיק החדש.
חברת הניקיון הייתה מחויבת לוודא שהעובדת נקלטה כשורה אצל המעסיק החדש
עוד נקבע כי המעסיקה הייתה מחויבת לוודא שהעובדת נקלטה אצל המעסיק החדש ולא לסמוך על כך שהדברים יסתדרו ללא התערבותה. השופט הוסיף כי אי ביצוע פעולות לווידוא קליטתה של העובדת ההרה אצל המעסיק החדש בעת חילופי מעסיקים עלול לפגוע בזכויות העובדת ומנוגד לחוק עבודת נשים שמטרתו להגן על עובדת הרה מפני הרעת תנאים או מפיטורים בעקבות ההיריון.
על כן, השופט קבע שהמעסיקה לא דאגה לקבל אישור מהמעסיק החדש של העובדת באשר לקליטתה, ולפיכך היא הייתה מחויבת לקבל את אישור הממונה על עבודת נשים לפי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים. על כן נקבע שהעובדת זכאית לפיצויים בסך 8,000 שקלים.
נוסף על כך, השופט קבע שהמעסיקה מחויבת לשלם לעובדת עבור הפרשות שלא ביצעה לפנסיה ולקרן השתלמות בסך של 7,244 שקלים, עבור דמי מחלה בסך של 2,051 שקלים, דמי חגים בסך של 430 שקלים ופיצוי מכוח חוק הודעה לעובד בסך של 1,500 שקלים.
השופט הוסיף כי יש לקזז מהפיצוי שנפסק לעובדת סך של 3,461 שקלים עקב מקדמה ששולמה לה עבור תקופה שבה לא עבדה בפועל אצל המעסיקה.
בסופו של דבר, השופט קבע שהמעסיקה תפצה את העובדת בסך כולל של 19,225 שקלים שממנו יקוזז סך של 3,460 שקלים. עוד נקבע כי המעסיקה תישא בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 2,500 שקלים.
סע"ש 51950-07-19
הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד ומגשר עופר בן אב"י - 0539428893