למעשה אנו חיים במציאות הווירטואלית הזו בה אנו פורסים את דעותינו הפוליטיות, החברתיות והערכיות בצורה האותנטית ביותר ולכן גם המחוקק והרשות השופטת מתייחסים אל מציאות זו כמרחב לגיטימי לתת עליו את הדין.

מאידך, רובנו לא שמים לב לעובדה כי כל פוסט, הערה, תמונה או סרטון ואפילו "לייק" שאנו מעלים או משתפים בפייסבוק או ברשתות החברתיות האחרות, עלול לפגוע באדם או בגוף מסחרי כלשהם באופן ציבורי, וכפועל יוצא מכך, אנו חושפים עצמנו לתביעה בגין לשון הרע.

לפניה ישירה לד"ר איריס טרומן, עו"ד ונוטריון, לחץ/י כאן

מה ההבדל בין חופש הביטוי לבין לשון הרע?

נשאלת השאלה, מתי הדברים המתפרסמים הם בגדר חופש הביטוי ומתי הדבר יחשב לפגיעה בשמו הטוב או בעסקו של אדם? האם אוכל להביע את דעתי ברשתות החברתיות, גם אם אינה מחמיאה, על אדם או עסק מבלי לחשוש מתביעה?

אכן, יש חשיבות גדולה באופן ניסוח הפוסט, הסרטון או התגובה שתפרסמו, ולכן יש להקפיד על כללי כתיבה בסיסיים אשר עשויים לשמור עליכם מפני תביעה בגין לשון הרע.

פרט עובדות והצג דעות

הכלל הראשון הוא להיצמד לעובדות בלבד, תוך תיאור מדויק של האירוע. אם הייתם בבית עסק, ועל פי החוויה האישית שלכם השירות היה גרוע, ואתם מעוניינים להתריע בפני חבריכם באופן פומבי על החוויה הזו שעברתם, כתבו בדיוק מה קרה ופרטו את העובדות, בלי לכתוב כי השירות היה גרוע שכן חברכם כבר יגיעו למסקנה זו בעצמם.

הכלל השני הוא הצגת כל ביקורת שלילית כדעה אישית ולא כעובדה. יש להשתמש במלים כמו "לדעתי", "לטעמי", "על פי הבנתי" וכד', וזאת על מנת להימנע מהאפשרות של תביעה עתידית בגין הוצאת לשון הרע. כך תוכלו גם לכתוב "לדעתי, שירות כזה הוא גרוע" מבלי לקבוע שהוא היה כזה בהכרח.

השתמש בשפה לא אלימה

הכלל השלישי נוגע לשימוש בשפה יפה ומכבדת והימנעות מקללות, השמצות והכפשות גם כאשר מעלים דעה לא מחמיאה. ניתן להביע את דעתכם גם בדרך מכובדת ומכבדת ולהביע את כעסכם, אכזבתכם מבלי להשפיל, להשמיץ, לפגוע או לקרוא למעשה אלימות. גם קריאה לחרמות על עסקים או אנשים כאלה או אחרים, ואף הצטרפות תמימה בעשיית לייק לפוסט הקורא לחרם או פגיעה, עשויים לחשוף אתכם לתביעה בגין לשון הרע.

שמירה על הפרטיות של האדם / העסק המפורסם

הכלל הבא מדבר על שמירת הפרטיות של מושא הפרסום, לפיו מומלץ שלא לחשוף תמונות, מידע וסודות של אנשים אחרים ברשת ללא קבלת רשות לכך מראש. גם אם חבר או שותף לעבודה שיתף אתכם במידע אישי, פרסומו ברבים עלול לפגוע בפרטיותו שכן לא נתן את רשותו מראש לעשות כן.

הכלל החשוב ביותר הוא להפעיל שיקול דעת בטרם תפרסמו את הפוסט ובמידה שיש לכם ספק באם הפוסט עלול לפגוע במישהו, רצוי שתתייעצו עם עורך דין שעוסק בתחום או שלא תעלו את הפרסום כלל.

מה קובע חוק לשון הרע?

על פי החוק, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -

(1) להשפיל אדם (יחיד או תאגיד) בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

פסיקות חדשות המגדילות את גובה הפיצויים

לאחרונה, נראית בבתי המשפט מגמה ברורה להגדלת שיעורי הפיצויים לנפגעי לשון הרע, בכלל, ולנפגעי לשון הרע ברשת, בפרט. לשון הרע והוצאת דיבה נחשבים כעוולה אזרחית וכעבירה פלילית.

חשוב להבהיר כי ניתן לקבל פיצוי כספי בגין לשון הרע גם ללא הוכחת נזק לתובע ובית המשפט יכול לפסוק פיצויים, בין היתר, גם על פי מבחן האדם הסביר. כלומר, ביהמ"ש יבחן האם אדם סביר היה נפגע באותן הנסיבות מן הפוסט או הפרסום או שמא מדובר בפגיעה סובייקטיבית של התובע.

הזכות לשם טוב

לסיכום, חשוב להדגיש כי החוק אינו נולד על מנת לאסור על אדם לומר את דעתו, ואולם, כפי שנכתב במקורות "טוב שם טוב משמן טוב" (קהלת ז' א) אל מול הזכות להביע דעה בחופשיות, עומדת זכותו של כל אדם לשמו הטוב.

הדברים האמורים בכתבה אינם באים במקום ייעוץ משפטי. מומלץ להתייעץ באופן אישי ולבחון כל מקרה לגופו.

עו
עו"ד ד"ר איריס טרומן|צילום: משרד עו"ד ד"ר איריס טרומן

עו"ד ד"ר איריס טרומן – מומחית לדיני לשון הרע, הוצאת דיבה ופגיעה בפרטיות. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה לד"ר איריס טרומן, עו"ד ונוטריון - 053-6242071