חוק הכניסה לישראל מעניק לפקידי ביקורת גבולות את הסמכות להחליט האם לאפשר או לסרב כניסה לישראל עבור אזרחים זרים המגיעים למעבר גבול. בשנת 2022 ביקרו בישראל כ-3 מיליון מבקרים זרים, רובם למטרות תיירות, אולם חלקם עובדים זרים, מבקשי מקלט מאוקראינה וכדומה. בשנים שלפני פרוץ מגפת הקורונה כ-20,000 זרים סורבו כניסה לארץ בממוצע כל שנה.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי, רוזנברג לחץ/י כאן
מה הסיבות לסירוב כניסה של זרים לישראל?
הסיבות לסירוב הכניסה לישראל הן חשש להשתקעות ועבודה לא חוקית בישראל, נימוקים ביטחוניים או פליליים, חברות וחשש לפעילות בארגונים אקטיביסטיים נגד ישראל, או סיבות רפואיות ומניעת פגיעה בשלום הציבור הישראלי. יודגש כי לאחר ההחלטה על סירוב כניסה מקבל האזרח הזר צו הרחקה, אשר מפרט את הסיבה לסירוב כניסה. אותם מסורבי כניסה מוחזקים במתקן מעצר, באופן זמני, עד למימוש הגירוש והחזרתם למקום ממנו הגיעו.
לאחרונה עלו טענות משמעותיות כנגד התנאים הירודים במתקן המעצר יהלו"ם, הנמצא בצמוד לנתב"ג, בין היתר על ידי יו"ר הסתדרות עובדי המדינה. לאחר ביקור במקום טען אופיר אלקלעי כי תנאי המעצר מזכירים מדינת עולם שלישי ושלח מכתב לשר הפנים כי התנאים הם "מחפירים ובלתי אנושיים".
סירוב כניסה לישראל עוד בחו"ל טרם עלייה למטוס
בשבוע שעבר עבר בקריאה שלישית בכנסת תיקון 36 לחוק הכניסה לישראל, המאפשר לרשות האוכלוסין לסרב, באופן שרירותי וללא נימוק, כניסתו של אזרח זר לישראל עוד בטרם עלה על המטוס. כמעין ביקורת גבולות מוקדמת. במקרים כאלה, חברת התעופה למעשה לא תאפשר עלייה למטוס, או כלי תחבורה אחר (ספינה) הנמצא בדרכו לישראל.
עיקר הבעייתיות של תיקון זה, היא חוסר יכולתו של זר הנמצא בחו"ל לפעול כנגד החלטת סירוב כניסתו לארץ. אזרח זר אשר מסורב כניסה בנתב"ג או מעבר גבול אחר, נדרש להחתים עורך דין ישראלי על ייפוי כוח בטרם יכול עורך הדין לנקוט בפעולות משפטיות נדרשות, כגון הגשת בקשה דחופה למתן צו למניעת הרחקה אל בית הדין לעררים.
ערר כנגד החלטת סירוב כניסה לישראל
סירוב כניסה מראש, עוד לפני הגיעה לארץ חוסם הלכה למעשה את האפשרות להגיש ערר. התיקון לחוק יוצר מצב בו המדינה מתחמקת בעצם מביקורת שיפוטית על החלטת הסירוב: "מצא קצין ביקורת הגבולות כי אדם שנמסרו לגביו פרטים... אינו רשאי להיכנס לישראל או לצאת ממנה, רשאי הוא להודיע על כך לאחראי על כלי ההסעה, וזה לא יובילו לישראל או ממנה", לשון החוק.
מדובר בתיקון דרמטי שהיה דרוש לצורך השלמת הליך הפטור מוויזות מול ארה"ב שעדיין בהתהוות. אלא שדברים יכלו להיות גרועים הרבה יותר. עוד בכנסת הקודמת פעלו ארגונים שונים בתחום ההגירה לישראל לצד האגודה לזכויות האזרח, כנגד התיקון הדרקוני. המדינה ביקשה להחריג מההליך רק את אזרחי המדינה או מי שמחזיק בתושבות קבע. אם הדבר היה מתממש, היו לכך השלכות דרסטיות על ציבור העובדים הזרים וזרים בכלל המעוניינים מסיבה זו או אחרת להיכנס ארצה. כשלמדינה יינתן למעשה כוח בלתי מוגבל, וללא ביקורת שיפוטית כלשהי.
אלא שלאחר מאבק בוועדה הפרלמנטרית היועץ המשפטי לוועדה עו"ד תומר רוזנר ביחד עם יו"ר הוועדה דאז ח"כ ווליד טאהא, קיבלו את העמדה המרוככת לגבי התיקון לחוק. כך הוחרגו, ברגע האחרון מהסעיף גם מי שהינם בעלי רישיון לישיבת ביקור המותיר עבודה בשכר (ויזה ב/1) ומי שבעלי אשרה המותירה חזרה לישראל (אינטר - ויזה).
הסעיף שעבר עודנו בעייתי מאוד, שכן פקידי רשות ההגירה יכולים להחליט לאסור, באופן שרירותי וללא נימוק, הגעת זרים אל המדינה, באופן מכליל במקרים שימצאו לנכון, למשל במקרה של מגפה עולמית, מלחמה וכדומה. גם רשימות העילות לסירוב כזה, לא נקבעו בחוק ולמעשה נותרו בשיקול דעתה המלא של הרשות. בתקופה הקרובה בוודאי ניווכח לדעת כיצד תפעל המדינה על מנת לממש את התיקון לחוק המעניק לפקידי משרד הפנים סמכות רחבה יותר לאסור כניסה לארץ.
משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי, רוזנברג עוסק בתחום ההגירה לישראל, לאירופה ולארה"ב ובתחום המשפט האזרחי והמסחרי. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין דקר, פקס, לוי, רוזנברג - 053-9377916