לא אחת עומד האזרח הקטן חסר אונים ומושפל נוכח פגיעות חוזרות ונשנות וקיפוח של גופים גדולים רבי עוצמה כלפיו. מי מאתנו הצרכנים, לא נתקל בעוולות קטנות ומעליבות, בהפרה של חוקים, בעיגול פינות, בעוולות קטנות מקוממות אך לא כאלו שיגרמו לנו לצאת למאבקים משפטיים יקרים מול גופים גדולים בעלי אמצעים ויכולות.
לצורך שבירת חוסר השוויון הקוהרנטי הזה נחקק חוק התובענות הייצוגיות, חוק אשר בבסיסו מעניק כוח לצרכן הקטן ומאפשר לו לתבוע את התאגידים הגדולים גם על אגורה אחת אשר נלקחה מהצרכן שלא ביושר, ולא ע"פ חוק.
"ביסוד התובענה הייצוגית, עומדים שני שיקולים מרכזיים: האחד הגנה על אינטרס הפרט באמצעות מתן תרופה ליחיד שנפגע. אותו יחיד, ברוב המקרים, אינו טורח להגיש תביעה. השיקול השני, עניינו אינטרס הציבור. ביסוד אינטרס זה מונח הצורך לאכוף את הוראות החוק שבגדריו מצויה התובענה הייצוגית. לתובענה הייצוגית יש ערך מרתיע. מפירי החוק יודעים כי לניזוקים יכולת פעולה כנגדם."
דבריו של כב' נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק בפרשת טצת, בעמ' 784, כדלקמן.
לפניה ישירה אל עורך דין איתי ליבנה, לחץ/י כאן
מה היא אם כן התובענה הייצוגית וכיצד מממשים כלי זה?
תובענה ייצוגית היא תביעה אזרחית בה אדם יחיד תובע חברה/ מוסד/ ארגון בשם קבוצה. בבסיס התובענה הייצוגית עומד ההיגיון כי התביעה מייצגת נפגעים רבים אשר לכל אחד מהם נגרם נזק קטן אשר לא מצדיק הגשת תביעה עקב הטורח והעלויות הכרוכות בכך. הליך התובענה הייצוגית מאפשר לתובע הייצוגי לשאת את נטל התביעה ולתבוע בשם הקבוצה כולה כמייצג ובמידה וההליך יצלח יקבל פיצוי מוגדל מיוחד עבור טרחתו.
תביעות ייצוגיות מוגשות במגוון נושאים כגון צרכנות, איכות הסביבה, ביטוח, בנקאות, תקשורת, תביעות מנהליות וכו'. מכשיר התובענה הייצוגית מאפשר ניהול הליך משפטי ותיקון עוולות שונות אשר ספק אם היו זוכות לאכיפה עקב עלויות ההליך המשפטי מול סכום עלותו של העוול, וכן בגלל היעדר אכיפה מספקת מצד הגורמים הרשמיים. התובענה הייצוגית היא מכשיר צרכני מהמעלה הראשונה, שנועד לאזן בין הכוחות הלא שוויוניים של האזרח/הצרכן הקטן אל מול גופי ענק, כגון: המדינה ורשויותיה, כמו גם חברות המספקות שירותים או מוכרות מוצרים לציבור. תועלת שנייה ולא פחות חשובה במנגנון התובענות הייצוגיות נעוץ בכך שמנגנון זה חוסך למערכת הוצאות התדיינות ועלויות מנהליות כיוון שמספר רב של תביעות מקובצות יחדיו להליך אחד.
ייחודיות הליך התביעה הייצוגית
ככל תובענה רגילה תובענה ייצוגית מוגשת לבית המשפט. אולם, כדי לנהלה כייצוגית על התובע להגיש בד בבד עם הגשתה לבית המשפט גם "בקשה לאישור התובענה כייצוגית", ולקבל את אישורו של בית המשפט לנהלה כייצוגית, ורק לאחר אישורה תהפוך היא לכזו, והתובע יהפוך מתובע רגיל לתובע ייצוגי.
במקרים לא מעטים, אישורה של תביעה כתובענה ייצוגית, מביא להסדר פשרה בין התובע הייצוגי לבין הנתבע, בחסות בית המשפט, ולפיצוי קבוצת התובעים הייצוגיים. מכאן התפתחות מוסד הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ותנאיה. יש לזכור כי כדי שהתביעה תאושר כתובענה ייצוגית עליה לעבור מסננת אשר תאשרה ככזו ולעמוד במספר פרמטרים הקבועים בחוק.
התנאים הקבועים בחוק כדי שתביעה תאושר כייצוגית
כפי שמפורט בסעיף 4 לחוק התובענות הייצוגיות תשס"ו 2006, המגיש תובענה ייצוגית צריך לעמוד בפרמטרים המצוינים בסעיפים.
- קיומה של "עילת תביעה אישית" לתובע הספציפי כלומר, התובע עצמו נפגע כתוצאה מהעוולה או הפרת החוק, ויש לו נגיעה אישית בדבר כנפגע.
- העילה מבוססת כדי כך שישנה "עילת תביעה לכאורה" לתובע הייצוגי. כאן בודק בית המשפט אם יש לתובע סיכוי ריאלי לזכות בסוף ההליך בתביעתו.
- על בית המשפט להתרשם כי התובע מביא בפניו עילת תביעה "משותפת" לכל חברי הקבוצה קרי העוולה הינה לא מראה אישי חד פעמי, אלא משהו המהווה בסיס משותף, לתביעה של קבוצה גדולה של תובעים.
- עוד יבדוק בית המשפט האם התביעה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.
- בית המשפט יבדוק גם אם התובע הוא "תובע הולם" (קרי: אינו קנטרן, רודף פרסום, תובע סדרתי ועוד), כמו גם באי-כוחו, כלומר עורכי דינו הם כאלה שמסוגלים לעמוד במעמסה של תובענה ייצוגית וראויים לשאת בנטל מבחינת שמם הטוב וכדומה.
- הסעד הנתבע הוא סעד אחיד ומשותף לכלל התובעים הפוטנציאליים, ואין הוא מעורר בחינה נפרדת של כל פרט בתובענה.
- תנאי נוסף להגשת הבקשה הוא תום לב הנדרש מהתובע כלומר כי אין כוונה נסתרת מאחורי התובענה למוטט, להתנקם או לסחוט את הנתבע.
הסעדים
בתובענה ייצוגית התובע יכול לבקש מבית המשפט סעד שמחייב את הנתבע כלפי הקבוצה הנפגעת, שבית המשפט אישר לתובע הייצוגי לייצג. הסעד הוא אחיד ומשותף לכלל התובעים הפוטנציאליים, למשל: צו מניעה, החזר כספי, או פיצוי ובלבד שהסעד יהיה אחיד לכלל חברי הקבוצה. בדרך כלל ייקבע מנגנון, בפיקוח התובע הייצוגי או בית המשפט, כדי שכל חברי קבוצת התובעים הייצוגיים יקבלו את שנפסק, אף אם לא היו צד פעיל לתובענה ולא השתתפו בהליכים.
פסק דין בתובענה ייצוגית - יוצר מעשה בית דין ומחייב כמובן את כל חברי קבוצת התובעים המיוצגים, לטוב ולרע, בין שהיו צד פעיל לתובענה ובין אם לאו, במובן זה שאף אחד מהתובעים הפוטנציאליים הייצוגיים, אף על פי שלא היו צד לתובענה הייצוגית ולא השתתפו בהליכים, לא יוכל להגיש תביעה נפרדת בגין אותה עילת תביעה.
פיצוי התובע הייצוגי
אם התובענה הייצוגית מתקבלת ובית המשפט הכריע לטובת הקבוצה (התובע זוכה), בית המשפט ייקבע פיצוי מיוחד לתובע הייצוגי שיזם את התובענה בשם הקבוצה. פיצוי זה בא לפצות את התובע הייצוגי על היוזמה, הטרחה, הסיכון, הזמן והמשאבים שהושקעו על ידו, אשר לרוב עולים עשרות מונים על הנזק הממשי שנגרם לו. נוסף על כך, בית המשפט רשאי לפסוק גמול למבקש או לתובע גם אם התובענה הייצוגית לא אושרה או שלא ניתנה הכרעה בתובענה לטובת הקבוצה. פיצוי זה נועד להוות תמריץ לאנשים להגיש תביעות ייצוגיות, אשר נועדו לפצות על כשל בסיסי במערכת של עוולות קטנות אשר לגביהן אין אכיפה. המחוקק רוצה לתגמל את המשתמשים במכשיר התובענה הייצוגית אשר פעמים רבות מביא לאכיפה ולשמירה על החוק במקומות שידו של הרגולטור אינה מגיעה אליהם.
עורך דין איתי ליבנה עוסק במשפט אזרחי, תביעות ייצוגיות, הכנת כתבי הגנה וכתבי תביעה, חוזים, תביעות ליקויי בניה, לשון הרע, הוצאה לפעול ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעורך דין איתי ליבנה - 053-6240510