אזרח זר או אזרחית זרה המקיימים או מקיימות קשר זוגי עם ישראלי או ישראלית, ידרשו להסדיר את המעמד בישראל מתוקף קשר זה, במידה וירצו לחיות ביחד בישראל עם בן או בת הזוג.
בקשות לקבלת מעמד בישראל של בני זוג, מוגשות לרשות האוכלוסין וההגירה, באזור מקום המגורים של בן הזוג או בת הזוג בעל האזרחות הישראלית.

כאשר בן או בת הזוג אינם חיים בישראל, יש להתחיל בהגשת בקשה להזמנה לישראל של בן או בת הזוג ממדינת המוצא שלו או שלה. ההזמנה מוגשת יחד עם הגשת הבקשה לקבלת מעמד. רק לאחר שההזמנה מאושרת, ייפתח תיק בלשכת רשות האוכלוסין בנוכחות שני בני או בנות הזוג.

רשות האוכלוסין, כמו כל רשות מנהלית, פועלת על פי נהלים. באופן כללי ניתן לחלק בקשות למעמד בישראל של בני זוג על פי שני נהלים עיקריים, נוהל העוסק בזוג נשוי (5.2.0008) ונוהל העוסק בזוג שאינו נשוי ("ידועים בציבור") (5.2.0009). אם מדובר בתושבי קבע ולא אזרחים יש נהלים אחרים.

בני זוג בני אותו מין, עברו דרך ארוכה מול רשות האוכלוסין, למרות זאת, הם עדיין נדרשים היום באופן גורף, להגיש את הבקשות שלהם בהתאם לנוהל של בני זוג, שאינם נשואים. כלומר, גם אם מדובר בזוג שהתחתן, רשות האוכלוסין תבחן את בקשתו בהתאם לנוהל של "ידועים בציבור".

הנהלים קובעים את תנאי הסף להגשת בקשה ואת התהליך לבדיקתה שנקרא ה"הליך מדורג", במסגרתו כל שנה תבחן הבקשה למעמד של הזוג. בני הזוג ידרשו להגיע ללשכת הרשות כמה חודשים לפני תום האשרה ולהמשיך להוכיח שמרכז החיים שלהם בישראל וכן את הקשר המשותף שלהם.
רק לאחר מספר שנים בהליך המדורג ניתן להגיש בקשה למעמד קבוע.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר, לחץ/י כאן

משמעות הדבר כלפי זוג בני אותו מין, ביחס לבני זוג שנישאו:

  1. בני זוג בני אותו מין, שהתחתנו, יעברו הליך יותר ארוך של בירור הזוגיות שלהם.
    במקום הליך של 4 וחצי שנים כפי שנעשה במקרה של זוג נשוי, מקרה של בני זוג בני אותו מין נשוי, ייבחן על פני 7 שנים, כמו במקרה של "ידועים בציבור".
  2. בן הזוג הזר או הזרה יקבלו בתום ההליך המדורג, מעמד של תושב קבע ולא מעמד של אזרח. ניתן יהיה להגיש בקשה להתאזרחות לאחר מכן.
  3. במקרה ונלווה לבקשה ילד קטין מקשר קודם, לא ניתן יהיה לכלול את הקטין במסגרת הבקשה של ההורה הזר ויהיה צריך להגיש עבורו בקשה נפרדת להזמנה לישראל, בשונה מהליך של זוג נשוי.
  4. על מנת שבן או בת הזוג הזר או הזרה, יוכלו לקבל אישור עבודה (מעמד ב/1) הם יצטרכו לעבור שימוע, שזה ראיון ארוך שנערך לשני בני הזוג בנפרד, בשונה מהליך של זוג נשוי שעובר שימוע רק בתום שנה ולא כתנאי למתן אישור עבודה.
  5. בן הזוג הזר או הזרה, יוכלו לקבל אשרת מעמד ארעי מסוג א/5 (זכויות בביטוח לאומי ובקופ"ח) רק לאחר 3 שנים ממועד הכניסה לישראל ולא לאחר חצי שנה כפי שקובע הנוהל לגבי זוג נשוי.

הצעות שעשויות להקל על ההליך

  1. לשמור ולא למחוק התכתבויות ותמונות מהיום שהקשר החל, כרטיסי טיסה שנרכשו לטובת מפגשים בחו"ל.
  2. אם שוכרים דירה ביחד, או רוכשים ציוד לדירת מגורים משותפת, לרשום את פרטי שני בני הזוג על החוזה או על החשבונית.
  3. לוודא שמכינים את התעודות האישיות הנדרשות לפי העניין (בד"כ: לידה, מצב אישי קודם ונוכחי ויושר ויתכנו מקרים שידרשו תעודות נוספות), חשוב לוודא שהן מאומתות (בד"כ ע"י חותמת אפוסטיל) ואם נדרש תרגום לעברית, אז לבצע את התרגום על ידי נוטריון ישראלי.
  4. חשוב להכיר היטב את ההליך ואת הזכויות העומדות לכל אזרח או אזרחית בישראל. לפעול בהתאם ואם יש קושי להתייעץ עם עו"ד ולהגיב או לפנות לפניות הציבור של רשות האוכלוסין.
  5. לקבל מידע במודיעין של רשות האוכלוסין או להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום וזאת לפני שפונים לרשות האוכלוסין בבקשה, במידה ונפתחת בקשה חסרה, רשות האוכלוסין מאפשרת השלמת מסמכים תוך 45 ימים, אחרת תסגר הבקשה.
עורכת הדין מאיה וייס-טמיר (צילום: משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר)
עורכת הדין מאיה וייס-טמיר|צילום: משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר

משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר, עוסק באזרחות ובהסדרת מעמד בישראל, אשרות כניסה ועבודה, אשרות מומחים, מעמד לבני זוג נשואים או ידועים בציבור, מעמד להורה קשיש, הסדרת מעמד של ילדים הזכאים לאזרחות ישראלית שנולדו בחו"ל או בישראל, התאזרחות תושבי קבע, עניינים הומניטריים, המשרד מתמחה בסיוע במקרים מורכבים, ייצוג בהליכים מול רשות האוכלוסין, בבית הדין לעררים ובכל הערכאות הרלוונטיות. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר - 053-9428837