הטרדה מינית מוגדרת בין היתר כהצעות חוזרות ונשנות בעלות קונוטציה מינית; מעשים מגונים; השמעת אמירות מבזות ומשפילות; התנכלות לעובדת על רקע מיני; וכן פרסום תמונה או סרט של אדם, תוך התמקדות במיניותו באופן שעלול להשפילו או לבזותו, וללא הסכמתו.
חשוב להבהיר כי החוק אוסר על מגוון התנהגויות מטרידות במרחב הציבורי והפרטי, ואולם מאמר זה יתמקד בסוגיית ההטרדה המינית במקום העבודה.
המציאות מראה כי במקרים רבים חשופה עובדת במקום העבודה להתייחסות מבזה ומשפילה על רקע מיניותה, באופן ששולל את האוטונומיה והפרטיות של העובדת, ואת זכותה לכבוד, לחירות ולשוויון. מחקרים רבים מעידים כי הטרדה מינית המופנית כלפי נשים נפוצה ביותר במקומות העבודה, ומהווה לעיתים קרובות ביטוי של יחסי העצמה ופערי הכוחות שבין המטריד למוטרדת.
על רקע זה חוקק החוק למניעת הטרדה מינית, ומטרתו בין היתר להגביר את המודעות הציבורית לחומרת התופעה, ולשלול התנהגויות מטרידות מסוג זה.
על מנת להשיג את המטרה קובע החוק, כי התנהגות מטרידה במקום העבודה תהווה עבירה פלילית וכן עוולה אזרחית, אשר ניתן בגינה להגיש תביעת פיצויים כנגד המטריד.
לפניה ישירה אל עורכת דין ונוטריון טליה רג'ואן, לחץ/י כאן
חובות המעסיק
אלא שבכך לא די. על מנת להשיג את מטרת החוק, ולמנוע ניצול על רקע מיני, כמו גם שימוש לרעה בעמדת כוח, חוקקו תקנות ספציפיות המפרטות שורה של חובות המוטלות על המעסיק, בכל מקרה בו הוא נתקל בתלונה שעניינה הטרדה מינית במקום העבודה.
בין היתר מוטל על המעסיק לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע הטרדה מינית ע"י מי מעובדיו, ולקיים הדרכות בנושא על מנת להבהיר את גבולות המותר והאסור בתחום יחסי העבודה בין המינים (בארגונים בהם למעלה מ- 25 עובדים).
בנוסף, על המעסיק למנות אחראי שתפקידו ממונה למניעת הטרדה מינית במקום העבודה. הממונה הוא זה שידון בכל תלונה על הטרדה מינית שתגיע אליו (גם במקרה בו נודע למעסיק על כך בעקיפין ולא ע"י המוטרדת דווקא); יקיים בירור מקיף בתלונה; יברר את התלונה באופן יעיל ומהיר; יעביר דו"ח מקיף אודות הממצאים למעסיק; וכן יסייע וייתן מידע ומענה למתלוננות.
הטלת פיצוי ללא הוכחת נזק על המעסיק
במקרים בהם יוכח כי המעסיק הפר את חובותיו לפי החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, תהא העובדת זכאית להגיש תביעה לא רק כנגד המטריד והפוגע, אלא גם כנגד המעסיק.
תביעה זו תתברר בביה"ד לעבודה, לרוב במקביל לבירור התביעה כנגד המטריד.
במקרה של תביעות מסוג זה, קיים קושי לעובדת לקבוע מה היקף הנזק אשר נגרם לה, ולהוכיחו. לרוב המדובר בנזק שעניינו פגיעה בכבודה של העובדת, באיכות חייה ובביטחונה העצמי, כתוצאה מהפגיעה וההשפלה אותה חוותה ע"י המטריד. משום כך קבע החוק כי העובדת לא תידרש להוכיח את הנזק אשר נגרם לה, ותהא זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק. גובה הפיצוי נכון להיום עומד ע"ס 120,000 ₪ בגין כל פגיעה.
חשוב להדגיש, כי ככל שנגרם לעובדת נזק גבוה יותר, וביכולתה להוכיחו (למשל במקרה בו כתוצאה מהפגיעה נגרם נזק נפשי משמעותי הבא לידי ביטוי באחוזי נכות וכיוב') תוכל העובדת לדרוש פיצוי גבוה יותר.
במקרה של חשד לפגיעה המהווה עוולה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, מומלץ לבחון לא רק את התנהגותו של המטריד, אלא גם את התנהלות המעסיק. ככל שנראה כי המעסיק הפר את חובותיו כלפי המוטרדת, תקום לעובדת עילת תביעה נוספת או עצמאית כנגד המעסיק.
עו"ד טליה רג'ואן עוסקת בדיני עבודה, וכן בתביעות בנושא אפליה במקום העבודה ומניעת הטרדה מינית. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד טליה רג'ואן - 053-7101187