מאז פרוץ מגפת הקורונה ישראלים רבים, עובדים שכירים ועצמאים כאחד, נקלעו לקשיים כלכליים משמעותיים ואף צברו חובות בהיקפים גדולים כלפי בעלי נכסים, ספקים, בנקים ושלל גורמים נוספים. חלק מהנושים שהתייאשו מניסיונות גבייה עצמאיים, פתחו בהליכים משפטיים נגד החייבים ואף קיבלו פסקי דין שהוגשו לביצוע בלשכות ההוצאה לפועל.
לשכות ההוצאה לפועל אמונות בין היתר על אכיפת פסקי דין, משכנתאות, שטרות, תביעות וכל החלטה אחרת שניתנה על ידי גוף מוסמך. חוק ההוצאה לפועל מסדיר את אופן הפעולה של לשכות ההוצאה לפועל כאשר ברוב המקרים המערכת מופעלת לפי בקשות הזוכה בתיק.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין דוד ברקוביץ, לחץ/י כאן
אילו הגבלות מוטלות על חייבים בהוצאה לפועל?
חייבים שנפתחו נגדם תיקים בהוצאה לפועל לרוב ייאלצו להתמודד עם הגבלות ועיקולים מסוגים שונים אשר מקשים מאוד על ההתנהלות הכלכלית השוטפת כגון עיקול נכסי מקרקעין ודירות מגורים, צווי עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות רישיון נהיגה, עיקול משכורות וחשבונות בנק, איסור על שימוש בכרטיסי אשראי ועוד. מכיוון שההתנהלות בפני לשכת ההוצאה לפועל נחשבת למורכבת וסבוכה, כדי לצלוח את הבירוקרטיה והקשיים הנלווים להליכי הוצאה לפועל מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין מיומן, מקצועי ומנוסה בתחום החובות וההוצאה לפועל.
בשלב הראשון עורך הדין ייבחן את המסמכים הרלבנטיים של החייב ויעמוד על הנסיבות אשר הובילו אותו להסתבכות כלכלית. בהמשך ובהתאם לממצאים, עורך הדין יוכל להציע ללקוח מספר אפשרויות להתמודדות יעילה עם החוב.
הגשת התנגדות לחוב - כיצד?
חייב שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל בגין תביעה על סכום קצוב או בקשה לביצוע שטר רשאי להגיש התנגדות לחוב תוך 30 יום ממועד קבלת האזהרה. לאחר קבלת ההתנגדות יעוכבו ההליכים נגד החייב ואי אפשר יהיה להטיל עליו עיקולים או לנקוט כלפיו בהליכים, וזאת עד שהתיק יגיע לדיון בבית משפט שיכריע האם הצד שהגיש את ההתנגדות אכן חייב כספים. חייב שהשתהה בהגשת ההתנגדות ולא הגיש אותה במועד יצטרך להגיש בנוסף להתנגדות גם בקשה להארכת מועד ובקשה לעיכוב הליכים לבית המשפט שמטפל בתיק.
טענת פרעתי, איחוד תיקים 3% וצו תשלומים
אפשרות נוספת של חייב בהוצאה לפועל היא לטעון במסגרת טענת "פרעתי" שהוא פרע את כל החוב או את חלקו ולכן יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו. חשוב לציין שניתן להעלות טענת "פרעתי" בכל שלב של הליכי ההוצאה לפועל.
אפשרות נוספת שעומדת בפני חייב שנפתחו נגדו מספר תיקים בהוצאה לפועל היא לבקש איחוד תיקים 3%. במסלול זה החייב יחויב לשלם 3% מסך חובותיו כל חודש. לבקשה זו יש לצרף רשימת תיקים, שאלון, כתב ויתור על סודיות ומסמכים רלבנטיים נוספים.
החייב רשאי לבקש צו תשלומים שיאפשר לו לפרוע את חובותיו באמצעות תשלומים חודשיים קצובים. את צו התשלומים ניתן לקבל במסגרת האזהרה לחייב לאחר שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל או באמצעות הגשת בקשה לצו תשלומים.
לבקשה לצו תשלומים החייב יצטרך לצרף תצהיר מנומק שנתמך במסמכים אשר מלמדים על מצבו הכלכלי ועל יכולתו לפרוע את החוב. המסמכים יכללו בין היתר פרטי חשבונות בנק שלו ושל בן/בת הזוג שגר/ה עימו, פרטים אודות נכסים, הכנסות, חובות ותאגידים המצויים בשליטת החייב ובני משפחתו הגרים עימו וכל מסמך רלבנטי אחר. כמו כן, החייב יצטרך למלא שאלון, לחתום על כתב ויתור על סודיות ולהסכים שמידע בנוגע לנכסיו והכנסותיו יועבר ללשכת ההוצאה לפועל. החייב יצטרך להתחיל לשלם את צו התשלומים לפי ההצעה שהגיש במסגרת בקשתו מבלי להמתין להחלטת רשם ההוצאה לפועל. אם הזוכה מסכים לבקשה הוא יצטרך להגיש את הסכמתו לאישור ראש ההוצאה לפועל. הסכמת זוכה שאושרה על ידי ראש ההוצאה לפועל תהיה בעלת תוקף של צו תשלומים מחייב.
גיבוש הסדר חוב ישיר מול נושים
אפשרות נוספת שעומדת בפני החייב היא לנסות לגבש הסדר חוב עם נושיו אשר במסגרתו הוא יוכל להגיע עימם להסכמות בנוגע להקטנת סכום החוב בשיעור משמעותי. לאחר פירעון החוב מול הנושים, החייב יוכל לצאת לדרך חדשה ונקייה מחובות.
בהסדר חוב ישיר שמבצע חייב עם נושים אין כל מעורבות של בית משפט או של לשכת ההוצאה לפועל. במסגרת ההסדר החייב יהיה מוגן מפני נקיטת הליכים נגדו ויחסכו ממנו הגבלות שמוטלות באופן רגיל על חייבים בהליכי הוצאה לפועל. יתרונות נוספים של גיבוש הסדר חוב ישיר מול נושים הם קיצור משמעותי של משך ההליך, פישוטו וחיסכון בעלויות תשלומי הצמדה וריבית שמתווספים לסכום החוב המקורי בהליכי הוצאה לפועל.
פתיחת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי
חייב שהסתבך בחובות עד לסכום של 150 אלף שקלים ואין ביכולתו לשלם לפחות 30% מסך חובותיו לצורך גיבוש הסדר חוב, יוכל לבקש מרשם ההוצאה לפועל לפתוח בהליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אם סכום החובות הכולל הוא מעל 150 אלף שקלים החייב יצטרך להגיש את הבקשה לפתוח בהליך חדלות פירעון לממונה על הליכי חדלות פירעון.
המטרה של הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי היא לקצר ולייעל את ההליכים שהוסדרו בעבר במסגרת פקודת פשיטת הרגל, לתחום אותם במסגרת זמן מוגבלת ולאזן בין האינטרסים של הנושים לבין האינטרסים של החייבים. חייב שמעוניין לפתוח בהליך חדלות פירעון יצטרך להגיש בקשה לפתיחת הליכים ולצרף לה תצהיר הסתבכות כלכלית. נוסף על כך, החייב יצטרך לצרף לבקשתו תלושי שכר, תדפיסי חשבון בנק, אישורים על בעלות בנכסים ועוד.
אם חייב קיבל צו לפתיחת הליכים, ימונה נאמן לנכסיו, הוא יצטרך להעביר דיווחים תקופתיים בנוגע להכנסותיו והוצאותיו לממונה על ההליכים ולשלם כל חודש סכום כספי קבוע. כדי למנוע את המשך הסתבכותו של החייב במהלך תקופת הביניים יוטלו עליו הגבלות שונות כגון עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי וייקבע לו סטטוס של לקוח מיוחד בבנק.
לפני תום תקופת הביניים, הנאמן יגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון דוח שכולל את ממצאי הבדיקה שערך בנוגע לחייב. בשלב הבא הממונה על הליכי חדלות פירעון יגיש לאישור בית משפט את תוכניתו לשיקום כלכלי של החייב אשר תתייחס בין היתר למימוש נכסים וכספים שהצטברו בקופת הנשייה, להגבלות שיוטלו על החייב ולאפשרות של מתן הפטר מהחובות.
לאחר שבית המשפט דן בהצעת הממונה כאמור, הוא יעניק לחייב צו לשיקום כלכלי. בצו יוסדר אופן החזר החובות ושיקומו הכלכלי של החייב. אם בית המשפט לא העניק לחייב הפטר מחובותיו כבר בשלב זה, תחל תקופת שיקום כלכלי שתימשך 3 שנים אשר במהלכה החייב ייאלץ להתמודד עם הגבלות מסוגים שונים, להשתתף בהכשרה להתנהלות כלכלית בריאה ולהמשיך לשתף פעולה עם הממונה ועם הנאמן. אם החייב הצליח לעמוד בתנאי הצו שקיבל במהלך תקופת השיקום הכלכלי הוא יקבל הפטר מחובותיו ויוכל לצאת לדרך חדשה ונקיה מחובות.
עורך דין דוד ברקוביץ עוסק בתחום ההוצאה לפועל, בעל ניסיון רב בליווי חייבים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כינוס נכסים, ייצוג חייבים וזוכים ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד דוד ברקוביץ - 053-7101883