לאחרונה דחה מותב בראשות נשיא בית הדין לעבודה בירושלים את תביעתה של שירה רבן נגד אשת ראש הממשלה לשעבר, שרה נתניהו.
תביעתה של שירה רבן תיארה מסכת התעמרות קשה שעברה במהלך תקופת עבודה בבית ראש הממשלה לשעבר, אותה ייחסה לאשת ראש הממשלה, שרה נתניהו. בית הדין לעבודה דחה את התביעה כולה, תוך קביעת קביעות קשות ביחס להיעדר אמינותה של רבן.
מפסק הדין ניתן ללמוד כי בית הדין סבר שהתביעה היתה מופרכת על פניה וטענותיה של רבן לא עלו בקנה אחד עם המציאות ועם השכל הישר בלשון המעטה. למרות זאת ועל אף הביקורת הקשה, החליט בית הדין שלא לחייב את רבן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, וזאת "בשל מצבה הכלכלי".
לפניה ישירה אל עורך דין קובי חתן, לחץ/י כאן
הבעייתיות באי פסיקת הוצאות ושכ"ט עורך דין על-ידי בית הדין לעבודה
ההחלטה שלא להטיל על רבן הוצאות משפט, לצד הביקורת הקשה על מופרכות התביעה שהגישה, היא רעה חולה במערכת בתי הדין לעבודה ולדעתי יש להידרש לה. תופעת אי חיוב עובדים בהוצאות משפט, גם כאשר מדובר בתביעות סרק מובהקות, הפכה למקובלת ונפוצה בבתי הדין לעבודה. למרבה הצער, רוב המקרים קורים בתיקים שלא מגיעים לכדי פסק דין, ומסתיימים במסגרת הדיון המקדמי, כך שאינם נכנסים לסטטיסטיקה.
בפועל, כאשר השופט מזהה השופט כי לפניו תביעה חסרת בסיס, הוא מציע לתובע לחזור בו מתביעתו, תוך שהוא קובע ומדגיש שהמעסיק לא יעמוד על הוצאות במקרה כזה. גם כאשר עורכי דינו של המעסיק מביעים את מורת רוחם מהמהלך (שהרי אינם עובדים בחינם והמעסיק הוציא סכומים, לעתים ניכרים, לצורך גיבוש כתב ההגנה באותו מקרה), פעמים רבות מופעל מכבש לחצים על המעסיק עצמו על מנת שיסכים. גם במקרים בהם המעסיק אינו מסכים לוותר על הוצאות המשפט, הרי שברגע שהתובע מבקש למחוק את התביעה, בסמכות בית הדין ובשיקול דעתו הבלעדי לא לפסוק הוצאות.
הפגיעה במעסיקים המומחשת בקביעת בית הדין בתביעת שירה רבן
המקרים הגרועים יותר מאלה שהוזכרו קודם לכן, הם כדוגמת פסק הדין במקרה של שירה רבן. במקרה זה, לאחר הליך ארוך ומייגע שנוהל בין הצדדים, במסגרתו השקיע המעסיק סכומים ומשאבים רבים בניהול ההליך וההתגוננות המשפטית, לא נפסקו הוצאות כלל. בכל הכבוד, אני סבור ש "מצבה הכלכלי" של רבן לא היה צריך להוות נימוק בלעדי שלא לפסוק הוצאות לטובת מעסיק, שניהל הליך במשך ארבע שנים בעל כורחו.
שהרי, רבן היא זו שיזמה את ההליך, על הסיכויים והסיכונים שבו והיא זו שהתעקשה לנהלו עד סופו. כאשר צד מפסיד בהליך בצורה כה מובהקת, תוך ביקורת קשה על מופרכות טענותיו, מדוע שלא יהיה עליו לשפות את הצד השני בהוצאות שנגרמו לו, או לכל הפחות בהוצאות חלקיות שנדרש להן עקב ניהול התיק והצורך להתגונן מטענות התובע?
ההשלכה של אי פסיקת הוצאות על עובדים בעומס על בתי הדין לעבודה
תופעת אי פסיקת הוצאות על עובדים תורמת לדעתי לעומס הבלתי אפשרי המוטל על בתי הדין. המצב שנוצר בשטח הוא שלעובד אין מה להפסיד: כדאי לו להגיש תביעה, גם אם מדובר בתביעה מופרכת, כיוון שבמקרה הרע ביותר ימליץ לו בית הדין לחזור בו ממנה מבלי שיחויב בהוצאות. במקרה הטוב (מבחינת העובד) בית הדין עלול ללחוץ על המעסיק "לשלם משהו" לעובד, ולו רק כדי לסגור את התיק (שהרי, גם אם אין ממש בתביעה, ניהול ההליך והייצוג יעלה למעסיק יותר ולכן כדאי לו לשלם סכום נמוך ולחסוך את עלויות ההליך).
התוצאה הרצויה - נקודה למחשבה
אילו היו בתי הדין פוסקים הוצאות, בפרט במקרים כמו מקרה זה – כאשר הליך התנהל במשך 4 שנים תמימות ובסופו נמצא על ידי בית הדין כי תביעתה של העובדת היא תביעה שאינה אמת, היה הדבר עשוי להניא אחרים מלהגיש תביעות סרק. כמובן שאל להם לבתי הדין לנהוג באטימות לב ולהתעלם לחלוטין מנסיבותיו האישיות של העובד בעת פסיקת ההוצאות, אך האם לא יהיה זה ראוי יותר לשקול את הנסיבות האישיות כחלק משיקולים נוספים של נסיבות המקרה והצדדים?
לטעמי, במקרים מסוג זה, כאשר עובד הגיש תביעת סרק שנדחתה במלואה, האיזון הראוי אינו יכול לפטור אותו לחלוטין מהוצאות, ולכל הפחות, יש לחייבו בסכום הוצאות מינימלי, שכן גם ערך ההתרעה אינו פחות חשוב מנסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי של העובד התובע. לדידי, בעניין זה יצטרך בית הדין לבחון עד כמה מדובר בתביעה מופרכת, שראוי שלא היתה מוגשת, ועד כמה התעקש העובד לנהל את ההליך, למרות המלצות בית הדין במהלכו. בעניין זה יש לתת תשומת לב מיוחדת לתביעות סרק בנושאי הטרדה מינית, אפליה והתעמרות בעבודה, וזאת בשל הנזק הטמון בהן לכלל הציבור. עובד שעושה שימוש לרעה בחוקי ההגנה על עובדים, גורם נזק לעובדים שבאמת זקוקים להגנת החוקים הללו והופך אותם לזילות, ולכן ראוי שההוצאות שיוטלו עליו תהיינה כבדות.
לסיכום, כולי תקווה אני כי בתי הדין ישכילו לעשות שימוש בהוצאות המשפט על-מנת לצמצם את התופעה של תביעות סרק, ובדרך זו לצמצם את העומס על בתי הדין ולהביא לכך שתביעות ראויות תישמענה.
עורך דין קובי חתן עוסק בדיני עבודה, בליטיגציה בבתי הדין לעבודה ובייעוץ שוטף למעסיקים, מייצג עובדים ומעסיקים בבתי הדין לעבודה, בהליכי שימוע ובהליכי גישור מחוץ לכותלי בית המשפט. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.