כשהייתי עורכת דין צעירה, אי שם בתחילת שנת 2010, ייצגתי מעסיק גדול בתביעה שהגישה נגדו עובדת. אותה עובדת טענה שהמעסיק "התנהג אליה לא יפה", כינה אותה בכינויי גנאי שונים, צעק עליה והשפיל אותה.
כשהגענו לדיון, טענתי בפני השופט שהתובעת הזו לא זכאית לכל פיצוי, ואם לא טוב לה- היא מוזמנת להתפטר מהעבודה. השופט קיבל את עמדתי, שאז הייתה העמדה המקובלת, והציע פשרה לפיה העובדת תקבל את פיצויי הפיטורים. בשנת 2010, לא שמעו בעולם דיני העבודה על המונח התעמרות בעבודה.
מאז, עברו הרבה מים בנהר, ובעקבות פרסום פרשת מני נפתלי, שתבע את מעון ראש הממשלה בטענה שסבל מהתעמרות בעבודה, וזכה בפיצוי בגובה 80,000 ₪, התעוררה מודעות רבה לנושא זה.
בכתבה זו, אפרט מהי התעמרות בעבודה, כיצד ניתן לזהות אותה, וכיצד ניתן לטפל בה.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד ימין את יום טוב, לחץ/י כאן
מהי התעמרות בעבודה?
התעמרות בעבודה היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת בעובדים רבים: מחקרים מראים שלפחות אחד מכל ארבעה עובדים ועובדות נתון במהלך שנות עבודתו להתעמרות במסגרת עבודה. בישראל, התעמרות במסגרת עבודה מוגדרת כהתנהגות פוגענית המופנית כלפי אדם באופן חוזר ונשנה, לא במסגרת אירוע "חריג" וחד-פעמי אלא במספר אירועים נפרדים, ויוצרת עבור האדם סביבה עוינת במסגרת עבודה.
התעמרות מופיעה בצורות רבות, גלויות וסמויות, ישירות ועקיפות. חלק קטן מביטוייה של ההתעמרות הינם התעללות נפשית, צעקות, איומים, מילוליים ולא מילוליים, השפלות, בידוד, ביקורת מתמדת, פיקוח הדוק מדי, חדירה לפרטיות, דרישות בלתי הגיוניות, ועוד.
כיום, ידוע כי התעמרות יכולה לגרום נזקים נפשיים חמורים לקורבנותיה, לרבות, אך לא רק, תופעות פוסט טראומטיות, דכאון, חרדה, קשיי שינה, תחושת בושה ואשמה, אובדן ערך עצמי והערכה עצמית נמוכה, כאבי ראש, לחץ דם גבוה, פגיעה במערכת החיסונית ועוד.
אך ההתעמרות פוגעת גם בעובדים אחרים שהיו עדים להתעמרות, וגם במעסיקים, בשל ימי מחלה רבים שנלקחים על ידי העובדים, ירידה במוטיבציה, שיעורי נטישה גבוהים יותר ועוד.
איך תדעו אם נפלתם קורבן להתעמרות?
הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה מפרטת מספר ביטויים להתעמרות בעבודה. בחנו האם אתם סובלים מאחד או יותר מביטויים אלה מאדם אחר במקום העבודה:
- האם אתם סובלים מהתייחסות מבזה או משפילה, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות?
- האם אתם מרגישים שיכולתכם לבצע את תפקידכם נפגעת, בשל הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים ענייניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיכם, הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על עבודתכם או הצרת צעדיכם?
- האם מוטלות עליכם משימות שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתפקידכם?
- האם אתם סובלים מאווירה של פחד ואיומים?
- האם מייחסים את הצלחותיכם לאדם אחר? האם טופלים עליכם כישלונות שאינם קשורים אליכם?
- האם מבודדים אתכם בעבודה?
- האם פוגעים בפרטיותכם?
אם התופעות המפורטות לעיל מתרחשות במקום העבודה שלכם, באופן חוזר ונשנה, ייתכן כי אתם סובלים מהתנכלות תעסוקתית.
כיצד ניתן לטפל בתופעה?
הצעת החוק קובעת את חובות המעסיק לשמור על סביבת עבודה נקייה מהתעמרות, לטפל במקרה של התעמרות (על ידי עובד אחר, ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ספק או לקוח) ולפרסם תקנון (במקום עבודה המונה למעלה מ-25 עובדים). ההצעה מחייבת את המעסיק לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל התעמרות במסגרת עבודה ולבירור התלונה, ולטפל ביעילות וללא דיחוי במקרה של התעמרות במסגרת העבודה שהמעסיק ידע אודותיו, לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות ההתעמרות כלפי המתלונן וכלפי אחרים, וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן. הצעת החוק קובעת כי מעסיק שלא מילא את חובותיו יהיה אחראי לעוולה אזרחית כלפי עובדו, שעשה עובדו, ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ספק או לקוח, במסגרת עבודה.
פרשת מנחם נפתלי
ביום 10.2.2016 התפרסם פסק הדין בעניין מנחם נפתלי נגד מדינת ישראל ("פרשת נפתלי"). מנחם נפתלי הועסק במעון ראש הממשלה והגיש תביעה בטענה שעבר התעמרות על ידי אשת ראש הממשלה דאז. בית הדין האזורי לעבודה פרסם פסק דין תקדימי ומפורט, בו בחן את מאפייני ההעסקה במעון ראש הממשלה וניתח את עילת ההתעמרות בהרחבה.
בית הדין קבע כי לא כל התנהלות מעסיק תוכר בהתנכלות, משום שיחסי עבודה מעצם טיבם כרוכים בעימותים וחיכוכים, ולמעסיק מסורה פררוגטיבה ניהולית לנהל את עסקו. עוד נפסק, כי על מנת שהתנהגות המעסיק תוכר כהתעמרות, יש צורך שיהיה מדובר בהתנהגות חוזרת ונשנית, ובהתנהלות שמנקודת מבט חיצונית ואובייקטיבית לעובד נתפסת כפגיעה.
בהתייחס להתנהלות במעון ראש הממשלה, פסק בית הדין:
"מחומר הראיות עולה תמונה עגומה ביותר לגבי המתרחש במעון בכל הנוגע לאופן העסקת העובדים, סביבת העבודה שהם חשופים אליה, היחס אליהם והשמירה על כבודם ועל זכויותיהם. בית הדין פסק שהוכחו מעשים שהם בגדר העסקה פוגענית, ובהם דרישות מוגזמות, נזיפות חוזרות ונשנות על עניינים שוליים, השתלחויות בעובדים והעלבתם. שעות העבודה במעון היו רבות ובלתי סבירות, חרגו לעיתים קרובות ממסגרת השעות שנקבעה מלכתחילה. בנוסף, הוכחה תחלופה גבוהה של עובדים, המעידה על העסקה פוגענית, בשל תנאי העבודה הקשים, וכי היה מחסור כרוני בכוח אדם. (...) על מעסיק מוטלת החובה לדאוג לרווחת עובדיו, ולספק להם סביבת עבודה השומרת על כבודם כאדם וכעובד, ומאפשרת ביצוע העבודה באווירה רגועה, ונטולת התעמרויות."
לסיום, בית הדין, פסק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 80,000 ₪.
לסיכום
אם אתם סבורים כי אתם סובלים מהתעמרות בעבודה, אל תטמנו את הראש בחול, אל תדחיקו, ואל תאשימו את עצמכם. פנו בהקדם האפשרי לקבלת ייעוץ משפטי, ועורכת הדין חן ימין, המתמחה בדיני עבודה, תלווה אתכם לאורך כל הדרך ותסייע לכם למצות את מלוא זכויותיכם.
משרד עו"ד ימין את יום טוב עוסק בדיני עבודה, התעמרות והתנכלות בעבודה, זכויות עובדים, ייצוג עובדים בתביעות נגד מעסיקים בבית הדין לעבודה, בהליכי שימוע ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.